ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, התכנסה היום (שני) לדיון שעסק בהצלת תעשיית הטלוויזיה בישראל, בצל יישום רפורמת הסיבים האופטיים, לבקשת חברת הכנסת מרב מיכאלי. במהלך הדיון התברר כי בשנת 2014 השקיעו הוט ויס סכומי שיא בהפקות מקור, שהסתכמו בסך הכל בכ-320 מיליון שקל. בשל המעבר לשידורים באינטרנט צנחה החובה באופן דרמטי, כשבשנת 2020 עומדת חובה ההשקעה של שתי החבות יחד על צנחה דרמטית ב-2020 לכ-220 מיליון שקל. משרד התקשורת מסר לוועדת הכלכלה כי בקרוב תוקם ועדה ציבורית, בראשות ח"כ לשעבר רועי פולקמן. אולם היושב ראש מרגי אמר כי ועדת הכלכלה לא שוכנעה שמשרדי התקשורת והתרבות מודעים לגודל השבר והחסר בתחום הפקות המקור.
יוזמת הדיון, חברת הכנסת מיכאלי, אמרה כי הפקות המקור מתקיימות בעיקר בזכות החובה שחלה על הוט ויס, להשקיע 8% מההכנסות משידורים. לדבריה, החובה הזו נמצאת בסכנה מכוון שהיא לא חלה על שידורים באינטרנט, והחברות כבר החלו להעביר חלק מהמנויים שלהם לשידור באמצעות האינטרנט. היא הוסיפה כי גם פרטנר וסלקום, המשדרות באמצעות האינטרנט, לא מחויבות להשקיע בהפקות מקור. לדבריה, בתחילה דובר על הגנת ינוקא, אך מאז עברו שש שנים ולחברות יש כבר כחצי מיליון מנויים. עוד ציינה ח"כ מיכאלי כי רפורמת הסיבים תוביל לצמצום נוסף בהשקעה בהפקות המקור.
סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, עופר רז דרור, אמר כי המשרד לא סבור שמבנה החובות צריך להשתנות במעבר מטכנולוגיה לטכנולוגיה. הוא התייחס להחל החובה על גופים בינלאומיים, כמו נטפליקס, ואמר כי שר התקשורת יועז הנדל, מינה ועדה בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן שתבחן את הנושא. "אנחנו לא מעוניינים למרוח את זה", אמר. היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דנה נויפלד, הוסיפה כי כרגע הפעילות באמצעות האינטרנט לא מוסדרת בחוק, אך הכוונה היא להחיל את עקרון האדישות הטכנולוגית כך שהחובות יהיו אותן חובות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מנהל פרויקטים במועצה לשידורי כבלים ולוויין, יונתן בייסקי, אמר כי באירופה מוטלות על חברות בינלאומיות חובות להפקות מקור. הוא הוסיף, כי לפי ההערכות כמיליון ישראלים מנויים לנטפליקס ושקל מזה לא חוזר להשקעה בהפקות מקומיות, וכל מנוי שעובר מהכבלים והלוויין לאינטרנט יוצא משקעה בהפקות מקור. באשר לדוח ההשקעות של 2017 שטרם פורסם אמר בייסקי, כי הוא יפורסם עד סוף החודש. ראש אגף הפיקוח במועצה, רונן אברמסון, ציין כי בשנת 2014 עמדו השקעות הוט ויס על שיא של כ-320 מיליון שקל, בעוד שב-2020, בשל המעבר לאינטרנט, הן עומדות על כ-220 מיליון שקל בלבד. כלכלנית המועצה, אלינור כליפזאדה, אמרה כי הטענה שנטפליקס תברח אם תידרש להשקיע בהפקות מקור פחות מקובלת על המועצה, ופרטנר וסלקום כבר לא במצב שנדרשות להגנות ינוקא ואפשר להחיל עליהן רגולציה באופן מדורג.
מנהלת תחום הקולנוע במשרד התרבות והספורט, אתי כהן, אמרה כי המשרד ער למצב ולבור הענק בתקציב. "אנחנו מברכים על קדמה טכנולוגית, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון היוצרים", אמרה כהן. היושב ראש מרגי אמר בתגובה כי יש אדישות במשרדי התקשורת והתרבות, ואם המשרדים לא יעשו שום דבר הם יצטרכו להביא את הכסף ממקום אחר. "אני להוט לקדם את פריסת הסיבים, אבל לא אעשה זאת אם לא אקבל תשובות על השקעה בהפקות מקור", הבהיר היו"ר מרגי. בתגובה לכך אמר סמנכ"ל משרד התקשורת רז-דרור, כי השר ומנכ"לית המשרד מחויבים להביא שינוי רגולציה בתחום השידורים בהקדם.
מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע, הטלוויזיה והבמות, איתמר אביטן, אמר כי יש סחבת מכוונת של משרדי התקשורת והאוצר. הוא הזכיר כי בנושא הזה קמו ועדות על ועדות, וציין את שמותיהן של "ועדת בועז, ועדת וקס, ועדת פלד, ועדת רוזן, ועדת סמסונוב, ועדת אלקוניק, ועדת מרדכי, ועדת שכטר וועדת פילבר – כל אלה רק לנושא שידורים ושום דבר לא השתנה. הפקות המקור בישראל יכחדו וזה מה שהולך להיות".
חברת הכנסת שרן השכל אמרה כי הייתה מעדיפה שההוצאות האלה לא יגיעו מהכיס הציבורי, אלא מהכיס הפרטי, וכי התמריץ צריך להיות רווח ממכירת הסדרות לגופי שידור בחו"ל. חבר הכנסת יבגני סובה אמר מנגד כי צריך שהמדינה תסבסד תוכן שאין לו רייטינג גבוה, כדי שלא נישאר רק עם ריאליטי על המסך. חברת הכנסת תמר זנדברג הוסיפה כי לא צריך להסתכל על הענף מהחור של הגרוש ולשמר את הרגולציה על הפקות המקור. ח"כ מיכאלי ביקשה לדרוש ממשרד התקשורת לתקן את החוק בהקדם, כדי להגן על היצירה המקומית.
היושב ראש מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה דורשת ממשרד התקשורת לכלול בתיקוני החקיקה גם את סוגיית הגופים הבינלאומיים. עוד הוא הוסיף, כי "הוועדה לא שוכנעה שמשרד התקשורת ומשרד התרבות מודעים לגודל השבר והחסר שיהיה בתחום הפקות המקור. הוועדה מצרה על כך שלא התקיימו דיוני עומק וניסיונות לקדם את פני הקדימה, ומבקשת משרד התקשורת להקים את ועדת פולקמן בהקדם, ולאפשר לה לדון גם בסוגיית הגנות הינוקא וגם בנושא החברות הזרות – כולל אפשרות לעלייה הדרגתית בהשקעה בהפקות מקור".
עוד ביקש היושב ראש מרגי ממשרד התקשורת, "לבחון הגדרה מחדש של סמכויות מועצת הכבלים והלוויין, כך שיחולו גם על שידורים באינטרנט וכן הגדרת סמכויות המועצה באשר לתוכן ורמתו". הוא הוסיף וביקש לקצוב בזמן את עבודת הוועדה בראשות פולקמן וכן דרש ממועצת הכבלים והלוויין להגיש את דוחות ההוצאה על הפקות מקור בהקדם.
