משרד הבריאות: ישנם מעל ל- 180,000 נשאים של הנגיף הפטיטיס C
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה היום (שלישי) הדיון דיון בנושא קידום התכנית הלאומית למיגור ההפטיטיס, במסגרת ציון יום ההפטיטיס הבינלאומי בכנסת. הפטיטיס C, המוכרת גם כצהבתC הוא וירוס המועבר באמצעות דם נגוע ובמקרים רבים אינו גורם לסימפטומים בקרב הנשאים, אולם עלול לגרום בין היתר לשחמת הכבד ולסרטן ראשוני של הכבד. אין כיום חיסון נגד המחלה, הטיפולים התרופתיים הקיימים מביאים להחלמה מלאה של קרוב ל-100% מהחולים.
על פי נתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת הערכת משרד הבריאות עומדת על כ-2% מאוכלוסיית ישראל שנשאו את הנגיף בשנת 2018, כלומר כ-184,000 איש. ביולי 2016 הכריזה מדינת ישראל כי תקדם תכנית לאומית למיגור המחלה, אולם עד כה טרם החל יישום התכנית. בין השנים 1999 ל-2018 הוכנסו לסל שירותי הבריאות טיפולים תרופתיים שונים לטיפול בהפטיטיס C בסכום מצטבר של כ-255 מיליון ₪ ומשנת 2018 כל החולים זכאים לקבלת טיפול ללא תלות בחומרת המחלה.
חבר הכנסת יבגני סובה שהוביל את ציון היום המיוחד בכנסת סיפר שבילדותו בברית המועצות זכורה לו התנהלות מסכנת סביב חיסונים או טיפולי שיניים: "היו מחסנים בתוך 5 דקות את כל הכיתה, עם אותו מזרק וללא שום פעולות חיטוי. על אף שהיום זה נראה לנו הזוי, הדברים לא נאמרים בשיפוטיות- באותה תקופה ככה הדברים התנהלו, לא הייתה מודעות לסיכונים מהסוג הזה". עוד הוסיף: "יש רבים בקרב האוכלוסייה המבוגרת שאינם מודעים לקיום המחלה עד שהכבד מתחיל להיפגע. אנחנו כנבחרי ציבור רוצים להעלות את המודעות לנושא וקוראים לציבור לבוא להיבדק כי בדיקה מוקדמת עשויה להציל חיים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ממלאת מקום יושב ראש הוועדה חברת הכנסת טלי פלוסקוב אמרה בדיון כי "למרות הקורונה שמצריכה כעת משאבים רבים, צריך להמשיך לעשות כי ההפטיטיס לא נעלם. חשוב לאתר את קבוצות הסיכון ולבצע בדיקות, כל השקעה של שקל היום תחסוך מאות אלפים בעתיד ותציל חיים". עוד הוסיפה "אם קבוצת הסיכון העיקרית לנגיף היא יוצאי חבר העמים, איך יתכן שכדוברת רוסית מעולם לא שמעתי ולא ראיתי שום הודעה מצד משרד הבריאות או קופות החולים בנושא הזה? הציבור לא מכיר את חשיבות והסיכון שיכול להימנע בבדיקה פשוטה".
ד"ר יובל דאדון, מנהל התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C במשרד הבריאות אמר: "בהיעדר סימפטומים לנגיף, אנשים עלולים להסתובב איתו שנים רבות ולהתייצב לטיפול לראשונה כבר בשלב של סרטן הכבד. לצערנו אי אפשר כרגע להוסיף את הבדיקה לכל אוכלוסיית המדינה כי יש לכך עלות. ההערכה היא שיש כ- 900 אלף אנשים מוגדרים כקבוצת סיכון בהם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, משתמשי סמים בהזרקה וכן אנשים שעשו הליכים חודרניים כמו פירסינג או קעקוע במקום שאינו סטרילי. בפברואר האחרון היינו אמורים לצאת לדרך עם מיפוי אוכלוסיות הסיכון וקידום הנושא אבל אז הגיעה הקורונה וזה נקטע".
בקופת חולים מכבי דיווחו על ביצוע של 117,000 בדיקות סקר לאיתור הנגיף בשנת 2019. לדברי ד"ר דניאלה כהן רחמים, מנהלת מחלקת רפואת משפחה בקופה: "רופאי מכבי מודעים לנושא ויודעים שצריך לחפש את המטופלים האלה. היינו מוכנים לצאת לסקר לפני מספר חודשים אבל אין לנו נתונים על מקום הלידה של המטופלים ולכן קשה לאתר קבוצות סיכון מרכזית שהיא יוצאי מדינות חבר העמים".
קופת חולים כללית לא הציגה בפני הוועדה נתונים אודות מספר הבדיקות שערכה בשנה שעברה. בתגובה לטענה שהעלה חבר הכנסת יבגני סובה, לפיה כללית אינה מציגה נתונים במכוון ודורשת תקצוב נוסף בכדי לבצע בדיקות רוחביות השיבה מנהלת מחלקת כלכלת התרופות בקופה, דורית הופנונג-גבאי כי: "מבחינה תקציבית אין לנו איך לבצע פעולות שהן לא במסגרת הסל. התיעדוף שלנו הוא לטפל בחולים ידועים לפני שמגיעים לבדיקת סקר כללית". עוד לדבריה "בשנה שעברה טיפלנו בכ-1,300 חולים, אבל במקרים רבים האנשים שנמצאים חיוביים הם אנשים קשיי יום שרבים מהם אינם משתפים פעולה עם קבלת הטיפול. אם היו משתפים פעולה היינו מטפלים במעל 2,000".
מנכ"ל עמותת חץ, חוליו אלברטו בורמן אמר "התקציבים הקיימים היום אינם מנוצלים. אנשים לא מודעים לנגיף ומגיעים למצב של מחלות, סרטן ומוות, שהיו יכולים להימנע באמצעות בדיקה פשוטה. אני מקווה שנשמע הכרזה על יציאה לדרך עם התכנית הלאומית ושהקופות יתחילו עם סקר ספונטני שיהווה פתרון מיידי ללא תוספת משמעותית של עלויות או לחץ למערכת".
נושא נוסף שעלה בדיון הוא ביצוע בדיקות לאסירים, הנחשבים כקבוצת סיכון לנגיף. חברת הכנסת היבא יזבק אמרה: "יש פה אפליה של קבוצת סיכון משמעותית שאינה מטופלת וזה כולל עיכוב באיתור נשאים ובמתן טיפולים". בהקשר זה בישר פרופ' אורן שיבולת מבית החולים איכילוב כי "שב"ס הרים את הכפפה והחל מחודש אוגוסט יבצע בדיקת סקר לכל אסיר חדש שמגיע לבית הסוהר, וממרץ בשנה הבאה יבצע בדיקת סקר לכל האסירים הנמצאים".