הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט: משבר הקורונה הוא סכנה לאסון לאומי, זה מעיד על כישלון גדול

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה בראשות אלוף (מיל.) עמוס גלעד, קיים היום (חמישי) כנס ביטחוני-מדיני בינלאומי אונליין בנושא: "ישראל בעידן של משברים – האם לקראת שינוי?".

רב-אלוף (מיל.) גדי איזנקוט, לשעבר רמטכ"ל צה"ל, אמר בשיחה עם אלוף (מיל.) עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה: "בחצי שנה האחרונה התהווה איום משמעותי, סכנה לאסון לאומי. זה לא רק איום בריאותי אלא מגפה שנוגעת בכלל מרכיבי הביטחון של מדינת ישראל. ולכן אנחנו במציאות מאוד מורכבת וקמים בבוקר עם 4000 נדבקים – זה מעיד על כישלון גדול ועל היעדר אסטרטגיה. התורפה העיקרית שמתהווה בחודשים האחרונים: אובדן אמון הציבור. כשנותנים הנחיות לסגר וריחוק והציבור מאבד אמון זו הפגיעה הגדולה יותר. והפגיעה במשטרה, ברשויות ובסמכויות שלהם באה לידי ביטוי באופן שהציבור מתנהל. הדרך להתמודד היא לומר את האמת. לדבר עם הציבור להתוות אסטרטגיה ולתת לו תקווה ואופק.

"אנחנו רואים מדינות בגודל של ישראל שפעלו לפי מתודולוגיה נכונה והצליחו, ורואים מה קורה אצלנו אחרי שהתחיל טוב והלך לכיוון רע מאוד. שילוב של היעדר אסטרטגיה ומסרים ברורים והיעדר מנהיגות שנדרשת בשעה הקשה. להנהגה יש תפקיד לספק תקווה וחזון, כדי שהחברה הישראלית תצא מהאירוע הזה, כנראה ביוני הבא, מחוזקת יותר".

בהתייחס לעסקת המטוסים עם האמירויות, ולחשיבות של שימור יתרון איכותי לצה"ל ולמדינת ישראל גם בעידן של יחסי שלום מתהווים, אמר: "במזרח התיכון ידיד יכול להפוך לאויב מר ולכן שמירת היתרון האיכותי הוא קריטי. יש במזה"ת מדינות עשירות מאוד שיודעות לרכוש את מה שיש לנו, בהיקפים גדולים בהרבה. התמודדות עם אתגר הענק הזה היא שמירת היתרון האיכותי של צה"ל, ועמדת מערכת הביטחון במשך שנים הייתה לא לספק לאחרים נשק שובר שוויון ולהשאיר את הנשק המתקדם ביותר בידי צה"ל".

גלעד שאל את איזנקוט מה המשמעות של היעדר הסכם מדיני עם הפלסטינים לגורלה של מדינת ישראל ולביטחון שלנו? בתשובה ענה: "באיו"ש יש 2.8 מיליון פלסטינים ובעזה 2 מיליון פלסטינים. הרשות היא עמית שאתו מקיימים בשנים האחרונות שיתופי פעולה בטחוניים לתועלת שני הצדדים. לאורך שנים נבנתה יכולת מרשימה מאוד של סיכול לשב"כ ולצה"ל וזה נותן למקבלי ההחלטות במדינה אפשרות לקבל החלטות מתוך עמדת כוח.

"הזירה הפלסטינית לא תיעלם. נכון לקדם ברצועת עזה הסדרה ארוכת טווח כדי לאפשר יציבות, לצד ההבנה שחמאס הוא אויב מר שצריך להביס אותו. באיו"ש צריך לשפר את התיאום ולחזור להסדר ביניים ולבניית יחסים טובים יותר לעתיד מתוך הבנה שיש אינטרס ישראל מובהק להיפרד מהפלסטינים. בשנים האחרונות, לצערי, מתקבלת בציבוריות הפלסטינית תפיסה לחזון של מדינה אחת, דו-לאומית. פעם זה היה רעיון שאימצו מעטים והיום זו דיעה שקונה אחיזה רחבה מאוד גם אצל הצעירים והיא מסוכנת לקיום מדינת ישראל. האינטרס שלנו הוא להיפרד מהפלסטינים מעמדה של כוח ומתוך שליטה ישראלית במעטפת ומתוך אחריות גוברת על השטח כדי למנוע סיכונים עתידים".

