הדוח השנתי של נציב פניות הציבור ברשות השנייה לשנת 2019 פורסם היום (שלישי) וממנו עולה זינוק של כ-80% בהיקף פניות הציבור בהשוואה ל-2018.
הזינוק נבע בעיקר מעלייה בהיקף הפניות שהוגשו על תכנים המשודרים בערוצי הטלוויזיה. רוב הפניות היו כנגד התבטאויות פוגעניות של עיתונאים, מגישי מהדורות חדשות ותוכניות אקטואליה ופרשנים בחברות החדשות.
היקף הפניות על התנהגויות של מראיינים בטלוויזיה זינק מ-924 פניות ב-2018 ל-6,414 פניות ב-2019, זאת בין היתר בגלל 3,313 פניות על דבריה של העיתונאית אושרת קוטלר בחדשות 13 שכינתה את חיילי גדוד נצח יהודה שהתעללו בפלסטינים "חיות אדם" ו-2,807 פניות על דבריהם של הפרשן אמנון אברמוביץ' והעיתונאי עודד בן עמי מחדשות 12, שציטטו משפט מוכר מתוך תפילת הקדיש תוך שדיברו על ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
גם בתכנים המשודרים בתחנות הרדיו חל זינוק בפניות בנושא אמירות פוגעניות והתנהגויות של מראיינים והן עלו מ-695 בשנת 2018 ל-2,212 בשנת 2019. הזינוק נבע בין היתר מדבריו של העיתונאי רוני דניאל בתוכנית "הקבינט" ששודרה ב-103fm על פרשת האונס לכאורה באיה נאפה שבקפריסין.
טלוויזיה:
בשנת 2019 התקבלו 10,239 פניות על התכנים ששודרו בערוצי הטלוויזיה, בהם ערוץ 24 וערוץ 20 המשדר גם חדשות, המשדרים שניהם מכוח חוק הרשות השנייה משנת 2018. לא התקבלו פניות על הערוצים הלא טי וי וערוץ 9, שמשדרים גם הם מכוח חוק הרשות השנייה. 73% מהפניות היו על תכנים ששודרו במהדורות החדשות ובתוכניות האקטואליה. מדובר בעיקר באמירות פוגעניות של עיתונאים, מגישי תוכניות ופרשנים שעוררו גלי תגובות של אלפי פניות.
מניתוח הפניות עולה כי לראשונה היקף הפניות שהתקבלו כנגד תכנים חדשותיים גדול יותר מהיקף הפניות כנגד תוכניות. במשך שנים התוכניות, ובהן תוכניות המציאות (ריאליטי) ותוכניות ההומור והסאטירה, הובילו לרוב פניות הצופים על תכנים פוגעניים. המהפך נבע משילוב של שנה עמוסה באירועים חדשותיים, בהם שתי מערכות בחירות, ומעלייה באמירות פוגעניות של שדרנים, עיתונאים ומגישי מהדורות שהכעיסו ציבור צופים גדול ביותר.
18% היו על תכנים ששודרו בתוכניות, בהן פניות על תוכניות הסאטירה "גב האומה" ו"ארץ נהדרת", על התבטאויות פוגעניות נגד האוכלוסייה הדתית והחרדית ונגד האוכלוסייה הערבית. 5% היו על קדימונים לתוכניות, בהן 369 פניות על קדימון לתוכנית "ברקוד" ברשת 13, שהייתה בו אמירה פוגענית כנגד מתווכי דירות. 4% היו על פרסומות (זאת לעומת 40% בשנת 2018 שבה שודרה פרסומת שנויה במחלוקת של שותפות חברות הגז בקידוחי הגז). מניתוח הפניות עולה שהוגשו עשרות פניות על פרסומת של "מכבי שירותי בריאות" שהוצג בה חייזר המדבר במבטא תימני ופרסומת למזגן "טורנדו" שבה רותם סלע "שומעת קולות". מרבית הפניות נמצאו מוצדקות.
רדיו:
ניתוח הנתונים מצביע על כך שעיקר הזינוק, 93% מהתלונות, הוא בנושא תכנים פוגעניים (לעומת 21% ב-2018 ו-56% ב-2017).
בדומה למגמות העולות מניתוח התלונות של צופי הטלוויזיה, גם המאזינים לתוכניות הרדיו דורשים תכנים מדויקים יותר ונקיים מאמירות פוגעניות שכוללות התבטאויות פוגעניות, הערות מגדריות וכיוצא בזה. 5% מהתלונות עסקו באתיקה בשידורים וכללו תלונות על פרסומות מטעות, תעמולת בחירות בתוכניות רדיו שונות, ואתיקה בשידור.
פרסומות:
כבשנים האחרונות, גם בשנת 2019 נמשכת מגמה של הבעת חוסר שביעות רצון מצד הצופים בכל הנוגע לפרסומות המשלבות תוכן מיני או אלים. היקף התלונות על פרסומות בטלוויזיה עמד בשנת 2019 על 408 תלונות. יש לציין כי כמחצית מהתלונות שהוגשו כנגד פרסומות בשנה זו נמצאו מוצדקות וחלקן תוקנו או הוגבלו לשעת שידור מאוחרת בעקבות פניות הצופים.
