ראש השב"כ לשעבר יורם כהן: מציע 'אוטונומיה פלוס' לפלסטינים לעשור-שניים הקרובים

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד, קיים היום (חמישי) כנס ביטחוני-מדיני בינלאומי אונליין בנושא: "ישראל בעידן של משברים – האם לקראת שינוי?".

"הפתרון הריאלי הוא להכריז שהולכים לפתרון שהוא ריאלי לעשור או שניים הקרובים – אוטונומיה פלוס או מדינה מינוס, אם זה נשמע טוב יותר באוזן, כי ברור שמדינה ריבונית זה לא יהיה", כך אמר יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ בשיחה עם מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים, מרכז משה דיין, אוניברסיטת תל אביב. כהן הוסיף, "חלק יגידו – זו המציאות היום. זה לא בדיוק. אנחנו יכולים לייצר עבור הפלסטינים הרבה דברים שלא פוגעים לנו בביטחון, במתנחלים או בהסדר עתידי".

"אני בעד הסדרה עם הפלסטינים ולא להכריע אותם. הם גוף גדול של הרבה אנשים, ולכן הייתי מגדיר זאת כיעד בעדיפות ראשונה. אני חושב שלא ריאלי כרגע ואף מסוכן לשאוף לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, כי זה מסוכן ביטחונית. ואם זה אסון מסוג א', אז האסון מסוג ב' הוא הידרדרות למדינה אחת, שהיא סוף החזון הציוני. 3 מיליון פלסטינים, רק באיו"ש וירושלים, בלי עזה, מול אוכלוסיה של 6-7 מיליון בישראל, זה פתרון לא טוב בכל פרמטר – ביטחוני, בינלאומי, שוויון ואורחות חיים. ולכן צריך להכריז שאנחנו לא הולכים לשתי מדינות ולא למדינה אחת, אלא ליעד ריאלי, שהוא אוטונומיה פלוס, או מדינה מינוס, אם זה נשמע יותר טוב באוזן.

"אני מקווה שלא יקום יום שהפלסטינים יבואו ויאמרו שהם מונחים להניח את הנשק ולהיות אזרחים שווי זכויות. זה גם מפחיד אותי. צריך להשיג סוג של היפרדות פונקציונלית במשטר, שלטון, מוסדות, כלכלה, בכל מה שאפשר וכל השאר-להסדיר. אבל דבר ראשון – לא לפגוע בביטחון שלנו. העברת סמכויות בתחום זה תפגע בביטחון אזרחי ישראל, לא רק המתיישבים".

כהן פירט את עיקרי הצעתו: רצף טריטוריאלי בין שטחי A; מהלכים שישפרו את הכלכלה הפלסטינית המעברים היבשתיים – לטפל בתחבורה ותנועה, לחבר אותם בפסי רכבת עם נמלי הים, שיפור עבודה בישראל, התנועה בגשרי ישראל, בנייה ועוד. בצד הישראלי הוא הציע להגדיל את קלקיליה וטול כרם לכיוון מזרח, ואמר כי אין הכוונה להוריד יישובים. "זה לא מסיים את התביעות, אבל אם אנחנו יכולים לייצר שכנים יותר רגועים, שבעים, עם פוטנציאל לצאת לעולם ולעבוד, אני בעד, לצד הפעילות הבטחונית הקיימת" כהן הבהיר שאין הכוונה להעביר את הפעילות הבטחונית הסיכולית לאף גורם אחר עד שהסיטואציה תשתנה. כמו כן, ציין שאין טעם להשאיר את הקלפים הללו להסדר הקבע, כי בינתיים הוא לא מגיע.

כהן ציין כי התנגד להצעת הסיפוח כי הייתה מונעת הגעה לפתרון בהמשך. "פתרון גושים וסיפוח שלהם ומתן שטח חלופי, לא ייתן פתרון אבל יהיה בהבנה", והדגיש שיש לעשות צעדים משותפים שישפרו את חיינו כשכנים.

"אם לבנון לא תבצע רפורמות בממשל, לא יהיה סיוע בינ"ל", אמר פיליפ אררה, מנכ"ל מדיני-בטחוני במשרד החוץ הצרפתי בשיחה שקיים עם אלוף (מיל.) עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS).

“לבנון על סף תהום, והיא נעה לכיוון של משבר גדול. מטרה הראשונה במעלה מבחינתנו היא מניעת התמוטטות לבנון, שהיא בעלת פוטנציאל למשבר גדול באזור לישראל בפרט", אמר פיליפ אררה, מנכ"ל משרד החוץ הצרפתי. “זהו רגע האמת עבור לבנון. המסר שלנו לעם הלבנוני הוא של סולידריות וציפיה ליישום מהיר של רפורמות בממשל. אם לא יתקיימו רפורמות אלה, לא יהיה סיוע בינלאומי. אני יודע שיש לנו מחלוקות בינינו לבין ישראל איך זה צריך לקרות, אבל המהלך הוא מחוייב המציאות. אי ההסכמה בין ישראל לצרפת מבחינתנו היא בתחום הפוליטי. העמדה שלנו היא שאם לא ננתק בין האגפים הצבאי והפוליטי ולא נדבר עם הממשלה שבה הוא תומך, נחמיר את הבעיה, ונגדיל את התלות לבנון בשחקנים נוספים באזור", אמר.

