חדשות הארץ

אורוות סוסים אצילים מהתקופה הצלבנית התגלתה בגן הלאומי אפולוניה

אורוות סוסים משנת 1265 לספירה, מהתקופה הצלבנית, התגלתה על פי הערכות החוקרים בגן הלאומי אפולוניה במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שנערכו על ידי אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים. את החפירה, שהסתיימה באחרונה, הובילו מטעם הגופים פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב וחגי יוחנן מרשות הטבע והגנים.

שרידי קערות מיובאות ששימשו בעיקר לדקורציה וייתכן שגם לאכילה בהמשך. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

החפירות נערכו בפאה המערבית של המבצר הצלבני העתיק, באגפו הצפוני, שבגן הלאומי אפולוניה ובמסגרתן נמצאו מדף אבן, שעל פי הערכת החוקרים שימש לאבוסים וכן אבני קשירה שבהן טבעות חצובות ששימשו ככל הנראה לקשירת לסוסים. בתוך כך נחשפו ברצפת הטיח של האולם חורי ניקוז המצביעים על איסוף נוזלים, כנראה שתן. גודל האולם שנחשף כ- 20 מטר אורך ו-8 מטר רוחב והוא נמצא בקצה המצוק המערבי בקו ראשון מול הים שנופו מרהיב.

המעבר המקורה במבצר הצלבני המוביל לאולמות ולמקום החפירה. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

בתוך כך, נמצאו במהלך החפירות מספר מוקדי אפר באולם שנחפר, המצביעים על פי הערכות החוקרים על פעילות הכנת מזון באולם. ממצאים אלו לצד קערות וכלי אוכל אחרים קדומים שנמצאו במקום, מובילים את החוקרים להשערה כי האולם הצפוני שינה את ייעודו במהלך המצור הממלוכי שהטיל ביברס בחודשים מארס-אפריל של שנת 1265 והפך למקום מפלט לתושבי העיר ואבירי המבצר כאחת. בנוסף נמצא בחפירות חרך ירי המשקיף לעבר הצפון עם נוף מרהיב ושימש כנראה את יושבי המבצר להגנה.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אחת מטבעות האבן ומדף האבן ששימש לאבוסים שנחשפו בחפירות. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

לדברי חגי יוחנן, ממונה תחום מורשת במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים וממנהלי החפירה בגן הלאומי אפולוניה: "החפירה שהסתיימה זה עתה וחשפה את רצפת האולם הצפוני היא הרביעית בסדרת החפירות במבצר הצלבני שנועדו לשמר את הממצאים המיוחדים, לייצר ולטפח מוקדי עניין נוספים לציבור המבקרים באתר ולמגן את המצוק עליו המבצר הצלבני ממוקם באמצעות הסדרת הניקוז. הממצאים מרתקים ומוסיפים נדבך נוסף לסיפור ההיסטורי של אפולוניה".

שרידי קערות מיובאות ששימשו בעיקר לדקורציה וייתכן שגם לאכילה בהמשך. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

בניית המבצר הצלבני, שהינו חלק ממוקדי העניין המרכזיים בגן הלאומי, מתוארכת לשנת 1241 וחורבנו לשנת 1265, עם כיבוש העיר על ידי ביברס, הסולטן הממלוכי. תכנית המבצר מושפעת ממבצרים דומים במערב אירופה ומעידה שהאדריכל היה אירופי. במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודונג'ון (מגדל עוז). את המבצר בנה ז'אן השני, הסניור של ארסור, אך בשנת 1261, עם התחזקות הנוכחות הממלוכית באזורנו, הוא הוחכר יחד עם העיר ארסור (אפולוניה) ונחלתה למסדר ההוספיטלרי שבסיסו היה בעיר עכו. ביברס צר על האתר 40 ימים בקירוב והביא לבסוף לחורבנו. למרגלות המבצר מעגנה ששימשה לעגינת סירות קטנות.

חרך הירי ששימש להגנה ונחשף בחפירות באפולוניה. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

מוקדי עניין נוספים בגן הלאומי אפולוניה:

בצדו הדרומי של חפיר העיר, שבעזרתו אפשר לעמוד על גודלה וחוסנה של העיר בתקופה הצלבנית, הווילה הרומית, הצופה לים ומתוארכת למאה הראשונה לסה"נ שחרבה ברעידת אדמה בשנת 127/8 לספירה, שביל הים וכבשן הזכוכית. הביקור בגן הלאומי משלב תצפיות נוף מרהיבות ומונגשות גם לעגלות ומוגבלי תנועה, לים ולמצוקי חופי ישראל מצפון ודרום.

ברשות הטבע והגנים מציינים כי בשלב זה האולם שנחשף בחפירות אינו פתוח ונגיש למבקרים באתר משיקולי בטיחות בין היתר, אך ניתן לצפות בו ממרומי מגדל העוז של המבצר באזור הפתוח למבקרים. בתוך כך בוחנים ברשות בימים אלה את ביצוע עבודות הפיתוח וההנגשה שיאפשרו למבקרים לבקר במתחם בבטחה תוך שמירה על הממצאים הקדומים.

המבצר הצלבני בגן הלאומי אפולוניה. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

Back to top button