"חוק הקורונה הגדול": תקנות הממשלה יאושרו מראש בוועדת החוקה
ועדת החוקה סיימה את הקראת סעיפי החוק • יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הודיע כי הוועדה תתכנס ב-8:20 בבוקר להנמקת הסתייגויות והצבעות • יועמ"ש הוועדה ד"ר בליי: "הסדר חריג וחסר תקדים"
התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן. אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת.
בתום 9 דיונים ממושכים סיימה לפני זמן קצר (רביעי) ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר את הקראת סעיפי "חוק הקורונה הגדול" (חוק המסגרת). החוק מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, בהתאם לתחומים שהוסדרו תחילה בתקנות שעת החירום והוארכו על-ידי הכנסת בחקיקה עד להשלמת חוק המסגרת. החוק יעמוד בתוקפו כהוראת שעה עד 30.6.21.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מרגע שיאושר החוק תינתן תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות שיותקנו מכוחו ובסיומה יפקעו התקש"חים שהוארכו בחוקים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-10.8.20. לדרישת חברי הוועדה, הארכת תקופת ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תחייב את אישור ועדת החוקה; עוד לדרישת הוועדה התקנות בחוק זה יותקנו על ידי הממשלה וייכנסו לתוקף לאחר אישור הוועדה בתוך 24 שעות ממועד התקנתן (למעט במקרים דחופים); הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע את קיומם.
לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין. במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.
נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות.
עוד לפי המוצע, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות. לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות – על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
עוד לדרישת הוועדה, התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי- לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס.
הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים לעסקים קטנים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 ₪, בין 5 ל-50 עובדים – 4000 ₪ ומעל 50 עובדים- 6000 ₪.
יועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי: "ההסדר סוטה מדרך המלך, הסדר חריג וחסר תקדים. לטעמנו חייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף. בהצעה הממשלתית התקנות לשעת חירום הגיעו תמיד בדיעבד. אמנם יש עד 7 ימים או 14 ימים לאישור, אבל הוועדה יכולה להתכנס דקה לאחר אישור התקנות בממשלה לאשר אותן או לדחות את תוקפן. התיקון שנעשה הוא שיפור ביחס להסדר המקורי אך אפשר היה לשפר אותו עוד. היה ראוי שתיקבע תקופה של לפחות 72 שעות או תקופה ארוכה יותר לפיקוח מראש. יש לציין שגם לפי ההצעה החדשה יש גמישות לממשלה במקרים של דחיפות שבהם האישור כולו יהיה בדיעבד".
עו"ד איל זנדברג משרד המשפטים: "תקנות מסוג זה בוודאי צריכות להגיע לכנסת. מתוך כך נמצאה דרך הביניים בין הצורך הביצועי המבצעי לתת תוקף מידי לתקנות לבין הדיון הציבורי בכנסת כולל הסמכות לבטל את התקנות. ההנחה היא שגם אם אנחנו לא במצב אי הוודאות הראשוני, הנסיבות משתנות והצורך לפעול במהירות קיים".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "לדעת הממשלה סגירת המסעדות והים הייתה דחופה. נדרשת הבהרה ברורה מה דחוף אחרת הכל יהיה דחוף. כל אירוע חקיקת התקש"חים מתקיים בשל פסיקת העליון ולא נראה שהכוונה הייתה לתת מראש את כל הסמכויות בידי הממשלה".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "הדרך בה הסעיף מנוסח אינה טובה למאבק בנגיף. רוב הדברים בחוק אינם בעלי דחיפות ומחייבים שיקול דעת. יש פה יחס לא נכון לא מדתי ולא ענייני לאזרחים. דנים בדבר כה חשוב כשרה"מ כבר קבע ליו"ר הוועדה שהחוק עולה מחר למליאה. החוק היה גרוע ונשאר גרוע. מה שקורה פה אמצע הלילה לא ראוי ולא נכון".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "השארנו דבר קריטי שהוא ליבת החוק לסוף ואז לא מקיימים בו דיון כמו שצריך ומקבלים כל רבע שעה נוסח. יש פה הטעיה. הממשלה קובעת את הכל ואחרי 14 יום נאשר או נדחה תקנות? איפה משרד המשפטים? לאן מותחים את הקו? כל מה שהממשלה תרצה לעשות יקרה כמו עם המסעדות?"
ח"כ יאיר גולן (מרצ): "אחד הדברים הכי חשובים זה סדרי הפיקוח והבקרה וזה לא קיים פה. יוצא שהולכים למנות מנהל מיוחד לקורונה אבל סמכויותיו אפילו לא פה. מאיפה הוא שואב סמכויותיו?"
החלטות מתבקשות. ישראל נמצאת במצב סיכון האומה והפיכת התושבים לנכים. כי זה מה שעושה קורונה. למצב פיזי יש קשר ישיר על מצב כלכלי. ישראל אבדה את מעמדה בעולם מבחינת בטחון – לא תהיה תיירות, שלב הבא – העסקים מחול יתחילו למשוך כספיהם מישראל לצד ירידה במצב כלכלי בארץ. ונראה באופק בחירות. הבעיה שבנט וכחול לבן אבדו את האימון כתוצאה מהתנהלות בעניין קורונה. ראינו בבנט גיבור, עכשיו מתבלבל כי רוצה להוכיח שזה לא מסוכן ומדבר שטויות שנוגדות אפילו ידע ישראלי כבר לא מדובר על מה שצברו מדינות אחרות. ההרגשה היא של סכנה מיידית בשל התנהלות גורמים אלו. הלוואי ולא היו נותנים להם קולות קודם – שעכשיו לא נשלם על התנהלותם. אבל טז חשבנו שביבי לא בסדר. הלוואי ונמנע אסון.