החברה להגנת הטבע: לבטל את האישור לחיפושי גז ב"הפרעת פלמחים"
החברה להגנת הטבע הגישה הבוקר (רביעי) עתירה לבג"צ, נגד משרד האנרגיה וחברת אנרג'יאן: לבטל את האישור לחיפושי גז ונפט באזור הימי "הפרעת פלמחים", שניתנו על ידי המשרד, לחברה, בשטח ימי של כ – 600 קמ"ר (קילומטר מרובע), למרות שמדובר באתר טבע הכולל אלמוגים נדירים, דיונונים, כרישים, נביעות מתאן ייחודיות ובית גידול ורבייה למינים בסכנת הכחדה.
משרד האנרגיה, אותו משרד שהעניק את האישור, הוא גם זה שקבע בשנת 2016, שמדובר באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה ביותר. על פי העתירה, הוא העניק את האישור, מבלי שיידע את מועצת הנפט על חשיבותו ורגישותו של השטח ומבלי שהיו במועצה נציגים של המשרד להגנת הסביבה. "ההחלטה לאשר חיפושי גז ונפט, בשטח שידועה ומוסכמת רמת הרגישות הסביבתית יוצאת הדופן שלו, היא בלתי סבירה באופן קיצוני. קידוחי גז ונפט הם בסופו של יום זמניים, אבל בתי הגידול בהפרעת פלמחים, עשויים להיכחד לנצח".
בעתירה שהוגשה היום, רביעי, על ידי עורכת הדין נועה יאיון, מנהלת המחלקה המשפטית בחברה להגנת הטבע, נכתב: "שלושים קילומטרים מערבה לחופינו, בתחום המים הכלכליים של ישראל, מצוי אתר טבע מופלא, שהתגלה רק בעשור האחרון, ובו בתי גידול נדירים של הים העמוק, עם חיים עשירים ומשגשגים, הכוללים אלמוגים נדירים, דיונונים, כרישים, נביעות מתאן ייחודיות, ומהווים אזור רבייה לטונה כחולת הסנפיר, המצויה בסכנת הכחדה. באתר זה, הקרוי 'הפרעת פלמחים' בשל אי סדירות גיאולוגית המצויה באזור, ישנם שטחים רגישים, שהוכרו כאזורים בעל רגישות סביבתית הגבוהה ביותר, על ידי משרד האנרגיה, בסקר אסטרטגי שהושלם ב – 2016 והם גם סומנו בתכנית המרחב הימי של מינהל התכנון, כאזורים המיועדים לשימור.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"למרות זאת", המשיכה עורכת הדין יאיון, "הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, העניק לחברת אנרג'יאן, רישיון חיפוש גז ונפט במקבץ D, הכולל את כל השטחים הרגישים שבהפרעת פלמחים. זאת הוא עשה, מבלי שיידע את המועצה המייעצת – מועצת הנפט, בעת הדיון במתן זכות נפט בשטח זה, אודות חשיבותו ורגישותו הסביבתית, ומבלי שהיו באותה העת נציגים של המשרד להגנת סביבה במועצה. מיותר לציין, שחיפוש והפקת נפט באזור זה, הן בשגרה, וחלילה בעת תקלה ודליפה, עלולים להוביל לפגיעה בלתי הפיכה באתר יוצא דופן בחשיבותו, ואף למחוק כליל ערכי טבע ייחודיים, בחלקם ברמה העולמית".
לאור הכשלים הפרוצדורליים המהותיים המפורטים בעתירה, בחברה להגנת הטבע מבקשים מבית המשפט להורות על ביטול חיפושי הנפט באזור חשוב זה, של הפרעת פלמחים.
"הים התיכון הוא הים הסגור העמוק ביותר בעולם, עם עומק ממוצע של 1,480 מטרים, ומגיע לעומק מקסימלי של 5,139 מטרים", נכתב בעתירה של החברה להגנת הטבע. "הוא מבודד ומנותק מבחינה ביולוגית מהים העמוק של האוקיינוס האטלנטי, צעיר (במונחים גיאולוגיים) וחם יותר מהים העמוק של האוקיינוס האטלנטי, ומתקיימים בו חיים מופלאים, עם מספר קבוצות בעלות שיעור ייחודיות גבוה במיוחד. אתר 'הפרעת פלמחים' ("הפרעה" במובן הגיאולוגי, בשל אי סדירות בבתימטריה של הקרקעית), נמצא כ – 30 קילומטרים ממערב לתל אביב, בעומקים של בין 450–1200 מטר."
