נגיד בנק ישראל: פעלנו בנחישות ונקטנו בצעדים חסרי תקדים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הרצה היום (ראשון) בכנס האגודה הישראלית לכלכלה בנושא מדיניות מוניטרית במשבר הקורונה. בנאומו אמר הנגיד כי למדיניות המוניטרית היו שני תפקידים עיקריים במשבר הקורונה: להבטיח שהשווקים הפיננסיים פועלים בצורה תקינה, ולהקל את תנאי האשראי במשק. בנק ישראל פעל בנחישות ונקט בצעדים חסרי תקדים כדי להשיג יעדים אלה.

פרופ' ירון הסביר בהרצאה כי גל הפירעונות מקרנות הנאמנות כתוצאה מירידות השערים בשווקי המניות ומבנה האחזקות של המשקיעים המוסדיים בנכסים בחו"ל הביאו לכך שנוצרה מצוקת נזילות בשוק האג"ח ובשוק המט"ח. בנק ישראל פעל במהירות כדי לספק את הנזילות לשווקים אלה והם חזרו לפעולה תקינה.

הוא ציין כי חשוב שהמשקיעים יבינו את הסיכונים הגלומים בפעילות באמצעות מכשירים נגזרים, ושבשער החליפין יכולות להיות תנודות חדות גם בכיוון של פיחות, ויקחו זאת בחשבון בגידור הסיכונים ובניהול התיק שלהם. לדבריו, פעולות הוועדה המוניטרית בשוק האג"ח והאשראי, הפחתת הריבית, וצעדי הפיקוח על הבנקים מנעו עלייה בעלויות מימון האשראי במשק למרות הגידול בסיכון.

נגיד בנק ישראל הבהיר כי כל עוד אין התפרצות אינפלציונית, בנק ישראל ימשיך לתמוך בהתאוששות הכלכלית באמצעות רמה נמוכה של ריבית בנק ישראל, והריבית הריאלית תיוותר נמוכה, ואף שלילית לאורך חלק גדול מהעקום. אם יהיה צורך, בנק ישראל ינקוט בצעדים נוספים לתמיכה ישירה בשוק האשראי. הריבית הנמוכה תמשיך לשמש ככלי העיקרי להחזרת האינפלציה אל תוך טווח היעד, ובהמשך – אל סביבת מרכז היעד. במידת הצורך בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח.

הנגיד הוסיף כי "המשבר, צריך לזכור, הוא בראש ובראשונה משבר בריאותי, שהפך למשבר חמור בכלכלה הריאלית. בזכות הפעולות הנחושות של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים בעולם, המשבר לא הפך למשבר פיננסי, ונמנעה פגיעה חמורה עוד יותר ברמת החיים של האזרחים. האופי הריאלי של המשבר מטיל את עיקר נטל הטיפול בו על המדיניות הפיסקלית.

במהלך המשבר נשמעו מספר קולות שקראו לבנק ישראל לממן את ההוצאות החריגות שהממשלה נדרשת להן באמצעות יתרות המט"ח. חשוב להבין – יתרות המט"ח אינן קרן עושר – מול הנכסים המט"חיים עומדות התחייבויות בשקלים, והיתרות אינן מהוות מקור מימון פיסקלי כשלעצמן. היתרות כן יכולות לשמש כמקור למטבע חוץ או לנזילות קצרת טווח במצבים קיצוניים של מחסור במטבע חוץ – כפי שאכן קרה במשבר.

הריבית הריאלית במשק מצויה ברמה נמוכה, מה שתומך ביכולת של משקי הבית והעסקים ליטול אשראי, ובהרחבת ההשקעות במשק. בנוסף, הריבית שממשלת ישראל משלמת על החוב נמוכה מאוד, גם בזכות התערבות בנק ישראל בשוק האג"ח. לכן, הממשלה יכולה בעת הזו לממן את הגירעון בתנאים נוחים."

מה אם כן יהיה תפקידה של המדיניות המוניטרית בעתיד הנראה לעין?

• כל עוד הגירעון הוא תוצאה ישירה של המשבר, וגם אם יהיה בו גידול קטן כדי לממן צעדי מדיניות שמעודדים צמיחה ופריון, השווקים הפיננסיים יאפשרו לממשלה להמשיך לממן את הגירעון בריביות נמוכות.

• כל עוד אין התפרצות אינפלציונית, בנק ישראל ימשיך לתמוך בהתאוששות הכלכלית באמצעות רמה נמוכה של ריבית בנק ישראל, והריבית הריאלית תיוותר נמוכה, ואף שלילית לאורך חלק גדול מהעקום. בנק ישראל ממשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות ואם יהיה צורך, ינקוט בצעדים נוספים לתמיכה ישירה בשוק האשראי.

• הריבית הנמוכה תמשיך לשמש ככלי העיקרי להחזרת האינפלציה אל תוך טווח היעד, ובהמשך – אל סביבת מרכז היעד.

• בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח, ככל שהוועדה המוניטרית תעריך ששער החליפין סוטה מהחלון הדינמי שעקבי עם החזרת הפעילות הכלכלית לרמה נאותה, ועם יציבות מחירים.

• כפי שהבהירה הוועדה המוניטרית, הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.