התנאי ליציאה מהסגר הוא הורדה של כ-50% מהנבדקים המאומתים, כך אומר היום (שלישי) בוועדת הקורונה בכנסת, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו. בדיון, שיועד להיערכות מערכת הבריאות ליום שאחרי הסגר, אמר, יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד), כי "כדי להתמודד עם המגפה חייבים לחזק משמעותית את מערכת הבריאות, ציוד, כוח אדם, תקנים ועוד. כי אין טעם בסגר – אם יוצאים ממנו לאותו מקום. הובטחו סכומים ניכרים למערכת הבריאות – ואנחנו נוודא שהם אכן הועברו, למי ומה נעשה בהם. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות נתונים: כמה מיטות חדשות נוספו למערכת, וכמה פעילות בפועל במחלקות השונות, מה מספר תקני כוח האדם שנוספו למערכת וכמה רופאים ואחיות נקלטו עד כה". שאשא-ביטון דרשה את הנתונים, בחלוקה על פי בתי החולים השונים.
פרופ' גרוטו, הדגיש בישיבה את יעדי המאבק הנוכחי, כאשר כיום 12% מהנבדקים נמצאים חיוביים לקורונה, יעד היציאה מהסגר הוא לא-יותר מ-7% מאומתים מכלל הנדבקים, ובנוסף כאשר קצב ההדבקה ירד מתחת ל-1. "לאחר הסגר – נחזור למודל הרמזור, אך הצעדים של אסטרטגיית היציאה יבוצעו אחת לשבועיים". לגבי רגישות הבדיקות, גרוטו הגדיר נבדק "חיובי גבולי", כמי שכמות הנגיפים המצויה בגוף הנדבק היא גבולית – או בסוף המחלה כאשר נרשמת ירידה בכמות הנגיפים. לדבריו, כאשר מספר החולים כה-גדול, אסור לנו להתפשר על הרמה, ולהקל בהגדרת ה"חיובי". הוא הדגיש את פוטנציאל ההדבקה גובר במקומות עבודה המוניים.
ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד, הוסיפה את כמות המאושפזים ההולכת ועולה (1,350 כיום), וביניהם 475 החולים-קשה, ולכן החובה לפתוח מחלקות-קורונה נוספות בבתי החולים. היא ציינה כי נוספו עד כה כ-1,500 מיטות חדשות, אך חלקם לא ישמשו מיטות קבועות בשנים הבאים, 34 מחלקות הוסבו למחלקות קורונה ו-18 הם מחלקות ייעודיות. אבי בן זקן, מנהל מרכז השליטה במשרד, הדגיש את הצורך בחיזוק המערכת וציין את התכנון להקמת שני בתי חולים חדשים, בבאר שבע ובקרית אתא. לפי ד"ר שושי גולדברג, ראש מינהל הסיעוד במשרד, 3,999 אנשי צוות מצויים כיום בבידוד, 2,500 אחיות נוספות נבחנו בסוף השבוע האחרון, ובימים הקרובים יגיעו תוצאות המבחנים, ו-1,500 נוספות נבחנות בימים אלו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד, עד היום נוספו כ-1,000 מיטות ייעודיות קורונה, והוסבו כ-6,000 (ה-1,000 מתוכם), ואושרו עוד 4,000 והם נמצאים בביצוע, וסה"כ בבתי חולים הכללים יהיו 10,000 מיטות מותאמות לקורונה, ברובם משמשים כמיטות גם ללא קורונה. בבתי חולים גריאטריים הוכשרו 1,100 מיטות. נוספו 600 תקני רופאים בבתי החולים הכללים, בשתי הקצאות: הקצאה ראשונה (מרץ 2020) 199 תקנים, ובהקצאה שנייה (אוגוסט 2020) 401 תקנים, שחולקו לשתי פעימות – פעימה ראשונה 251, ופעימה שניה 150. כ-375 תקני רופאים שאוישו או נמצאים בתהליכי קליטה מתקדמים, המהווים כ-83.5% מכלל התקנים שהוקצו לרופאים בהקצאה ראשונה ובפעימה הראשונה של ההקצאה השנייה (450 תקנים). 1,550 תקני אחיות נוספו לבתי החולים הכלליים, מתוכם 1,280 תקני אחיות אוישו או בתהליכי קליטה מתקדמים, המהווים כ –82.6% מכלל התקנים המוקצים. לדברי כהן, המשרד מקדם אפשרות מתן תמריצים לצוות הרפואי שעובד בקורונה.
לפי דניאל פדון, רכז בריאות באוצר, משרד הבריאות טרם פנה לבקש תוספת תקציב עבור רופאים וכונניות נוספות, לדברי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הועדה פעלה בשום-שכל כשפתחה חדרי כושר, בריכות ומסעדות, וסגרה אולמות אירועים, כי התפרצות המחלה איננה במקומות אלו, חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ביקשה לדעת מה יעד הנדבקים – ליציאה מהסגר, חבר הכנסת יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) הדגיש את הצורך בתכנית חילופית לתכנית הרמזור, אם ציבורים מסוימים לא יסכימו לקבלה ולפעול על-פיה, וחברת הכנסת איילת שקד (ימינה) ביקשה ליישם את הלקח מהסגר הראשון – לפי משרד האוצר – והוא השארת המגזר הפרטי ללא קבלת קהל והתרת פעילותם של הגנים.
