"התהליך קשה ומבזה, מטיחים בלוחמים דברים קשים"
בדיון שנערך הבוקר (שלישי) בוועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב, אמר יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר סופר (ימינה), יתכן שישנם 3% שגונבים את המערכת. אולם האסטרטגיה של אגף השיקום צריכה להיום עם הפנים אל 97%. כולנו צריכים להיות עם לוחמי צה"ל ובאחריותנו לשקם את הלוחמים.
חבר הכנסת משה אבוטבול (ש"ס) אמר שעל המדינה מוטלת חובה לסייע לטובי בנינו שחרפו את נפשם למען עם ישראל. לא כולם מסוגלים לעמוד ברוח הקרב, ומחובתנו לסייע להם.
במהלך הדיון סיפר לוחם שלחם בסיירות על התהליך הארוך והמבזה לדבריו, שחיילים הלומי קרב עוברים עד להכרה בהם כפגועי נפש או כהלומי קרב. הלוחם אמר בכאב "התהליך קשה ומבזה. מטיחים בלוחמים דברים קשים. לחבר שלי אמרו שלא יכול להיות שהוא בפוסט-טראומה, אם יש לו ילדים. אתה רוצה לשקם את עצמך ואגף השיקום מושך אותך אחורנית, אמר הלוחם."אני מסתובב שנה אצל רופאים וועדות רפואיות, ורק כעת נודע לי
שכל זה היה רק מבחן אמינות. למה? איפה המדינה ששלחה אותי? כל מפגש שבוחן את האמינות שלי, מזיק לי, מחזיר אותי לקרב ופוגע בי. הרבה אנשים הרימו יד ונשברו.". לוחם אחר אמר, "אני שומע אנשים שאומרים "עם המלחמה בלבנון אנחנו מתמודדים, אולם במלחמה מול משרד הביטחון אנחנו לא מסוגלים להתמודד." אבא של לוחם הלום קרב סיפר שבנו מסתובב בוועדות כבר שלוש שנים והוא עדיין לא קיבל הכרה.• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל שמסייעת להלומי קרב, שפרה שחר אמרה, לוחם שלחם ונפגע ונאלץ לשכור עורך דין, זה כשל של המדינה. למה לנו כעמותה לוקח רק כמה שעות לברר את אמינות החייל, ולצבא זה לוקח חודשים ארוכים ולעתים שנים. לדבריה, אגף השיקום מתנהג בזדון ובכוונת מכוון נגד הלוחמים. לוחמים טוענים שמחצית מהלם הקרב, הוא מהלחימה והמחצית השנייה, מהקרב מול משרד הביטחון. ניתן לרפא פוסט-טראומה, אולם איך שהאגף מתנהג, הם לעולם לא יבריאו.
מנכ"ל המרכז הישראלי לפסיכוטראומה פרופ' דניאל ברום אמר, לחימה לאורך זמן, משנה אדם לעתים לרע ולעתים לטוב. מחקרים הוכיחו שהמוח משתנה בלחימה לאורך זמן. לדבריו, רוב המבקשים הכרה שוכרים שירותי עו"ד. לאן הגענו? הוכח שהסיוע מגיע למיעוט האנשים שזקוקים לטיפול. המחקר קובע שרק 10% עד 15% מהלוחמים הלומי קרב מקבלים טיפול וסיוע. אני שומע מכל עבר תגובות טראומטיות לוועדות.
נציג ארגון נכי צה"ל פרופ' חיים קנובל אמר, כל מה שהם עושים, לא מתאים להלומי קרב. הנפגעים הקשים לא מגיעים לטיפול. צריך להפסיק את המשפטיזציה של הוועדה הרפואית. קנובל שאל, למה התהליך לוקח שנה? אנשים נשברים בדרך ומוותרים. חברים שלהם ששומעים על הפרוצדורה, לא מתחילים בהליך.
פרופ' זהבה סולומון אמרה שהלומי קרב מזדקנים מהר יותר משאר האוכלוסייה ונוטים לחלות במחלות ואף למות בגיל צעיר יותר. לדבריה, לפני מס' שנים היא בדקה את התהליך בוועדות של משרד הביטחון, והסתבר שב-75% מהמקרים, האדם היה ב-12 ועדות רפואיות. זה בזבוז זמן וכסף מיותרים. מדובר בחייהם של אנשים רבים שנפגעים מהתהליך. גם בני משפחותיהם נפגעים כמו אבן שנזרקת למים ועושה גלים. נדרשת חשיבה מחודשת על התהליך של ההכרה.
יושב ראש הוועדה שאל את נציגי אגף השיקום: "למה קשה לברר את עניין השתתפות החיילים בקרב באמצעות המפקדים בצבא?".
נציגת אגף השיקום עו"ד הילה שר רגמן השיבה ואמרה שבחינה של קשר סיבתי, לוקחת זמן. זו בדיקה לא פשוטה לביצוע. עו"ד רגמן הפתיעה את הוועדה כשאמרה שיש התיישנות לתביעת הכרה בפוסט טראומה, אולם לקצין תגמולים יש סמכות להאריך את המועד.
יושב ראש הוועדה סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפעל להגבלת משך תהליך ההכרה ולהקמת מסלול מהיר לאותם אלה שנפגעו בעקבות באירוע לחימתי. הוועדה פונה למבקר המדינה בבקשה לבחון את נושא הטיפול וההכרה בנפגעי פוסט הטראומה ולכלול את מסקנותיו בדו״ח מבקר מיוחד״.