צוות חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור האוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם היום (רביעי) דו"ח חדש, לפיו הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מאשר בפתיחתה. בדו"ח נכתב כי ילדים עד גיל זה, אינם הגורם המניע את המגיפה בישראל וכי יש לאפשר בהקדם האפשרי פתיחה מחדש של מערכת החינוך בהתאם. זאת, יש לעשות כצעד הראשון לאחר היציאה מהסגר במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה.
לפי הדו"ח, קיים קשר ישיר בין גיל הילד וסיכוי ההדבקה, במיוחד הדבקה סימפטומטית, ומחקרים רבים מצביעים על כך שילדים מתחת לגיל 10 נדבקים בשיעור נמוך יותר (כמחצית) מילדים גדולים יותר. בנוסף, ככל הנראה ילדים מתחת לגיל 10 גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר.
החוקרים מציינים כי בתקופה בה כיתות א'-ג' פעלו ובתקופה בה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, תוך הקפדה על כללים של ריחוק חברתי, לא נצפתה עליה בתחלואה בישראל. לפי החוקרים, במסגרות חינוך היו מעט מקרי הדבקה מילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הפוך.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד לפי החוקרים, העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית שנצפתה בקבוצת הגיל 10-39, שהחלה בחודש ספטמבר, אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך אלא לתהליכים והתנהגויות בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, כאשר מערכת החינוך לא פעלה.
מסקנות החוקרים בהתאם לנתונים:
1. פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' הכרחית ויכולה להתבצע בקבוצות קטנות (קפסולות של עד 20 ילדים) לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא ערבוב הקפסולות.
2. רצוי לקיים מערך ניטור הנגיף בקרב המורים.
3. הסיכון להתפרצויות/הדבקות בכיתות תלוי ברמת התחלואה בקהילה. ניתן לקבוע רמת סף לתחלואה שמעליה לא יפתחו מסגרות החינוך בשכונה/עיר.
בדו"ח, החוקרים התבססו בעיקר על נתוני תחלואה והדבקה בקרב ילדים, שיעור אשפוזים ומוות (לא נצפו מקרי מוות מתחת לגיל 19), נתוני ההדבקה בקרב ילדים, הנטל והפגיעה באי קיום מסגרות חינוכיות וחשיבות ההשכלה והמסגרת בגילאים הללו.
