לבנה דיין מראשון לציון חלתה לפני כחודש בקורונה ונזקקה לבידוד ארוך בביתה. רויה אשמיה, אחות במכבי שירותי בריאות בראשון לציון, ואילנית גולדרינג, עובדת סוציאלית ממכבי, היו הדמויות שסייעו לה לעבור את התקופה הקשה. השבוע, לאחר שלבנה החלימה מהנגיף, הן נפגשו בפעם הראשונה פנים אל פנים וסגרו מעגל מרגש במיוחד.
לבנה דיין, בת 83 מראשון לציון, אישה פעילה ואנרגטית חלתה לפני כחודש בקורונה. "הקורונה נפלה עלי כרעם ביום בהיר", היא מספרת. "הגעתי לבירור בבית החולים כי לא הרגשתי טוב, והתברר שחליתי בקורונה. לשמחתי די מהר החליטו שעדיף לטפל בי באשפוז בית תחת מעקב של קופת החולים שלי – מכבי. אבל גם בבית המצב לא היה פשוט. אני בדרך כלל אדם פעיל ויוזם ועברתי כמה דברים בחיים שלי, אבל הסיטואציה הזאת הייתה ממש מבלבלת ומפחידה במיוחד כשאת לבד והמחשבות רצות לך בראש כל היום. כאן נכנסו לתמונה שתי המלאכיות של לבנה- העובדת הסוציאלית אילנה גולדרינג והאחות רויה, שתיהן ממכבי שירותי בריאות מהמרפאה בשכונת פרס נובל."
"אני לא אשכח את הרגע הראשון בו התקשרה אלי רויה והציגה את עצמה כאחות, שתלווה אותי בטיפול ושתעקוב אחר מצבי עד שאבריא", היא נזכרת בחיוך. "בשיא הרצינות אני ממש לא יודעת איפה הייתי אלמלא רויה וכמובן גם אילנה, שאיתה היתה לי היכרות מוקדמת. רויה הרגישה שאני ממש לחוצה ומיד אמרה לי שאני לא לבד. שהיא הכתובת עבורי יום ולילה וגם נתנה לי את הנייד האישי שלה, משהו שהוא ממש לא מקובל. זאת הייתה הפעם הראשונה בתוך כל בית המשוגעים הסוריאליסטי הזה, ובתוך כל הבלגן והחרדות שראיתי נקודת אור. גם אילנה הפכה עבורי לקיר מגן תומך וכשהייתי משוחחת איתה שמעתי בקול שלה משהו מרגיע שהחזיר אותי למציאות ולא נתן לי לשקוע בחרדות ופחדים. נהגתי להתקשר אל שתיהן גם לא בשעות מקובלות ולפעמים בשישי ושבת ולשתף אותן ברגשותיי. היו גם ימים בהם התקשרתי יותר מפעם אחת כדי לחוש ביטחון והן מעולם לא סירבו. נשים מופלאות שבזכותן הצלחתי לעבור את שבעת מדורי הגיהנום של המחלה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"אני נמצאת בקשר עם לבנה כבר כמעט שנה", מצטרפת לשיחה גם אילנה. "ובתקופת הקורונה חיזקנו את הקשר בינינו וניהלנו שיחות כמעט מידי יום ולעיתים גם בשישי- שבת במיוחד לאחר שחלתה בנגיף. הקשבתי למצוקות שלה, עודדתי אותה, ניסיתי לסייע גם בדברים הטכניים ככל שיכולתי ויחד בכוחות משותפים ניצחנו את הנגיף, שמרבית הנזק שלו בעיני הוא הבדידות שהוא מביא עימו".
"אני עובדת בממט"ק שזה המוקד לטיפול בחולי קורונה של מכבי", מצטרפת לשיחה גם רויה. "כחלק מהתפקיד שלי אני מבצעת מעקב אחרי חולי קורונה המאושפזים בבית. כששמעתי את לבנה בפעם הראשונה הבנתי שמדובר במקרה מיוחד. לבנה סיפרה שהיא לבד בבית ושהשכנים כל כך נבהלו מהעובדה שהיא חולה עד שהם אפילו לא היו מוכנים לסייע לה בהורדת הזבל. היינו משוחחות כל בוקר והשיחות היו גם אישיות ולא עסקו רק בנושאים של – האם לקחת את התרופות הבוקר או מה לחץ הדם שלך. בעיקר היו אלה שיחות של עידוד ובינינו, לפעמים זה כל מה שאדם צריך- זה מישהו שבאמת יהיה לו אכפת ממנו. לבנה היא אישה מקסימה ובעלת חוש הומור וראייה ייחודית על העולם. הרבה מהשיחות שלנו הסתיימו בצחוק גדול".
"זו לא הפעם הראשונה שאני נקשרת למטופלים שלי", מוסיפה רויה . "יש אנשים מבוגרים שמגיעים למרפאה ובתקופת הקורונה פשוט אימצתי אותם. אם מישהו צריך תרופות, קניות או אפילו משהו חם לאכול- אני מתגייסת למשימה. ואני לא לבד בעסק… בגל הראשון של הקורונה נאלצתי להישאר בבית בגלל שאני בקב' סיכון אבל גם אז לא ויתרתי על העשייה למען האחר. גייסתי את בעלי אלעד למשימה והא היה האיש שלי בשטח. הייתי מכינה לו מסלול מסודר והוא נסע להביא תרופות לזה ומשהו לאכול לשני. מצוקה של אנשים היא לא דבר שאפשר להתעלם ממנו ובטח בטח בתפקיד שלי כאחות".
"לפני כמה ימים הגעתי למרפאה שלי", מספרת לבנה. "ולמרבה ההפתעה רויה הייתה במשמרת. הפגישה בינינו הייתה מרגשת מאד. סוף, סוף זכיתי לראות את האישה איתה אני מדברת זמן ארוך כל כך ולהודות לה באופן אישי. אני שמחה מאד שהכרתי אותה ואת אילנה. הן היו אור גדול בתקופה לא קלה עבורי והלוואי שכולם ייקחו מהן דוגמא ויתייחסו למטופל בגובה העיניים ".
