כלכלה

בנק ישראל: דחיות החזרי הלוואות ומשכנתאות יתאפשרו עד סוף השנה

הפיקוח על הבנקים הודיע היום (שלישי) כי המערכת הבנקאית מבצעת הארכה והרחבה נוספת של המתווה המקיף לדחיית תשלומי הלוואות בנקאיות.

הפיקוח על הבנקים נוקט לכל אורך המשבר במגוון צעדים כדי לסייע ללקוחות הבנקים וכדי להקל עליהם את ההתמודדות עם ההשלכות הפיננסיות של משבר הקורונה. במקביל לכך, הבנקים השונים פעלו ביוזמות שונות לסייע ללקוחותיהם. בהתאם לכך, בשביעי במאי גיבש הפיקוח מתווה, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, המאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות בשלושה מגזרי פעילות: משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים.

במטרה להמשיך ולסייע ללקוחות בהתמודדות עם הקשיים התזרימיים בעקבות השלכות המשבר, תוך ניהול סיכונים מושכל ואחראי, הודיע הפיקוח על הבנקים ב-13 ביולי על הארכת המתווה והרחבתו. מחודש מרץ ועד למחצית ספטמבר 2020, הבנקים דחו הלוואות לכ-738,000 לקוחות בכל מגזרי הפעילות, בסך מצטבר של כ-9.5 מיליארד ש"ח.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

החלטת הממשלה להטיל סגר נוסף במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה, מובילה להשלכות שונות על לקוחות המערכת הבנקאית. על מנת לסייע ללקוחות להתמודד עם השלכות הסגר הכוללות, בין היתר, ירידה בהכנסות, פגיעה בתעסוקה וקושי בהחזר הלוואות, הודיע הפיקוח על הבנקים על הרחבה נוספת של המתווה, שאומץ ע"י המערכת הבנקאית וייכנס לתוקפו החל מה-1.10.20, באופן הבא:

– התקופה להגשת הבקשה לדחיית תשלומי הלוואות תוארך עד לסוף השנה, קרי, עד לתאריך 31.12.2020. הארכת התקופה כוללת את כל סוגי ההלוואות: משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים.

– הלוואות צרכניות עד 100,000 ש"ח:
לקוחות שדחו את התשלומים לתקופה של עד 6 חודשים יוכלו לקבל דחייה נוספת עד ה-31 בדצמבר (ולמעשה להגיע במצטבר לדחייה של עד 9 חודשים). לקוחות שטרם דחו את התשלומים ומעוניינים עכשיו בדחייתם, יוכלו לקבל דחייה של עד 6 חודשים. הדחייה ללא שיקול דעת הבנק היא של רכיב הקרן בהלוואה. בנק רשאי לאפשר גם דחייה של הריבית בנוסף לדחיית הקרן.

– משכנתאות ואשראי לעסקים:
ימשיך לחול כפי שפורסם במתווה האחרון.

דחיית תשלומי הלוואות כמוה כאשראי חדש (שניתן אמנם בתנאי הריבית המקוריים במסגרת המתווה) ולכן על הלקוחות לעשות שימוש מושכל בכלי זה ולא לדחות תשלומי הלוואות שלא לצורך. תקופת ההרחבה הנוספת נועדה לצמצם את אי הוודאות, ובכדי לאפשר ללקוחות שיזדקקו לכך, להגיע להסדרי תשלום עם הבנקים בהתאם ליכולותיהם ומצבם.

לצד זה, הפיקוח חזר והדגיש בפני המערכת הבנקאית, כי יש לפעול ברגישות כלפי הלקוחות ולהימנע, ככל הניתן, מנקיטת הליכים משפטיים מול הלקוחות. יש להמשיך לנסות להגיע עם הלקוח להסדרי תשלום בראייה צופה פני עתיד, בהתאם לנסיבות של כל לקוח, על מנת לאפשר להם לעמוד בהשלכות התמשכות המשבר. המתווה שגובש מציג את תנאי המינימום בדחיית תשלומי ההלוואות וכל בנק רשאי (כפי שנעשה בחלק מהבנקים) להרחיבו לטובת לקוחותיו ולבקשתם.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר: "מתחילת המשבר אנו פועלים בשיטות וכלים באופן ומידה שמעולם לא הופעלו על מנת לאפשר את הפעילות התקינה של המשק והשווקים הפיננסיים, לצד מאמץ בלתי פוסק בייעוץ למדיניות הממשלה. הרחבת המתווה שהמערכת הבנקאית קיבלה על עצמה היום, גם באמצעות כלים שבנק ישראל איפשר, היא כלי מסייע נוסף לנפגעי המשבר, בעלי משכנתאות, ולווים אחרים שזקוקים לגשר הזה, כדי לצלוח את התקופה הקשה. הארכת המתווה הינה עדות להירתמות נוספת של המערכת הבנקאית לסיוע ללקוחותיה בזמנים קשים אלו. מחויבותם למתווה דחיית ההלוואות חשובה ומבורכת. במקביל, חשוב להדגיש, כי החודשים הבאים יאפשרו לבנקים וללקוחות להתחיל להיערך ליום שאחרי דחיית ההלוואות ולהסדיר את אופן פריסת ההלוואה ככל שיידרש״.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הוסיף: "ההרחבה הנוספת של המתווה נועדה לתת 'מרווח נשימה' נוסף ללקוחות שנקלעו לקשיים נוספים בעקבות הימשכות המשבר והשלכותיו. הסיוע והליווי ללקוחות בתקופה מורכבת זו נמצא לנגד עינינו, וההרחבה עליה הודענו היום מצטרפת לצעדים רבים שננקטו עד כה, שתכליתם אחת – הקלה על הלקוחות. אני מברך את המערכת הבנקאית על הירתמותה להרחבת והארכת המתווה לטובת לקוחותיהם, בתקופה מורכבת זו. אולם, יש לזכור, כי דחיית תשלומים כמוה כהלוואה חדשה, הטומנת בחובה עלויות. לכן, טרם קבלת החלטה על דחיית תשלומים, חשוב לבחון את השלכות הדחייה, לרבות המחיר הכלכלי שלה (שיעור הריבית, סכום החיוב החודשי לחיוב לאחר הדחייה וכיוצא בזה). מומלץ לממש חלופה זאת רק לאחר בחינת נחיצותה ועלותה. חשוב לציין, כי דחיית התשלומים לא תתאפשר לתקופה בלתי מוגבלת, ולכן יש לפעול בנחישות על מנת להגיע להסדרי תשלום ופירעון החובות, התואמים את יכולות הלקוחות בשים לב לאתגרי התקופה".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. צילום: לע"מ

Back to top button