אחרי העלייה לארץ, אך עוד לפני הלימודים באולפן והשגת עבודה, על העולים למצוא קורת-גג, ולצאת ממרכזי הקליטה. מתברר שהמשימה קשה בהרבה מהנראה. יושב ראש וועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת דוד ביטן אמר היום (רביעי) בדיון בוועדה כי דיור ותעסוקה הם המפתח לקליטה מוצלחת בארץ. עם צפי לגלי עלייה בעקבות הקורונה, על ישראל להיערך בתחום הדיור ובעיקר דיור ציבורי. הוא קרא למדינה לפרסם מידית מכרזים לבניית 30 מקבצי-דיור לקבלנים פרטיים, תוך התחייבות לשכור זאת מהם לעשור הקרוב. כמו-כן הציע ביטן לשקול את הגדלת הסיוע בשכר הדירה לעולים – בשנתיים הקרובות.
חבר הכנסת ביטן הדגיש כי "המדינה צריכה להגדיל ולהאיץ תוספת דירות בדיור הציבורי, להוסיף בניית מקבצי דיור לעולים שיהיו מעוניינים להתגורר במקבצים אלה. בנוסף, יש להשמיש את כל מרכזי הקליטה הקיימים לעולים בלבד. במספר מקומות מרכזי קליטה משמשים כדירות מושכרות לפועלים – יש להפסיק זאת מיד, גם תוך התרת חוזים". בנוסף, ביטן קרא לייחד תכניות מיוחדות לסיוע בדיור ע"י מתן מענקים ומשכנתאות מוגדלות לעולים ממדינות מצוקה כמרוקו, ובנוסף בניית מרכזי קליטה נוספים. הוא קרא למצוא דרך לעקוף ראשי ערים, המערימים קשיים על בניית דיור לעולים.
מנכ"ל משרד הקליטה, חביב קצב, השיב כי מדובר במגוון פתרונות. הראשון – סיוע בשכר דירה, ללא מבחן הכנסה, במשך 6-5 שנים אחרי העלייה. לזכאי הביטוח הלאומי, הסיוע הוא ללא הגבלת שנים – עד שתימצא עבורו דירה. זמן ההמתנה לדיור ציבורי הוא כ-7-6 שנים. לפני כשנתיים הועלה הסיוע בשכר דירה לקשישים לכ-300 ש"ח, ומספר הזכאים הוא כ-65 אלף בתי אב. כיום מאוכלסות רק כ-600-500 דירות ציבוריות בשנה, אך רק כ-30% מיועדות לעולים. כיום ממתינים 27 אלף עולים לדיור ציבורי, מתוכם 22 אלף קשישים. אנו פועלים לרכישת כאלפיים דירות חדשות במקבצי דיור. לדבריו, בקרוב יוענקו לעולים מענקי קורונה וקורסי הכשרה מקצועית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי אריאל קנדל, מנכ"ל קעליטה – ארגון הגג של עולי צרפת, מי שלא זקוק – לא צריך סיוע בשכר דירה, אך אצל עולי צרפת כ-70% הם מעמד בינוני, ואינם מסוגלים לרכוש דירה בכוחות עצמם. הפתרון עבורם הוא שימוש במרכזי הקליטה או דירות-הקלט הקיימות באשדוד, אשקלון, רעננה ואשקלון. בנוסף, הוא קרא לשנות את הסיוע בשכר הדירה, שבמשך ארבע שנים מקיף 25, אלף ש"ח – ולרכזו למשך שנתיים, לכל היותר – כדי שהסיוע יהיה יעיל יותר. יעל לינדנברג, רכזת שיכון באגף התקציבים, הבטיחה ליושב ראש הוועדה ביטן, לבדוק את ריכוז הסיוע בשכר דירה לשנה או שנתיים – כפי שהציע קנדל. כמו-כן הבטיחה לינדנברג לבדוק את עלות השתתפות המדינה במכרזים ייעודיים לקבלנים פרטיים.
יובל פרנקל, מנכ"ל עמיגור, סיפר על 6,000 דירות לקשישים, מהן מתפנות כ-400 דירות בשנה, וכאלפיים דירות חדשות נבנות מדי שנה. הוא סיפר על קשיי-תכנון מול חלק מהעיריות, אך במקביל עם פינוי דירה הוא משופצת מיידית – ובתוך כשבועיים מאוכלסת מחדש. שי פלבר, מנהל מחלקת היחידה בסוכנות, סיפר על הפעלת כשבעה מרכזי קליטה לעולי המערב, למשך כחמישה חודשים בהם הוא גם לומד עברית באולפן. לדבריו, היום, רוב העולים מעדיפים קליטה-ישירה כיוון שרוב מרכזי הקליטה הם בפריפריה, והעולים מעדיפים דיור במרכזי תעסוקה וחינוך.
לדברי חברת הכנסת טלי פלוסקוב "המקום המוזנח בישראל הוא מקבץ-הדיור, אלו הקשישים שהגיעו בשנות ה-90 לארץ והיום הם האנשים העניים בישראל. 900-800 ₪ לחודש כסיוע לשכר דירה – הוא מעט מדי", יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) קרא להגדיל את הסיוע בשכר דירה, חבר הכנסת אלכס קושניר הזהיר כי מרכז-קליטה אינו זרז אלא חסם לעליה, ואילו חבר הכנסת יוסף טייב הזהיר ממחסור במרכזי קליטה ומקבצי דיור.
