סרטן המעי הגס הנו מהגידולים הנפוצים והאלימים ביותר. במערב זהו הגידול השלישי בשכיחותו וגורם התמותה השני מסרטן. שכיחותו עולה עם הגיל, אך הוא עלול להופיע גם בגילאים צעירים. סרטן המעי מכונה "הרוצח השקט", היות והוא כמעט ואינו מורגש במשך רוב זמן התפתחותו, ואילו כאשר מופיעים תסמינים, הוא לעיתים קרובות כבר מתקדם וחשוך מרפא.
הטיפול נקבע לפי שלב המחלה. בגידול המוקדם, הפוליפ הממאיר, כריתתו בזמן קולונוסקופיה מספיקה לרוב. בשלב מתקדם יותר נדרש ניתוח, לבד או בשילוב עם כימותרפיה (ו/או קרינה בגידולי הרקטום), בתלות בשלב; בעוד שסיכויי הריפוי אחרי ניתוח הם מעל 90% כשהגידול מוגבל עדיין לדופן המעי, הם יורדים לכ-50% בעת מעורבות בלוטות הלימפה האזוריות. בנוכחות גרורות מרוחקות, ניתוח כבר אינו יעיל לרוב, והטיפול מתבסס בעיקר על תרופות כימותרפיות וביולוגיות, ולעיתים אימונולוגיות, שנועדו לשפר את משך ואיכות חיי החולה, אך בד"כ לא ירפאו אותו.
לאור כל זאת, חשוב למנוע את המחלה או לפחות לגלותה מוקדם. לשם כך, יש להבין מהם גורמי הסיכון שלה וכיצד היא מתהווה. סרטן המעי מתפתח לרוב מפוליפים שפירים, וקיומם מהווה גורם הסיכון העיקרי למחלה. לכן, ביצוע בדיקת קולונוסקופיה תקופתית, במהלכה ניתן לזהות ולהסיר פוליפים במעי, היא אחד מהאמצעים החשובים לגילוי מוקדם של המחלה ואף למניעתה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
גורם סיכון שני הוא התורשה. מי שבני משפחתו, ביחוד בקרבה ראשונה, חלו בסרטן, וביחוד במעי, או שנושא תסמונות גנטיות ספציפיות, מצוי בסיכון מוגבר למחלה. דלקות מעי כרוניות (Ulcerative colitis או Crohn's disease), גם קשורות בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי.
יש עדויות לקשר אפשרי בין הרגלי חיים וסיכון למחלה. הקפדה על אורח חיים בריא היא אמצעי בסיסי ופשוט למניעתה: להפחית בצריכת בשר אדום ושתיית אלכוהול, להימנע מעישון, ולהרבות בצריכת פירות וירקות ובפעילות גופנית.
עיקר המניעה של התחלואה והתמותה מסרטן המעי מתמקדת באיתור מוקדם; זיהוי הפוליפ הטרום-סרטני והסרתו ימנע את המחלה, ואילו גילוי מוקדם שלה ישפר מאד את סיכויי הריפוי ויפשט את הטיפול. איתור מוקדם יכול להתבצע ע"י ביצוע בדיקות-סקר, טרם הופעת תסמינים, או פנייה מוקדמת לבדיקה לאחר הופעתם. תסמינים/ממצאים אפשריים כוללים שינוי בהרגלי היציאות, דם בצואה, כאבי בטן, עייפות, חוסר דם, כאב ברקטום, ירידה בתאבון, איבוד משקל, ועוד. התגברות ו/או הימשכות של אלה מחייבת פנייה לבדיקה רפואית בהקדם.
בדיקות הסקר נועדו לאתר את המחלה עוד בשלב טרום-סרטני או סרטני מוקדם. אכן הוכח שבדיקות סקר מונעות את הופעת המחלה ומגדילות את סיכויי הריפוי ממנה. למעשה, העלייה בהיענות לביצוע בדיקות סקר בעולם המערבי היא הסיבה העיקרית לירידה בשכיחות המחלה ולעליה בשיעור הגידולים המאובחנים בשלב מוקדם בשנים האחרונות.
בדיקות הסקר השכיחות בסרטן המעי כוללות בדיקת צואה לדם סמוי, וקולונוסקופיה קצרה (סיגמואידוסקופיה) או מליאה. תדירות ביצוען משתנה מאחת לשנה, בבדיקת צואה לדם סמוי, ועד לכל 5-10 שנים, בקולונוסקופיה. מומלץ להתחיל לבצען מגיל 50 לכלל האוכלוסייה, או אף מוקדם יותר באוכלוסיות בסיכון מוגבר (בעלי רקע משפחתי, נשאי תסמונות גנטיות וכו'). רמת הסיכון משפיעה גם על תדירותן; קיימים מצבים בהם קולונוסקופיה תתבצע אפילו אחת לשנה.
נראה שבעשור הקרוב ישתפרו מאד היכולות לזהות אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח את סרטן המעי, למנוע את המחלה ולטפל בחולים. אלה יחדיו יתרמו לריסון "הרוצח השקט".
*מאמר זה נכתב על ידי פרופ' ברוך ברנר, מנהל המערך האונקולוגי ומרכז הסרטן דוידוף, מרכז רפואי רבין.
