שר החינוך: התכנית הזו לא מושלמת, יהיו בעיות בפתיחת השנה ובמהלכה
שר החינוך יואב גלנט אמר לפני זמן קצר (רביעי) בפתח דיון ועדת הכספים לעניין הגדלת תקציב החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים וההערכות ללימודים תחת נגיף הקורונה: "אני מודע לחשיבות של המקום הזה בעיקר בתקופה הזו. אני מזכיר לכולם את האמירה של אפרים קישון שבשביל לקבל הלוואות צריך קשרים ובשביל להחזיר הלוואות צריך כסף. אנחנו צריכים משאבים. ההצעה מייצרת איזון ראוי בין הצורך הבריאותי החינוכי והכלכלי. הצעתנו המקורית הייתה של 9 מיליארד ש"ח שכן היא כללה את פיצול ילדי הגילים הנמוכים של גן וא' ב' ונחסכו 5 מיליארד לאחר דיונים מעמיקים עם משרד הבריאות, והמסקנה שאין צורך בכך. החל מכיתה ג' אנחנו צריכים פתרונות שמשתרעים על פני 4 תחומים עיקריים. הראשון שעלותו 2.6 מיליארד ש"ח הוא פיצול עובדי הוראה ותומכי חינוך שיתגברו את כיתות ג' ד' בהם ייחצו כיתות של 35 לשני חלקים וילמדו במרחבי הכיתות של ה' ו'. זה דורש 16,000 אנשי הוראה נוספים שחלקם יבואו דרך השלטון המקומי, כ-6,500, כאשר חלק מהשיקול הוא הורדת האבטלה במשק. יש מעל 10,000 פניות של אנשים שרוצים להיכנס לתחום כגון מדריכי תיירים בעלי תואר ראשון. קבלני הביצוע בם ראשי הערים ומנהלי מחלקות החינוך. הקול הקורא יצא. יש לנו סדר גודל של 300 מיליון ש"ח שיינתנו לטובת קורונה ניקוי היגיינה מחיצות ניקוי המגלשות, מתקנים ועוד. 100 מיליון ש"ח מיועדים לתמיכה נוספת בחינוך מיוחד, כפרי נוער, נוער בסיכון ועוד, שלא יחושו בקורונה, שהיא תהיה שקופה עבורם והחינוך יימשך כרגיל".
עוד אמר השר גלנט: "1.2 מיליארד שקלים הוא תקציב התקשוב: המדינה נמצאת כדור לאחר מה שהייתה אמורה להיות במובן של למידה מרחוק. בתקציב זה נרכוש 144,000 מחשבים יחידות קצה לאוכלוסייה, 64,000 טלפונים כשרים למגזר החרדי כולל פיתוח של חדרי הקלטה שיאפשרו להקליט את התכנים לאוכלוסייה זו. אנחנו מתגברים את תשתיות התקשוב- נבנה למעל 16,000 בתי ספר את התשתיות. יש 1,900 בתי ספר שנדרש שדרוג לתשתיות. כמו כן, עורכים הכשרה למורים לשימוש באמצעים דיגיטליים וכן שכר לנאמני תקשוב בבתי-הספר. לנושא התקשוב בניגוד למורים או להיגיינה התהליך הוא לאורך כל השנה, הכוונה להשלים מחצית עד ינואר ואת השאר עד סוף השנה, כי אי אפשר לרכוש את כל המחשבים בארץ ויש לייבא חלק. 1.75 מיליארד ₪ נעביר עכשיו ואת היתרה בשנת הכספים הבאה אבל התקציב הוא לכל שנת הלימודים תשפ"א וקצב ההתקנה הוא לא יום אחד, אלא תשפ"א היא שנת מעבר ממצב של תש"ף לתשפ"ב שאז אני מניח שיהיו כבר על תשתיות התקשורת. העיקרון המוביל הוא שמי שיש לו פחות יקבל יותר. מבחינתנו האחראי הוא מנהל ביה"ס. כל נושא התוכן של מערכי הלימוד, הוא תהליך שעולה כסף. בלימוד הדיגיטלי יש גם יתרונות ואחד מהם הוא האפשרות להביא לתלמידים את טובי המורים בארץ. מחשבים זה לא פתרון לכל הילדים בכל הארץ אבל זה דבר חשוב. המחשב הראשון לא יחולק לפני שהתכנית המלאה תוצג באופן שקוף".
השר גלנט ציין: "התכנית הזו לא מושלמת. יהיו בעיות בפתיחת השנה ובמהלכה הן מבחינה תפעולית והן מבחינת קשיים פדגוגיים כי ברור שכשאתה לומד חלק מהימים מרחוק חלק מהחומר נאבד אבל ניתן פתרונות פדגוגיים. כשאתה רץ עם תהליך מתחילת השנה, לא יהיה זעזוע למורים ולתלמידים ואם יוחלט שרוצים לעצור כיתה או בי"ס מסוים, אין דין קרית-שמונה כדין אילת ואין דין ירושלים כתל אביב, מתווה ההפעלה של איך המערכת ממשיכה לעבוד ללא סיכון נתניע בימים הקרובים. חשוב לי שבלו"ז הקצר האפשרי הכנסת תאפשר לנו להשתמש בתקציב. אני זקוק לעזרתכם ומקווה שגם בוועדה התמיכה תעבור פה אחד".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
השר הדגיש כי החלוקה והקריטריונים יהיו שקופים, לשאלת יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת משה גפני, מה קורה עם הכסף הזה במקרה שיעבור תקציב מדינה השיב השר כי "הכסף אינו תלוי בתקציב. זה קשור לרציפות ולהמשכיות שנדרשת למדינה. למרות שניתן שיק אין מי שעוצר את הזרמת הכסף באוצר אבל כל זה לא קשור להפעלה שניתנה לנו שהיא הפעלה אקסטרה לצורך פיצול כיתות, תברואה ומחשוב. ההשקעה של 4 מיליארד תאפשר למשק הכנסות של מעל מיליארד שקל בעקבות כך שאפשר לשחרר הורים לעבוד. זו פרמיה שמשלמים בלית ברירה בשביל שהמשק יעבוד".