פוליטי / מדיניצבא וביטחון

הלום קרב התמוטט בכנסת: "אף אחד לא עזר לי מאגף השיקום״

ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הפוסט טראומה והלם קרב בראשות חבר הכנסת אופיר סופר קיימה היום (שני) דיון בנושא שיקום תעסוקתי למתמודדים עם הלם קרב. הדיון התמקד במסגרות התעסוקתיות והכשרות לנפגעי הפוסט טראומה בהשתתפות אגף השיקוף, ארגונים ולוחמים. במהלך הדיון התמוטט צוריאל פרידמן, לוחם לשעבר שמתמודד עם פוסט טראומה, לאחר שהעיד בפני הוועדה על הקשיים הרבים שחווה במהלך התנהלותו מול אגף השיקום: ״אנחנו בוחרים בחיים מחדש. לא רוצים רחמים- רוצים לחיות.״

יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר סופר אמר: ״הסוגיה של שיקום תעסוקתי מהווה מתווך לחזרה לשגרה. אנשים שאחרי המלחמות חוו ירידה תפקודיתית, חלקם פוטרו חלקם לא התקבלו למקומות עבודה זה כמו כדור שלג עבורם בדרך להתדרדות נפשית. מטרתנו להחזיר את הלוחמים למעגל העבודה. גם לוחמים במילואים וגם חיילים שהשתחררו משירות סדיר. לשקם אותם על מנת שיוכלו להיכנס למעגל העבודה. יש להקים יחידה שמתמחה בפוסט טראומה וזה הכרחי. צריך להבדיל בין הטיפול הפסיכולוגי קליני לבין הטיפול התעסוקתי.״

דן שגב, נציג אגף השיקום אמר: ״היינו רוצים לראות נכי צה״ל משתלבים בתעסוקה. תהליך השיקום מתחיל אחרי שהוועדה הרפואית מסתיימת ונקבעת בנכות של 20 אחוז ומעלה. בשנים האחרונות אנחנו עושים תהליך ייזום ועוברים עם הלוחם תוכנית אוריינטציה. מסבירים מה הזכויות שלו. כשבונים תכנית שיקום צריך להתייחס למגבלות ולנתונים האישיים.״

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

צוריאל פרידמן, הלום קרב מוכר שמתנדב בעמותת שותפות מגן ישראלית, אמר: ״אני סובל מפוסט טראומה ומגבלה פיזית. לפני הצבא היה ספורטאי מצטיין. במהלך השירות שלי חוויתי אירועים קשים והיום מוכר כנכה פוסט טראומה. בתחילת הדרך קיבלתי עזרה מפסיכולוגית אישית וההורים שלי. הייתי במקום של אובדנות. החלטתי לבחור בחיים וללמוד חינוך גופני. כשהגעתי לקבל את השיקום המקצועי. רצו לבדוק אם המקצוע מתאים לי. הבאתי המלצות ומסמכים שמעידים שכן אני יכול ללמוד. הפנו אותי מאגף לפסיכיאטרית שהתנהגה אליי כאילו אני סובל מפיגור. עשיתי בעצמי הכל, אף אחד לא עזר לי בתהליך הזה. בשנה ב' החלטתי לסיים את החיים שלי אחרי התקף קשה. אף אחד לא עזר לי מאגף השיקום. אגף השיקום לא יודע מה זה פוסט טראומה.״

ד"ר אורניה יפה ציינה: ״הסיפור שלך צוריאל הוא של אומץ וגבורה. מרגש וכואב מאוד. לצערי הוא איננו סיפור יוצא דופן. אני פסיכולוגית קלינית ותעסוקתית. אני עובדת עם הלומי קרב. הניסיון שלי מתחיל ב- 73 בהדסה עין הכרם. עובדת באבחון נכי צהל. קיבלתם תשובה שיש עובדת תעסוקה אבל יש צורך אחר. כמה עקרונות שמנחים אותי בשיקום קודם כל ההבנה של מה זה פוסט טראומה. יש דרגות שונות של פגיעה ולכן צריך לאבחן נכון.״

עמיר שי שוויצר, נפגע באסון המסוקים, אמר: ״הסיפור שלי מתחיל בחילוץ אסון המסוקים. חיילים צעירים שאין לנו מושג מה אנחנו עושים ואחרי כמה שנים מבינים מה קורה. קשה לאבחן ולהבין שזה מה שעובר עליך. קיבלתי טיפול תרופתי, היו לי בעיות בשינה והיה לי בעיות לתפקד בבוקר כאדם עובד, לומד וכאב. הייתי רוצה שתסתכלו על זה כנמק. זה משתלט על המשפחה, תעסוקה, פגיעה באישה ובילדים. הם נפגעים בצורה ישירה. קשה לתפקד ככה במצב הזה. לצערי ניסיתי ללמוד הנדסאים ולא הצלחתי. לא מצליח להתקדם בעבודה. אפילו בתור עובד זוטר שמבקש לעשות משמרות ערב ולילה זה בלתי אפשרי. משרד הביטחון צריך להיות בקשר עם המעסיקים.״

עורכת הדין רינת גולד גזית: ״חשוב לציין שמסיים לימודים מבחינת משרד הביטחון נחשב משוקם ומפה צריך להמשיך בכוחות עצמו ולכן העידוד ללכת למסלול שיקום הזה הכי קל למשרד הביטחון והכי מסיר אחריות בהמשך. בראשית קום המדינה ניתן סט כלים. שיטת המכסות- לפחות 5 אחוז נכים צו תעסוקה- אי אפשר לפטר ייחוד עסוק- שמותאם לנכי צהל. בשנים הראשונות זה נאכף בצורה קפדנית. אגף היבטחון לא אכוף בצורה שיטתית. גם צווי תעסוקה לא מוציאים."

ארכיון. צילום: דובר צה"ל

Back to top button