פרופ' עמרי ידלין וד"ר תמר קריכלי-כץ מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב קיימו ראיון מיוחד עם פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, במהלכו התייחס בין היתר למתקפות ראש הממשלה על מערכת המשפט, לתופעת ההדלפות, למשבר האמון בפרקליטות, לפרשת רומן זדורוב ולעתידו האישי.
הריאיון התקיים במסגרת אירוע מקוון לחברי המועדון העסקי אקדמי של אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב, בנוכחות מנכ"לית האגודה, עו"ד עדי אולמרט. את האירוע המקוון פתח, מבידוד ביתי, נשיא אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב והמועדון העסקי-אקדמי, אמנון דיק, וברך נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת.
פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, התייחס למינוי פרקליט המדינה הבא ואמר: "אני חושב שזו תהיה טעות גסה להביא מישהו שלא היה בפרקליטות. להיות פרקליט זה מקצוע. בדיוק כמו שלא נביא עורך דין פרטי ונשים אותו דקאן הפקולטה למשפטים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אולי זה נכון לקדם מערכת משפט נפרדת שתטפל רק בנושאים בעלי השפעה פוליטית? נשאל עו"ד ניצן.
"המערכת שלנו טובה מאוד. גם אם היה לנו את הפיצול הזה, לצערי הרב, כשאני רואה מה קורה היום בציבור, ואת ההתקפות, שאני לא יודע איך להגדיר אותן של ראש הממשלה על מערכת המשפט, האם אתה באמת חושב, נניח שהמערכת שלנו לא הייתה דנה באותן שאלות ציבוריות והיינו רק מעמידים לדין את ראש הממשלה, האם אתה באמת חושב שראש הממשלה לא היה תוקף ככה?". השיב ניצן.
הוא התייחס להגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה נתניהו ואמר: "אני כפרקליט לא אגיש כתב אישום אם אני לא חושב שיש סיכוי ברמה גבוהה ש-99 אחוז התיק הזה ייגמר בהרשעה. זה המבחן. שיעור ההרשעות הגבוה בישראל נובע מכך שהפרקליטות סוגרת בעצמה 80% מהתיקים ולכן התיקים שמגיעים לבית המשפט עם סיכוי גבוה להרשעה. הפרקליטות מגישה כתבי אישום רק במקרים שבהם הסיכוי להרשעה מאוד גבוה".
על ההדלפות מהפרקליטות אמר: "נקודת המוצא שלי היא שגם מהפרקליטות ומהמשטרה דולפים דברים. בהחלט. אני חושב שזו היא תופעה חמורה והיא חרפה וצריך לעשות את המקסימום כדי להילחם בה. יחד עם זאת, שמעתי מכתבי משפט ומשטרה שכמעט כל ההדלפות מגיעות מהסניגוריה. לא אני אמרתי את זה. הם אמרו, הכתבים. לפעמים ייתכן שמי שנתן את החומר זה העד עצמו מאינטרסים שלו".
על השחיקה באמון הציבור בפרקליטות אמר עו"ד ניצן: "גם אני מרגיש שיש שחיקה באמון הציבור בפרקליטות. ממה זה נובע? "בואו ניקח מתכת שיביאו אותה לא לנפח אחד, לעשרים נפחים ואני אחשוב שבבסיס מתכת היא חזקה, אבל עשרים נפחים במשך חמש שנים יכו עליה בקורנסים יום יום. בכלי התקשורת, בכל מקום ואחרי חמש שנים יתברר שהמתכת קצת רועדת ואז תגיד לי 'תגיד לא אמרת שיש לך מתכת חזקה? איך אתה מסביר שפתאום נוצרו סדקים?'. בשנים האחרונות זה פשוט מדהים – גופים חזקים, פוליטיקאים שיש להם כל במה תקשורתית אפשרית, ולא רק פוליטיקאים, לפעמים זה בעלי הון, אנשים עם השפעה, רבנים, מנהיגי ציבור– חובטים בפרקליטות.