על תכנית הגרעין האיראנית, אמר כי "היא לדעתנו אחד האיומים הפוטנציאליים העיקריים לפגיעה בביטחון הלאומי. לולא היינו מאוחדים ב- 2007-2010 לא היינו יכולים להביא את איראן לשולחן המו"מ. אנחנו מקווים שבעקבות הבחירות וממשל אמריקאי חדש תשתנה הדינמיקה ויתאפשר הסכם עם אירן".

ד"ר ג'וואד ענאני, מדינאי וכלכלן בכיר בממלכה ההאשמית של ירדן אשר כיהן בתפקידים בכירים בממלכה ביניהם כסגן ראש הממשלה וראש החצר המלכותית, התייחס לנושא הסיפוח ואמר: "לדעתנו הסיכוי עדיין קיים, אך נראה כי תקופת הזוהר של ה-1 ביולי חלפה ללא קבלת החלטות. אנחנו מניחים שאם נמשיך במאבק, לבסוף, תומכי הסיפוח יגיעו למסקנה שזו לא האופציה הטובה ביותר". עוד הוסיף כי ישנם שלושה מועדים בהם הנושא עשוי לחזור לכותרות: אם לא יאושר התקציב בישראל, בנובמבר, כשהבחירות בארה"ב יתחממו וגם אם טראמפ יצליח או ייכשל בבחירות.

ד"ר ענאני נשאל על ידי חה"כ לשעבר קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בבינתחומי הרצליה, על דבריהם של בכירים באיחוד האמירויות כי יש בידיהם הבטחות שימנעו מישראל ליישם את תכנית הסיפוח. "אני מאמין כי האמירויות שייכות למחנה שנגד הסיפוח מכיוון שזה מאוד יביך אותם אם הסיפוח יקרה והם לא יוכלו לחזור בהם מההחלטה של נירמול היחסים עם ישראל".

עוד הוסיף ד"ר ענאני כי הוא לא צופה כי ערב הסעודית או עומן ינרמלו את היחסים עם ישראל. שתי מדינות היחידות שהוא מוצא כי עשויות לעשות זאת הן בחריין (שיתכן ולא תעשה זאת כעת לאור עזיבתו של שר החוץ במדינה) וסודן, ולדבריו לא תהיה לכך השפעה מכרעת על יוזמת השלום הערבית. כשנשאל האם הדרך לשלום לדעתו עוברת דרך רמאללה או דרך אבו דאבי, השיב ד"ר ענאני: "לא משנה מה, לבסוף, הישראלים יבינו, שהשלום הסופי ייעשה עם הפלסטינאים. זה מקור הבעיה".

בפאנל שעסק ב"מדינה אחת לשני עמים, יהודית ודמוקרטית?" אמרה זהבה גלאון, יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת מכון זולת לשוויון וזכויות אדם: "זו האג'נדה של רה"מ נתניהו, שהסיר את מסיכת הדמוקרטיה כשהצהיר על כוונות הסיפוח, (שבהקפאה בינתיים), השליך את הדמוקרטיה ובחר בעליונות יהודית. מי שמציע מדינה אחת, שקיימת כבר כרגע, ונתניהו שולט בה, מדינה בלי שוויון ועם מאפיינים אפרטהיידיסטים, מציע לנו לנרמל את המשך השליטה היהודית בפלסטינים. המאבק הוא מאבק לשוויון במסגרת פתרון שתי המדינות. זו הזיה לחשוב שאפשר לגרום לשני עמים שנהר של דם זורם ביניהם לחיות תחת מסגרת לאומית אחת".

עודד רביבי, ראש המועצה המקומית אפרת, אמר, "השמאל מכר קונספציה של שלום עכשיו וכשראה שאין שלום עבר לשיח של בואו נתנתק מהפלסטינאים- לא זה ולא זה עובד. בסוף המורכבות והתחום האפור היא זו שצריכה כרגע להיות בבסיס קבלת ההחלטות. הבעיה היא שגם בקורונה וגם בסכסוך לא ניתן למצוא את המנהיגות שיודעת לפלס את דרכה בתוך העולם המורכב, כנבחר ציבור זה מה שמטריד אותי".

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, בראשות האלוף (במיל) עמוס גלעד, הוקם בשנת 2000 כדי לסייע בגיבוש המלצות מדיניות בנושאים בעלי חשיבות לאומית, בדגש על התחום האסטרטגי, מדיניות החוץ והקשרים הבינלאומיים, התהליכים האזוריים וההסדרים המדיניים, המודיעין והממשל ומגמות בעם היהודי. המכון מקיים מדי שנה את סדרת כנסי הרצליה. עבודת המכון מתבססת על ראייה אינטגרטיבית ומקיפה, שבמרכזה ההבנה שההתמודדות של מדינת ישראל עם האתגרים האסטרטגיים והביטחוניים מולם היא ניצבת, מחייבת את ביצורה של העוצמה החברתית-לאומית ולכידותה. המכון בוחן את השפעתם ההדדית של המרכיבים השונים בפסיפס החוסן הלאומי הכולל. השאיפה היא, להציג תמונה מדויקת ומעודכנת ככל הניתן ולייצר תובנות וחלופות מדיניות ואסטרטגיה עבור מקבלי ההחלטות, מעצבי דעת קהל ושותפים נוספים לעיצוב המדיניות בישראל ובעולם.