את הכנס פתח פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה שהתייחס בדבריו למשבר הקורונה באמרו: "מדינת ישראל נמצאת היום בשבר מערכתי. נוצר מצב של חוסר אמון בכל זרועות השלטון. המערכת הנורמטיבית מהמשטרה, דרך הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט העליון ושופטים רבים אחרים מותקפת ממש ללא הבחנה. אנחנו מגיעים למצב שמתרחשת דה-לגיטימציה ציבורית רחבה ומאורגנת של המערכת הנורמטיבית כולה. המצב במערכת השלטונית גרוע עוד יותר, הציבור איבד את אמונו בממשלת ישראל בגלל הטיפול בנושא הקורונה. המסרים שיוצאים מבולבלים, סותרים האחד את השני, אין מדיניות ברורה ובוודאי שלא ניתן לנהל מערכה כזאת עם 36 שרים התוקפים האחד את השני".

פרופ' רייכמן הדגיש בדבריו את הצורך במנהיגות בימים אלו ואמר "הציבור צריך לקבל מסר ברור מה תבנית המערכה, מה התכנית, מה האסטרטגיה כדי שידע כיצד להתכונן לבאות, כדי שיהיה שותף למה שקורה, ולא יקבל כל יום הוראות והנחיות אחרות ויאבד את האמון במערכה כולה". עוד הוסיף פרופ' רייכמן כי "חייבת להיות אכיפה. מדיניות בלבד אין לה משמעות אם אין אכיפה ברורה ועקבית יחד איתה".

איש העסקים הישראלי-אמריקאי, חיים סבן, בראיון בנושא ההסכם עם איחוד האמירויות: ״אין ספק ש-MBZ, מנהיג האמירויות, פתח דלת לאחרים להצטרף אליו, וזה עשה להם את החיים יותר קלים".

חיים סבן: ״שאלתי את MBS הסעודי למה לא להעביר את היחסים עם ישראל לאופן הגלוי. הוא אמר לי שהוא היה עושה זאת בדקה, אבל הקטארים, האיראנים והרחוב יהרגו אותו. MBZ עשה פיילוט, ואני מאמין שתוך זמן לא ארוך הסעודים יצטרפו. לסיפוח היה פוטנציאל להביא אסון למדינה. אני מאמין שדה-פקטו הסיפוח בוטל. סיפוח יהרוס את השלום עם האמירויות, שזה נכס אסטרטגי. לא היה סיפוח, אין סיפוח ולא יהיה סיפוח״.

הגנרל ג'ון אלן, נשיא The Brookings Institution, אשר כיהן במגוון תפקידים בכירים בצבא ובממשל האמריקאי, בהם יועץ מיוחד למזכיר המדינה ולמזכיר ההגנה האמריקאי; מפקד כוחות הקואליציה באפגניסטן; ממלא מקום מפקד פיקוד מרכז של ארה"ב במזרח התיכון (CENTCOM) ושליח נשיא ארה"ב למאבק הבינ"ל בדאע"ש, שוחח עם אלוף (מיל.) עמוס גלעד, בנושא סדרי העדיפויות של ארה"ב במזרח התיכון המשנה על סדרי העדיפויות הצפויים של ארה"ב לאחר הבחירות לנשיאות שיערכו בחודש נובמבר. הגנרל אלן הדגיש כי בטחונה של ישראל ישאר חשוב לארה"ב, ללא תלות בזהות הממשל הנבחר.

