ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות חבר הכנסת חיים כץ דנה היום (שני) באי זכאותם של חרדים המשרתים בשירות לאומי שהוצאו לחל"ת לדמי אבטלה. על פי נתונים שמסרה חברת הכנסת קטי שטרית, מיוזמי הדיון, בשירות האזרחי משרתים כיום כ-1,300 חרדים (מתוך 18,000 משרתים סה"כ). כ-400 מהמשרתים עובדים באישור לצד השירות, כאשר 200 מתוכם הוצאו לאחרונה לחל"ת בשל משבר הקורונה והם אינם זכאים לדמי אבטלה, זאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
בפתח הדיון אמרה חברת הכנסת שטרית: "חשוב לנו מאוד שחרדים ישרתו בשירות הלאומי. הרי תמיד באים אליהם בטענות שהם לא תורמים לחברה ורק מקבלים, אך המשמעות של המצב הקיים היא שנמנעת מהם הפרנסה וחלקם אף שוקלים לעזוב את השירות. ומה המסר שאנחנו מעבירים לדור הבא? אל תלכו לשירות לאומי. מדובר בסכום אפסי של פחות ממיליון ₪. הם לא יעמדו ויפגינו, אנחנו צריכים לשמש להם פה ואוזן, לקחת אחריות ולסייע להם".
חבר הכנסת יעקב אשר, גם הוא מיוזמי הדיון אמר: "אנחנו צריכים לדאוג שמי שנמצא בתוך הסדר של שירות אזרחי לא יפגע, בטח בימים אלה של הקורונה, שהמדינה נותנת דברים שבמצב רגיל מעולם לא נתנה, כמו מענקים לעצמאים. אין שום סיבה שהאנשים האלה יפלו בין הכיסאות. יש למצוא פתרון רטרואקטיבי מתחילת המשבר וגם לדאוג שתקופת האכשרה של מי שסיים את השירות והתחיל לעבוד תקוצר במחצית לשלושה חודשים, בהתאם לקיצור הכללי שנקבע. חברת הכנסת שטרית ואני הגשנו בקשה לתיקון חקיקה אבל כרגע יש צורך בפתרון נקודתי ומידי".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
חבר הכנסת משה אבוטבול ציין: "יש כאן אמירה מסוימת. אנחנו מנסים לעודד אנשים ממגזרים שונים לשרת ולא יתכן שביום פקודה אנחנו לא נהיה לצדם של אלה שבחרו לשרת. הגיע הזמן לתקן את העוול הזה, לתת קריצה של חיבה וחיוך לאלה שעשו צעד קדימה ולאפשר להם להתפרנס".
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות האזרחי אמר: "המשרתים החרדים שונים מאוד מהיתר. רובם המוחלט נשוי עם ילדים ולכן תנאי השירות הם כאלה שהמשרת יכול לעבוד ולהתפרנס. המשפחות נקלעו עכשיו למצב בעייתי מאוד. פנינו לאנשי האוצר בנושא. זה אירוע תקציבי קטן והחשש היה מהשלכות רוחב, אבל אפשר לתת מענק נקודתי. אני מבין שכרגע זה נתקע בגלל סוגיות משפטיות".
אביעד שוורץ מאגף תקציבים משרד האוצר הדגיש: "הנושא הזה הועלה בפנינו ואנחנו מסכימים שיש פה מצב ייחודי. יש לנו כיוון עקרוני לגבש מנגנון נקודתי שיתמוך באותם אנשים. אין לנו כרגע נתונים על מספר האנשים שנמצאים במצב הזה ועדיין לא הגדרנו סכומים, אנחנו מעוניינים לתת מענה סביר לכל משפחה ולוקחים בחשבון שהם מקבלים גם מהשירות דמי כלכלה גבוהים. לבקשת יו"ר הוועדה פירט ראובן פינסקר כי דמי הכלכלה למשרתים נעים בין 1,200 במסלול החברתי עד 3,900 במסלול הבטחוני. יו"ר הוועדה השיב: "זה גבוה? זה פחות מהבטחת הכנסה". בתשובה אמר שוורץ כי "יש גם בת זוג שיכולה לעבוד ולפרנס. אחוזי התעסוקה כקרב נשים חרדיות הם גבוהים".
מנכ"ל ארגון "בצלמו" שי גליק אמר: "מדובר בסכומים קטנים מאוד, בעיה נקודתית של כמה מאות משפחות שזה הלחם והחלב שלהן, אנחנו לא מדברים על מותרות. אי אפשר לדבר כל הזמן על שילוב חרדים וברגע כזה לזרוק אותם ולבקש שיסתדרו לבד. זה יעביר מסר שלילי מאוד. לבני השירות הלאומי אין את הכוח להפגין כמו שעושים היום אחרים ואנחנו צריכים להיות הפה שלהם".
יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ סיכם: "מדובר במאות בודדות של אנשים שעובדים במשרה חלקית לאחר שעות השירות ולכן ככל הנראה מדובר בסכום בטל בשישים, אבל אתם (נציגי האוצר) הגעתם לדיון לא מוכנים, בלי נתונים ובלי פתרונות. אני נותן לכם עד מחר להביא לנו פתרון ואנחנו נעביר אותו כהוראת שעה או כשינוי תקנות. אם לא- נכפה את זה בחקיקה ונכניס את העניין כסעיף לחוק דמי אבטלה".
