הנשיא ריבלין: זו איננה גזירת גורל, נוכל להבטיח יחס מכבד ושיוויוני לכולם

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין פתח היום (שלישי) את מפגש ההקמה הראשון של ועדה בין-משרדית, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, לשיפור התמודדות כוחות האכיפה במפגש עם אנשים עם מוגבלות, זאת על רקע מותו של איאד אלחלאק. בדיון שהתקיים ביוזמת נשיא המדינה, משרד העבודה והרווחה, ומשרד המשפטים, השתתפו שר העבודה והרווחה איציק שמולי, שר המשפטים אבי ניסנקורן, מנכ"לי המשרדים, מנכ״ל משרד הבריאות, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, יוסף דוד האריס שדיבר בשם אנשים עם מוגבלויות ואורן הלמן, אב לילדה בחינוך המיוחד.

מטרתה של הועדה הבין-משרדית לבחון את האופן בו ניתן לשפר את התמודדות כוחות האכיפה במפגש מול אנשים עם מוגבלות ומתמודדי נפש, באמצעות הענקת כלים מתאימים לזיהוי ותקשורת, וגיבוש תכניות להכשרת גורמי האכיפה השונים בתחום זה.

הנשיא התייחס בפתח דבריו למותו של איאד ואמר: "עבר כבר יותר משבוע מאז הטרגדיה הנוראה שהתרחשה בשער האריות. מותו של איאד אלחלאק צעיר על הרצף האוטיסטי שנורה על ידי שוטרי מג"ב מזעזע את כולנו. 32 שנים גידלו הוריו של איאד את בנם, יקירם. במסירות, ברגישות, באהבה גדולה. אין מרפא לחלל שנפער בלבה של משפחה שאיבדה את בנה. כל משפחה, כל בן. מכאן אני מבקש לשלוח את תנחומיי, מעומק הלב, למשפחת אלחלאק. אללה ירחמהו, ואינשאללה אַחֵ'ר אַל-אַחְזָאן. מי ייתן שיהיה זה כאבכן האחרון. אנו ממתינים לתוצאות חקירת מח"ש של האירוע החמור והמטלטל הזה. אני מצפה שחקירה זו תמוצה ביעילות ובהקדם. עלינו להבין בדיוק את אשר ארע ולהפיק את הלקחים. לעשות הכול, כדי שאירוע נורא כזה, לא יחזור על עצמו."

"בטרגדיה של משפחת אלחלאק קיים גם מרכיב שקשור לתופעה רחבה יותר," אמר הנשיא והתייחס למפגש בין אנשי רשויות האכיפה וכוחות הביטחון עם אנשים עם מוגבלויות. "זהו נושא שהסב כבר צער כבד למשפחות רבות. רק השנה אירעו מספר טרגדיות קשות במפגש שבין רשויות האכיפה ואנשים עם מוגבלויות, במהלך הפגנות, במסגרת בידוק שגרתי או תוך כדי טיפול בהפרת הסדר הציבורי. אנשי רשויות האכיפה, המשטרה, צה"ל, שב"כ, אנשי אבטחה ופקחי רשויות עירוניות מתמודדים יום יום עם אירועים מורכבים כאשר המפגש עם אנשים עם מוגבלויות עלול להוביל לחיכוכים מיותרים שעלולים להיגמר חלילה באבדן חיים יקרים. קשיי התקשורת, הלחץ, והתגובות הבלתי צפויות, עלולים להביא לתוצאות קשות. זו איננה גזירת גורל. אם נשכיל להכיר, להבין, ולבצע את ההתאמות הנדרשות נוכל להבטיח ביטחון, ויחס מכבד ושוויוני לכולם."

"החברה שלנו, שלנגד עיניה עומדים הערכים היהודיים והדמוקרטיים, ובראשם ערך חיי האדם, צריכה להעניק לשומרים שלנו, לכל גורמי האכיפה, את הכלים הנדרשים כדי לטפל בכל הקבוצות והאוכלוסיות, עמם הם באים במגע," אמר הנשיא והדגיש: "זה איננו רק החוב שלנו כלפי האזרחיות והאזרחים מקרבנו החיים עם מוגבלויות אלא גם חובתנו לשוטרים ולחיילים, למאבטחים ולפקחים. אנחנו שולחים אותם להתמודד עם סיטואציות מורכבות, לעתים תכופות תוך סיכון חייהם. אנחנו מציידים אותם בכלי נשק, כדי שיוכלו להגן על עצמם ועלינו, אבל האם אנחנו מציידים אותם גם בכלים ובהנחיות מתאימים שיסייעו להם במפגש עם אנשים עם מוגבלויות? עלינו להפגיש את גורמי האכיפה עם האוכלוסיות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית, ליצור היכרות, ולהכשיר אותם להתמודדויות המורכבות שמזמנים המפגשים עם אוכלוסיות מיוחדות. לא להטיל את האחריות על הש"ג, אלא לתת לו את הכלים וההכשרה הנדרשים למשימות שאנו שולחים אותו אליהן. לפתח בו את הרגישות הנדרשת, רגישות שנגזרת מהאמונה העמוקה שלנו, כחברה, ש'חביב אדם שנברא בצלם'. כל אדם."