על יחסי ארה"ב-סין אמר אלן, "אני מאמין כי ממשל טראמפ ברמה האסטרטגית ימשיך בעימות מתמשך ותהליך ניתוק היחסים עם סין. לדעתי צעד זה טומן בחובו טעות אסטרטגית גדולה". באשר להנהגה פוטנציאלית של ממשל ביידן סבור הגנרל אלן כי "ממשל ביידן ינסה לחזק את תפקידה של קהילת המדינות העולמית, מה שנשאר ממנה, ויחזק את תפקיד ארה"ב באו"ם. אני לא חושב שנראה שינוי ביחסי ארה"ב במזרח התיכון ובצפון אפריקה".

הגנרל אלן נשאל על ידי גלעד,על תכנית הסיפוח ופתרון שתי מדינות לשני עמים, והשיב: "מנקודת מבטי, פתרון שתי המדינות לשני עמים תמיד היה הפתרון הראוי, אולם, הימצאות המתנחלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מקשה על יישומו". עוד הוסיף כי תכנית השלום של טראמפ מצמצת את הגדה המערבית ויוצרת מדינה פלסטינית ללא רצף טריטוריאלי המנתקת בין שני חלקי האוכלוסייה הפלסטינית. גנרל אלן סיכם ואמר, "שלטובת ראש ממשלת ישראל יש למנוע את הסיפוח מכיוון שממגוון רב של סיבות מדובר בטעות אסטרטגית". לבסוף נשאל גנרל אלן אודות האיום האירני. לדבריו, גם תחת ממשל טראמפ וגם תחת ממשל ביידן, ארה"ב לא תאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני.

אירינה נבזלין, נשיאת קרן נדב ויו"ר דירקטוריון מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות דיברה במסגרת מושב שעסק ביחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב ואמרה: "אנחנו לא עושים מספיק כדי למשוך יהודים אמריקנים להזדהות עם ישראל. כפי שכתבתי בספר שלי, 'השפעת הזהות – כוחה של הידיעה מי אתה' – החלק שאינו משתנה בזהותך הוא שורשיך, מהיכן אתה מגיע. ובין אם היהודי האמריקאי אוהב את זה או לא, השורשים שלו או שלה מתחילים בישראל". היא הוסיפה: "איני סבורה שמערכת החינוך עושה מספיק כדי לספר את סיפורו של העם היהודי כיום"

ג׳פרי גולדברג, עורך המגזין המשפיע "אטלנטיק", אמר: "הסכנה מבחינת ישראל, שהיא הופכת להיות סוגיה מפלגתית בארה"ב. המפלגה הדמוקרטית כעת הופכת ליותר ויותר מרוחקת מישראל. בחירה מחודשת של טראמפ תקבע את התפיסה שישראל היא גורם רפובליקני. לכן, אם טראמפ בעד ישראל, הרבה דמוקרטים יהיו נגדה״.

גולדברג, שחשיפתו לאחרונה את התבטאות הנשיא טראמפ, לפיה החללים האמריקנים הם "לוזרים", עוררה סערה אמר: "טראמפ מבין ביחסי אנוש רק דרך עסקאות. הוא לא מבין אדם שיעשה משהו שלא עבור כסף. הוא אמר לציטוט שמי שהלכו להילחם בווייטנאם הם פראיירים. העולם שלו מחולק לפראיירים ולא פראיירים. הוא לא מאמין שאנשים צריכים לעשות דברים מסיבות ערכיות".

בפאנל שעסק במנהיגות האמריקאית במזרח התיכון-איומים ואתגרים, אמר תת שר ההגנה האמריקאי לשעבר, ג'ון רוד, "מערכת היחסים של ארה"ב עם ישראל היא הקרובה ביותר שהיתה זה עשורים. יש חשש ממה שקורה באסיה ועיסוק בנושא זה. אני אני לא רואה את ארה"ב נסוגה ממעורבותה באזור אלא יותר משנה דרכי פעילות, למשל הסגת כוחות מעירק, שינוי ברמה הטקטית בלבד.

