ביהמ"ש המחוזי החמיר את עונשו של הרופא שהורשע בעבירות מין בילדים

בית המשפט המחוזי קיבל היום (שלישי) את עמדת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה והחמיר את עונשו של הרופא עידן ברק, שהורשע בעבירות מין ב- 6 קטינים בני 11-15, מ- 30 חודשי מאסר בפועל ל- 50 חודשי מאסר בפועל.

על פי כתב האישום המתוקן בו הורשע המשיב, המשיב יצר קשר עם הקטינים באפליקציות שונות ובאתרי היכרויות. המשיב הפנה לקטינים התייחסויות והצעות מיניות, ואף ביצע איתם שיחות וידאו מיניות, במסגרתן שכנע את הקטינים לבצע מעשים מגונים ומעשי סדום. כמו כן, המשיב יזם מפגשים מיניים עם הקטינים.

במהלך ניהול המשפט בבית משפט השלום בפתח תקווה, באי כוח הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לאחר שנשמעה עדות אחד הקטינים, במסגרתו תוקן כתב האישום והמשיב הפונה לקבלת תסקיר. כמו כן, בהתאם להסדר, הפרקליטות ביקשה להורות על קבלת הערכת מסוכנות מינית, אך בימ"ש השלום דחה את הבקשה. הפרקליטות עתרה להטיל על המשיב חמישה מתחמי ענישה שונים (אחד לכל אישום), ולהשתת עונש כולל של 6 שנות מאסר בפועל. ההגנה עתרה לקביעת מתחם ענישה אחד לכל האישומים, שנע בין 18 חודשי מאסר ועד 42 חודשי מאסר בפועל, ולהעמיד את עונשו של המשיב ברף התחתון של המתחם. בימ"ש השלום קבע כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לצבר המעשים.

לשיטת המערערת, הפרקליטות, שגה בית משפט השלום בקביעתו כי צבר העבירות בהן הורשע המשיב מהווה "אירוע" אחד המצדיק קביעת מתחם עונש אחד. עוד לשיטת המערערת, היה על בית המשפט לקבוע כי מדובר במספר "אירועים" ולקבוע מתחם עונש הולם בנוגע לכל אירוע בנפרד באופן שיבטא את הפגיעה בגופו ובנפשו של כל אחד מנפגעי העבירות. בנוסף, ביהמ"ש קבע מתחם ענישה נמוך שאינו הולם את מדיניות הענישה הנוהגת או הראויה בעבירות מסוג זה, בשים לב לחומרת העבירות על נסיבותיהן.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי "…הצדק עם טענת בא כוח המערערת לפיה כתב האישום מעלה מספר "אירועים" המצדיקים קביעת מתחמי ענישה שונים…אשר על כן אנו קובעים כי שגה בית המשפט קמא בקביעה כי המדובר ב"אירוע" אחד. לגישתנו מדובר בריבוי אירועים, כאשר המעשים שביצע כלפי כל קורבן יהוו "אירוע" נפרד, והאישום בדבר החזקת פרסומי התועבה יהווה אף הוא אירוע בפני עצמו".

עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי "…עיון בעובדות האישומים מעלה, כי הרקע לביצוע העבירות הוא סיפוק צרכיו המיניים הסוטים של המשיב תוך שימוש ברשתות החברתיות, תוך שניצל את פער הגילאים בינו לבין המתלוננים, את גילם הצעיר ואת תמימותם והבלבול שחוו ביחס לזהותם המינית. אין המדובר במעידה חד פעמית אלא במסכת מתמשכת כלפי מספר רב של קטינים. המשיב לא היסס מלהפעיל אמצעי לחץ על כל הקטינים… המשיב הנחה את הקטינים להסתיר את הקשר עימו, כאשר המכלול מעיד על "ציד" ממש, אכזרי, קר ומתוכנן היטב, של קורבנות בגילאים צעירים של תחילת גיל ההתבגרות…. התכנים המופיעים בשיחות הם תכנים קשים ומעוותים…. הצדק עם ב"כ המערערת, כי בכך פגע המשיב בהתגבשות תפיסתם של הקטינים בנוגע לאופן בו יחסים אינטימיים תקינים צריכים להתרחש…".

עוד נכתב: "..נראה שבית המשפט קמא נתן משקל יתר לנתוניו האישיים של המשיב, הכוללים היעדר עבר פלילי והתנהלות נורמטיבית והישגית במשך השנים. המסר הברור הבא לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון… הוא כי יש להעדיף את שיקולי ההגנה על הקטינים על פני שיקולים אחרים, לרבות נסיבותיו האישיות של העבריין…".