הנשיא התייחס לתעדוף התקציבי שצריכה ממשלת ישראל לתת לנושא ואמר: ״חברה שאינה נמצאת שם עבור חסרי הישע שבה אינה ראויה להקרא חברה. אנא מכם שרי הממשלה, חכמי האוצר, הבינו כי חסרי הישע צריכים לקבל בקביעת סדר העדיפויות מקום מרכזי בהתייחס לתקציב המדינה.״

"כאן, בבית הנשיא, התחלנו בשנה האחרונה תהליך שנועד לחדד את הרגישות של גורמי האבטחה במשכן במפגשים מעין אלו, וכך נמשיך ונעשה כחובה קדושה," ציין הנשיא וביקש לברך את משרדי העבודה והרווחה, המשפטים והבריאות, את נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, העומדים בראשיהם, וכן את כל העוסקים במלאכה – עם הקמת הוועדה הבין-משרדית, שלוקחת על עצמה את האחריות למציאת מתווה מסודר ואחראי לטיפול בסוגיה הלא פשוטה הזאת. "בכוחכם להציל חיים יקרים. זה בנפשנו," חתם הנשיא.

שר העבודה והרווחה, איציק שמולי אמר : "מותו הטרגי של איאד אלחלאק ז"ל חייב לעורר את החברה הישראלית כולה בכל הקשור להכרתה וקבלתה את השונה, ובוודאי למניעתן של טרגדיות שכאלו בעתיד. אין די בהנגשת מדרכות ומסגרות, עלינו לעשות יותר כדי להנגיש לפני הכל את התודעה שלנו כי אנשים עם מוגבלות שחיים בקרבנו הם אזרחים שווי זכויות, שיש להם כישורים ויכולות ולא רק מגבלות. אני מברך את הנשיא על הובלת היוזמה החשובה הזו שנועדה לאפשר את יצירתו של עולם מוגן וגם מאפשר יותר לאוכלוסייה היקרה הזו ומשרד העבודה והרווחה בראשותי יהיה שותף פעיל במימוש החזון הזה."

שר המשפטים, אבי ניסנקורן אמר: "חברה חזקה היא חברה שיודעת להכיל את השונה ומאפשרת לו להיות חלק בלתי נפרד ממנה. כשליח ציבור, הבטחת שוויון זכויות לכל ישראלי באשר הוא, היא עבורי משימה ראשונה במעלה. כאבא לנער עם מוגבלות, הבטחת שיוויון זכויות וקידום מעמד אוכלוסיה חשובה זו היא עבורי משימת חיים. משרד המשפטים בהנהגתי ימשיך ואף יגדיל את מחויבותו ומאמציו למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל".

אורן הלמן, אב לילדה בחינוך המיוחד סיפר במפגש על ההשפעה המטלטלת שהיתה למותו של אלחלאק על בתו ואמר: "ליה ביתי, בת 11.5, עם צרכים מיוחדים, לומדת בכיתה קטנה, אני מגיע לכאן כדי להגיד מה היא, החברים שלה וההורים שלהם מרגישים. ליה התחפשה בפורים לשוטרת, אנחנו אוהבים וגאים בשוטרים שלנו, והיא גם רוצה להיות שוטרת בעתיד, יכול להיות שאם היו שוטרים עם מוגבלות המצב היה נראה קצת אחרת. שירה אחותה בוכה כבר שבוע כי היא לא מבינה למה ירו בו, היא חושבת על אחותה."

גם דיוויד האריס, המתמודד עם מוגבלות נפשית, יו״ר עמותת לשמ״ה, שיתף מסיפורו האישי על רגע בו נעצר במחסום משטרתי שגרתי בתקופת הקורונה בדרכו לעבודה במרכז הרפואי שערי צדק: "הייתי מצויד בכרטיס עובד שהשתלשל מהצוואר, אך למראה השוטרים במחסום הרגל פשוט קפאה על הדוושה. הלב החל לפעול בחוזקה. זיעה קרה שטפה אותי. הלחץ בחזה גבר. וממש התקשיתי לנשום. ככל שהתקרבתי למחסום רציתי לברוח אך לא היה לי לאן, ומחשבות של מן הסתם יעצרו אותי עשיתי משהו רע חלפו ביעף במוחי. השוטר שרכן אליי היה חבוש מסכה וחגור באקדח. זהו חשבתי לעצמי זה הסוף. השוטר שאל לאן והשבתי לעבודה והצבעתי ברעד כבד על תו העובד. סע הוא אמר. ואני רק קפאתי על מקומי, הרגל פשוט קפאה על הדוושה, חשבתי שעוד רגע אני מתעלף וזהו. מתמודדים רבים חווים תופעות אלו שנקראות פריז (קיפאון) במצב של לחץ, חרדה תחושת שיתוק ואימה. המקרה שלי הוא רק דוגמה."