פרסום חדש ומיוחד, פרי שיתוף פעולה של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה, חקר את מעורבות צה"ל במשבר הקורונה.
הכישלון הלאומי בישראל להתמודד עם משבר הקורונה מהווה רקע נוח להדהוד המסר המוכר של "תנו לצה"ל לנצח!" גם את הנגיף. פוליטיקאים, אנשי ציבור וחלקים מהתקשורת מאיצים בממשלה מזה זמן, עוד במהלך הגל הראשון של התפשטות המחלה בישראל, לערב את צה"ל בתחומים אזרחיים שונים של המערכה הנוכחית הקשה. מדובר בסנטימנט ישראלי מוכר ממשברים קודמים, בעיקר ביטחוניים, המוצף שוב ושוב על רקע של מה שמסתמן כשילוב של שתי תופעות מוכרות: מצד אחד היסוס, איבוד עשתונות וחולשות מתמשכות של המערכת הציבורית והעדר מנהיגות לאומית בניהול הפרעות קשות; ומצד שני האמון הציבורי הגבוה והיציב בצה"ל וביכולותיו וראייתו ככל יכול.
נוכח התהודה הרחבה של ציפייה זו ועל רקע כניסת צה"ל, כבר מתחילת המשבר בחודש מרס, לסיוע למערכות האזרחיות במשבר הקורונה, החלו חוקרים מהמכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה בתהליך מחקרי מוטה מדיניות לבחון בצורה ביקורתית את התופעה ומשמעויותיה. התוצר של תהליך זה הינו כרך משותף לשני המכונים שכותרתו "יחסי חברה – צבא בישראל בצל הקורונה: תובנות מהגל הראשון", בעריכת מאיר אלרן, עמיחי כהן, כרמית פדן ועידית שפרן גיטלמן. הקובץ מכיל עשרה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ בתחום, המנתחים היבטים שונים של התופעה ומשמעויותיה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
המסר המרכזי של קובץ מאמרים, על בסיס ניתוחי עומק של מעורבות צה"ל בהתמודדות עם המשבר המשולב, גורס כי צה"ל צריך לסייע למדינה ולאזרחיה במגוון רחב של אמצעים ובשיתוף עם המערכות האזרחיות במאבק כנגד הנגיף והשלכותיו, אולם אל לו לגלוש לעבר ניהול עצמאי של המשבר, כולו או חלקו. למסר זה משמעויות מעשיות בכמה תחומים חשובים. בין המשמעויות הן שמדובר ברצף של אפשרויות של מעורבות צה"ל במשבר הנוכחי, בין הקצוות הנ"ל, כאשר סיוע לאזרחים נזקקים, הפעלת מלוניות, הסברה, כפי שהיה בגל הראשון הם צעדים מתבקשים וחיוביים.
הפעלת "מפקדת אלון" לקטיעת שרשראות ההדבקה, ביחד עם משרד הבריאות ורשויות מקומיות, הינה בחזקת תרומה חשובה, אולם מחייבת זהירות גם במה שקשור לשמירת פרטיות האזרחים וגם בנטילת אחריות כוללת על מימוש המשימה המאתגרת הזו.
מהלכי אכיפה של מילוי אזרחים אחר ההנחיות המגבילות מהווים חריגה בעייתית. כל עוד חיילים מסייעים מאחור לשוטרים, שזה תפקידם, זה יכול להתקבל. אם חיילים עומדים בחזית האכיפה, תוך כדי חיכוך עם אזרחים המפירים הנחיות ומפעילים כוח, זו כבר חריגה חמורה שאינה בסמכות צה"ל ואינה עומדת בנורמות המקובלות.
ניהול אירוע מקומי, או נטילת אחריות מדינתית כללית, כשמשמעותה קבלת החלטות (פוליטיות) לגבי אזרחים וקהילות, גם על פי החלטה של הממשלה, הינו מהלך בלתי מקובל. ניהול ההתמודדות עם הקורונה מתקיימת בתוך ביצה פוליטית. על צה"ל לפעול מחוצה לה, תוך הקפדה על היותו גוף ממלכתי. לצה"ל משימות ביטחוניות משמעותיות גם עתה. החוק מגביל אותו בפעולתו – באמצעות פקע"ר -בתווך האזרחי במדינה. עליו להתרכז באלה, לצמצם תחלואה בקרבו ורק בעדיפות שלישית לסייע לאזרחים. חריגה מהנורמות מחייבת חקיקה והסדרה של סמכויות בין צה"ל לבין הגורמים האזרחיים.
Loading...
Reload document 
Open in new tab 