עוד כתבו בעתירה כי "הים העמוק הישראלי הוא מרחב שכמעט לא נחקר, אך בשנת 2010, אותרו לראשונה בהפרעת פלמחים נביעות גז (Cold seeps) על ידי ספינת המחקר האמריקאית ה"נאוטילוס". נביעות הגז הקרות, הן מערכת אקולוגית ייחודית, שבה כלל בעלי החיים נסמכים על חיידקים ייחודיים, המפיקים אנרגיה מתרכובות כימיות, הנובעות ממעבה האדמה. בנוסף, בתחומי האתר נמצאו בשנים האחרונות, בזכות ההתפתחות הטכנולוגית וכניסת רובוטים משוכללים לפעילות מחקר, המבוצע בהובלת אוניברסיטת חיפה, גני אלמוגי עומק, ובהם מגוון מיני אלמוגים נדירים, לרבות מין שהוא כנראה אנדמי וחדש למדע מהסוג Leipathes. הפרעת פלמחים היא מהאתרים החמים ביותר מבחינת טמפרטורה המוכרים עבור בית גידול זה ביחס לגני אלמוגי עומק בעולם, ולכן בעלת ייחוד מכיוון שאלמוגים אלה כנראה חיים כאן בקצה גבול הסבילות שלהם לטמפרטורה."
"הפרעת פלמחים הוא אתר ייחודי גם בקנה מידה אזורי – הוא האתר היחיד המוכר כיום בתחומי הים התיכון של ישראל שבו יש בית גידול של גני אלמוגי עומק. האתר הקרוב ביותר המוכר לבית גידול זה מצוי ברכס אריסטוטנס מדרום לקפריסין. גני אלמוגי עומק ונביעות מתאן מוגדרות על ידי ארגון המזון והחקלאות העולמי, ה-FAO כמערכות אקולוגיות ימיות רגישות. מינים רבים המצויים בהפרעת פלמחים מוגדרים כמינים בסיכון על פי ארגון השימור העולמי, ה – IUCN, לרבות אלמוגים, כרישים ובטאים. אזור הפרעת פלמחים אינו חשוב רק מבחינת בתי הגידול על הקרקעית – עמודת המים מהווה אתר רבייה עבור המין טונה כחולת סנפיר, המוגדר כמין בסכנת הכחדה, על ידי ה – IUCN.", נאמר בעתירה.
לעתירה צירפה החברה להגנת הטבע חוות דעת של אקולוג ימי, ארז ירוחם, שבה נכתב: "נזקים של נוזלי קידוח לחי הימי, בקידוח על בסיס מים, תועדו בעולם עד למרחק של 2 ק"מ מהקידוח – מרחק כפול מהרדיוס שקבע משרד האנרגיה כמרחק ביטחון בין קידוח לבית גידול רגיש (1 ק"מ). אולם, הסיכון העיקרי והחמור ביותר של קידוח במרחב, הוא כתוצאה מדליפת פחמימנים (נפט או קונדנסט) מראש הבאר או מהצנרת. האפשרות לדליפה מתשתית הקידוח או מהצנרת אינה זניחה כלל, ואפילו ודאית, בהפקת תוצר בקנה מידה גדול. יתרה מזאת, תדירות אירועי אובדן שליטה על הבאר (תאונת הקידוח בעלת הפוטנציאל ההרסני ביותר) גבוהה במיוחד בקידוחי חיפוש, כמו אלו המתוכננים במקבץ D. בנוסף, הסיכון להצטברות פחמימנים מזהמים במערכת האקולוגית הימית באירוע דליפה – הוא סיכון גבוה במיוחד בקידוחים המתבצעים בעומק הים (לעומת קידוח במים רדודים), כמו אלה המתוכננים במקבץ D".
בסיכום העתירה, כותבת עורכת הדין יאיון: "ההחלטה לאשר רישיון חיפוש גז ונפט, על שטחה של הפרעת פלמחים, בעיקר שידועה ומוסכמת רמת הרגישות הסביבתית יוצאת הדופן שלה, היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. בעוד שקידוחי גז ונפט הם בסופו של יום קידוחים זמניים (גם מאגרים גדולים, מתרוקנים בפרק זמן של עשרות שנים), בתי הגידול בהפרעת פלמחים, שחלקם מאכלסים בעלי חיים בני אלפי שנים, לא ישרדו פגיעה ישירה, ועשויים להיכחד לנצח".
