המטה הפמיניסטי דורש מהממשלה להחיל תקצוב מגדרי בתקציב המדינה

המטה הפמיניסטי לשעת חירום פנה היום (רביעי) לממשלה בדרישה להחיל תקצוב מגדרי בתקציב המדינה, כראוי למגדר שמהווה %51 מהאוכלוסייה בישראל ומשבר הקורונה הוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית בישראל והעמיק את אי השוויון המגדרי, החברתי והכלכלי שקדם לו, לדבריהן.

ארגוני הנשים: "היעדר התייחסות לאתגרים ייחודיים עמם מתמודדות נשים יוביל לנסיגה מדאיגה בכל הקשור לשוויון מגדרי ולמצבן של נשים. הגיע הזמן שהצהרה שעשתה המדינה כבר ב-2015 ,תיושם מראש בתקציב הנוכחי".

המטה הפמיניסטי לשעת חירום הוציא פניה בשם למעלה מ-80 ארגונים והתארגנויות בבקשה דחופה להחיל תקצוב מגדרי בתקציב המדינה המתגבש, תוך שימת דגש על המחיר היקר אותו שילמו ומשלמות נשים רבות בעולם העבודה בעת משבר הקורונה. מדינת ישראל כבר מכירה בחשיבות הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש התקציב. מדובר בהכרה המעוגנת בהחלטת ממשלה מספר 2084 מאוקטובר 2014 ,הממליצה על ניתוח מגדרי של כלל תקציב המדינה – בצד ההוצאות ובצד ההכנסות, במטרה לשפר את אופן הקצאת התקציב, המדיניות אותה הוא משרת ובכדי לייעל את המענה לצרכים מגדריים. החל משנת 2015 ,פועלים המשרדים השונים ליישום ההחלטה, אך עד כה נעשתה הפעילות בעיקר באופן רטרוספקטיבי, ואילו כעת נדרשת פעילות פרואקטיבית, הצופה את פני העתיד.

חמש סוגיות מרכזיות שמחייבות הסדרה מידית במסגרת התקציב:

1 .שמירה והרחבה של שירותים ציבוריים והעסקה במגזר הציבורי. נשים מהוות %72 מעובדי/ות מערכת הבריאות, %76 במערכת החינוך, ו-%86 במערכת הרווחה. פגיעה במגזר הציבורי בתחומים אלו תהווה פגיעה ישירה בנשים רבות. כלכלניות/ים בכירות/ים בעולם המליצו על מדיניות מרחיבה כדי להתמודד עם המשבר, ובכלל זה השקעה בשירותים החברתיים והביטחון הסוציאלי.

2 .מניעת הפרטה וסגירת שירותים בכדי לשמור על שירותי הרווחה והבריאות, לרבות בתחום האלימות במשפחה. יש לפעול להרחבת מענים נדרשים תוך שימת דגש על מגוון אוכלוסיות הזקוקות למענה, וליישם באופן מיידי את התוכנית הממשלתית לטיפול באלימות מגדרית שאושרה בשנת 2017 וטרם הוקצו לה המשאבים שאושרו.

3 .הרחבת הביטחון הסוציאלי למניעת הפגיעה במימוש זכויות בסיסיות, בין היתר בשל "כפל הקצבאות".

4 .הבטחת סיוע ספציפי לנשים מקבוצות מוחלשות הכוללות אמהות חד הוריות, נשים מהחברה הערבית, נשים מהעדה האתיופית, טרנסיות, עולות חדשות, מהגרות עבודה, נשים בזנות, נשים מבוגרות ונשים חסרות מעמד בישראל.

5 .תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים מקומיים וחיזוק מעמדן הכלכלי של נשים עצמאיות באמצעות הרחבת הנגישות לאשראי בערבות מדינה, מתן תמריצים, הטבות מס או מענקים. אנו רואות חשיבות רבה במתן מענה לנושאים אלו כצעד למניעת העמקת פערי האי-שוויון הקיימים כבר היום בשוק התעסוקה. פגיעה זו אמנם מופנית ישירות לנשים, אך למעשה פוגעת בחברה הישראלית כולה, שכן, נשים הן עמוד התווך של שירותי החינוך, הרווחה והבריאות, והתעלמות מכך מהווה סכנה לקיומם של מנגנונים אלו.