רוב גדול של הטענות, לא הכל – הרוב, הן פייק, הן טענות מופרכות. אנשים אומרים את זה כדי להגן על עצמם, כי זה הדבר הכי טוב. תשמע, יושב ציבור במדינת ישראל, שומע את הדברים מאנשים הכי בכירים, לאו דווקא מהפוליטיקה, ממנהיגי ציבור, מעיתונאים – או לפעמים כאלו שמתקראים עיתונאים ולפעמים מעיתונאים אמיתים, גם הם חוברים, אז ברור שאמון הציבור ייפגע".
על הטענות למשפט חוזר בעניין רומן זדורוב אמר: "למדתי את התיק הזה היטב והשתכנעתי שההרשעה מוצדקת. אחרי שהוגשה בקשה למשפט חוזר לקחנו פרקליטים אחרים שלא עסקו בתיק הזה וגם הם הגיעו למסקנה שההרשעה מוצדקת. תמיד תמיד טעויות יכולות לקרות. אם בית המשפט העליון יחליט שמגיע משפט חוזר ויתנהל משפט זה יחייב כמובן חשבון נפש רציני מאוד ולראות איפה טעינו".
בנוגע ללחץ הציבורי בפרשה אמר עו"ד ניצן כי "יש בפרשה הזו קמפיין תקשורתי מטורף שמוזן ע"י ארגונים שונים. אם אחליט האם אדם חף מפשע לפי כמות הלחץ הציבורי, אני אהיה פושע. לעולם לא אחליט בגלל לחץ ציבורי, גם לא במחיר כבד שהפרקליטות משלמת של פגיעה באמון הציבור. בסוף יש ערכים יותר חשובים מאמון הציבור".
הוא התייחס גם לעניין של הרשאות שווא וציין כי "אין מערכת שהיא מושלמת. אין מערכת שאין לה טעויות. בניגוד לאחרים שיאמרו לך שאין הרשעות שווא, אני די בטוח שיש הרשעות מוטעות. המגמה שלנו היא להפחית את הרשעות השווא למינימום שבמינימום. יש מנגנון שנועד לכך, שזה ערכאת ערעור ויש לא תיק אחד או שניים שבית המשפט הופך ומזכה. אבל אם תשאל אותי האם כל התיקים של האנשים שהורשעו, ערערו ונדחו, אין שם הרשעות שווא? אני אגיד לך בכנות – שאני מניח שיש".
על השימוש הרב בעסקאות טיעון הסביר עו"ד ניצן כי "צריך לשלש את הפרקליטות, את בתי המשפט שמתעסקים בפלילים ואת הסניגוריה הציבורית ואז נוכל לנהל את כל התיקים. אני הייתי מעדיף שלא יהיו עסקאות טיעון, אבל פשוט אם מבטלים את עסקאות הטיעון, המערכת תקרוס תוך איקס ימים. אי אפשר".
פרקליט המדינה לשעבר התייחס גם לשיטת מינוי השופטים ואמר כי הוא חושב שהשיטה בישראל היא שיטה טובה. "היום 4 מתוך 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים הם פוליטיקאים. אני מאוד הייתי מוטרד אם הפוליטיקאים בלבד היו ממנים את השופטים. מאוד".
בעניין העימות עם השופטת הילה גרסטל אמר עו"ד שי ניצן: "אנחנו חשבנו שהשופטת הילה גרסטל עושה דברים בצורה מאוד בעייתית ואם הייתה ביקורת בלי גבולות ובלי זכויות, זה היה מביא לתוצאות הרסניות ופרקליטים לא היו רוצים לבוא לעבוד. מה שהוביל להתפטרותה של השופטת גרסטל מתפקיד זה היה שהכנסת החליטה ללכת על חוק בנושא והיא אמרה שזה לא מקובל עליה. מה לעשות, אני חושב שאפילו שופטת צריכה לקבל את מרות החוק".
בסיום הראיון התייחס עו"ד שי ניצן לעתידו האישי ואמר: "עסקתי 35 שנה בעולם המשפט ודי מיציתי. הרבה יותר מעניין אותי להקדיש לצדדים אחרים של החברה הישראלית שיש מה לקדם, אם זה בצד החברתי, החינוכי התרבותי. לקחתי לי שנה הפסקה. אני בוחן הצעות ואם תהיה הצעה טובה בדברים האלו, אני ממש אשמח, וממש לא מה שאני קורא בעיתונים".
צפו: ראיון עם שי ניצן אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב (צילום: נאור שוורץ)