בנוגע לאיראן, אמר רוד, כי "מסע הלחצים האמריקאי גרם לנזק גדול לכלכלה האיראנית והפחיתה את יכולתם להפיץ את המהפכה או לממן קבוצות טרור באזור." הוא הדגיש את הצורך ביצירת קואליציה בינלאומית רחבה שתפעיל לחץ על איראן. עוד הוסיף, כי הוא מצפה שאם ביידן ייבחר, הוא ימשיך במאמץ להחיות את ההסכם עם איראן, "אבל אני לא חושב שהסכם זה יביא אותנו ליעד אליו ממשל אובמה ציפה להגיע. רוד ציין כי "השיא היה שההסכם בעיקר סיפק משאבים להגביר את התוקפנות האיראנית באזור".

מרי בת' לונג, לשעבר עוזרת שר ההגנה האמריקאי, סיפקה תובנה ייחודית על הסכם האמירויות וישראל, אשר לדבריה, אינו קשור בהכרח לסיפוח או הפלסטינים. "אני לא רוצה לקחת שום דבר מהממשל ואיחוד האמירויות, אבל, הרבה ממה שהיה כאן קשור להיקלעות איחוד האמירויות לסיטואציה מורכבת עם האמריקאים בנוגע לסינים ועל הכישלון להגיע להתקדמות עם מטוסי ה-F35. זה קשור לדאגות אמיתיות לגבי הדלפות לגבי חששות אמיתיים אודות איחוד האמירויות וסין. זה היה מהלך שבוצע היטב שנועד למחוק את הידיעות האלה מהעיתונות ולהעלים את העובדה שמשרדי החוץ והביטחון עשו את זה כדי לקנות להם זמן ואולי גרייס בעניין הסיני, להציב את ה-F35 בפוזיציה טובה להתקדמות ולהימנע מאפשרות שלא יספיקו לעשות את המהלך הזה לפני החלפת הממשל. מבחינת האיחוד, הם לא היו מקבלים קרדיט על הכרה בישראל לפני שטראמפ הלך לבחירות. אז זה היה תמרון מאוד מאוד מאוד חכם וערמומי מצד האיחוד ואני מברכת את הצדדים על כך. זה לא כל כך קשור לפלסטינים, בואו לא נשלה את עצמנו".

דן שפירו, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל וכיום עמית מחקר ב-INSS, אמר, "המחוייבות האמריקאית חזקה. ראינו בשנים האחרונות איך שותפות זו סייעה באינטרסים אמריקאיים באזור. יש מצד הציבור האמריקאי רצון להפחית את הנוכחות הצבאית האקטיבית שלה באזור. לאו דווקא הסגת כלל הכוחות מהמפרץ. זה כן אומר לסיים מעורבויות חדשות של ארה״ב במקומות כמו עיראק וסוריה, ורצון שהשותפים של ארה"ב באזור יישאו יותר בנטל באזור".

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, בראשות האלוף (במיל) עמוס גלעד, הוקם בשנת 2000 כדי לסייע בגיבוש המלצות מדיניות בנושאים בעלי חשיבות לאומית, בדגש על התחום האסטרטגי, מדיניות החוץ והקשרים הבינלאומיים, התהליכים האזוריים וההסדרים המדיניים, המודיעין והממשל ומגמות בעם היהודי. המכון מקיים מדי שנה את סדרת כנסי הרצליה. עבודת המכון מתבססת על ראייה אינטגרטיבית ומקיפה, שבמרכזה ההבנה שההתמודדות של מדינת ישראל עם האתגרים האסטרטגיים והביטחוניים מולם היא ניצבת, מחייבת את ביצורה של העוצמה החברתית-לאומית ולכידותה. המכון בוחן את השפעתם ההדדית של המרכיבים השונים בפסיפס החוסן הלאומי הכולל. השאיפה היא, להציג תמונה מדויקת ומעודכנת ככל הניתן ולייצר תובנות וחלופות מדיניות ואסטרטגיה עבור מקבלי ההחלטות, מעצבי דעת קהל ושותפים נוספים לעיצוב המדיניות בישראל ובעולם.