עיקר התלונות שהוגשו בשנת 2019 היו כנגד תכניות החדשות והאקטואליה של קשת 12 ורשת 13.
מדובר, בין היתר, ב-2,807 תלונות על חדשות 12 בעקבות דבריהם של הפרשן אמנון אברמוביץ והמגיש עודד בן עמי שציטטו מתוך הקדיש בשיחה שעסקה בראש הממשלה בנימין נתניהו; 235 תלונות על כתבה שעסקה באונס לכאורה באיה נאפה שבקפריסין ואשר הכילה תכנים מיניים; 82 תלונות על הפרשן אמנון אברמוביץ' שהשתמש במילה "ילידים" לתיאור תומכי נתניהו; ועשרות תלונות על ריאיון שערך עודד בן עמי עם השר לשעבר אלי ישי ובה שאלה פוגענית.
התקבלו 3,755 תלונות על חדשות 13 בגין התבטאויות של עיתונאים, פרשנים ומגישי תוכניות אקטואליה. בין התלונות היו 3,313 תלונות על דבריה של אושרת קוטלר "שולחים את החיילים לשרת בשטחים ומקבלים חיות אדם. אלה הן תוצאות הכיבוש", בהקשר של חיילי גדוד נצח יהודה. עשרות תלונות נוספות התקבלו בעקבות כתבתו של עמרי מניב על מכינת "בני דוד" ביישוב עלי, ועל הכתבה של המכינה בעצמונה, בתלונות נטען כי הכתבות מסולפות ואמירות שצוטטו בכתבה הוצאו מהקשרן. 122 תלונות נוספות התקבלו על כתבתו של אביעד גליקמן, שאמר כי הקהל של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים גזעני.
עוד התקבלו 1,728 פניות על תכנים ששודרו בקשת 12, מהן 285 פניות על ריאיון של ניב רסקין עם פרופ' גל דובנוב-רז, שלטענת הפונים לא היה גילוי נאות על תפקידו ב"שטראוס"; 843 תלונות על הכתבת עדי מאירי שבתוכנית של אופירה וברקוביץ' קראה למפגינים ממוצא אתיופי "חיות ופראי אדם"; 71 פניות על תכניתו של רפי רשף שבה הוצגה כתובית עם סמל בית"ר והמילה גזענות, בעוד שהכתבה עסקה בגזענות אוהדי קבוצת בני יהודה.
712 פניות הוגשו על תכנים ששודרו ברשת 13, בהן 369 פניות על קדימון לתוכנית "ברקוד" שפגע בשמם הטוב של מתווכים. 250 פניות שויכו במשותף לכלל הערוצים (12, 13 ו-20). בין הפניות כ-80 פניות על פרסומת של קופת חולים "מכבי" שבה הוצגו חייזרים בעלי מבטא תימני. צופים זועמים טענו לפגיעה בעדה התימנית.
על ערוץ 20 וחדשות 20 התקבלו 17 תלונות, בהן תלונה על אמירתו של עו"ד יורם שפטל בשידור כי בני גנץ צריך להתאשפז במחלקה סגורה, על ריאיון עם ראש הממשלה שכלל דברי תעמולה והכפשות על כחול לבן, ועל שידור ישיר של למעלה משעה של הפגנות תומכי נתניהו.
עיקר התלונות ברדיו – 2,070 בסך הכל – הוגשו נגד תחנת הרדיו 103fm בעקבות אמירה של רוני דניאל שהוגדרה פוגענית. לראשונה זה שנים ירד היקף התלונות על תחנות רדיו תל אביב ורדיו חיפה. רדיו 103fm, רדיו תל אביב ורדיו חיפה הן תחנות המשדרות בסגנון Radio talk , שכולל מלל רב, חדשות, ראיונות ותוכניות אישיות. מטבע הדברים, תכניות בסגנון זה גוררות תלונות רבות יותר.
חלה גם ירידה בתלונות על תחנת הרדיו החרדית "קול חי" (25 תלונות בשנת 2019 לעומת 34 תלונות בשנת 2018). נציבות פניות הציבור ברשות השנייה פועלת אל מול תחנות הרדיו האזוריות ליצירת שידורים נקיים יותר ומאוזנים יותר באמצעות שיח שוטף עם תחנות הרדיו האזוריות בניסיון לטפל בתלונות לשביעות רצון הפונים.
טיפול הנציבות בפניות:
בשנת 2019 נמשכה ואף גברה המגמה שלפיה מרבית התלונות שהוגשו לנציבות פניות הציבור נמצאו מוצדקות. 73% מהפניות נמצאו מוצדקות לעומת 57% בשנת 2018. ניתוח הנתונים מצביע על המגמה הנמשכת של טיפול נחרץ בתלונות הציבור בעיקר בכל הנוגע לאמירות פוגעניות, התנהגויות פוגעניות ואתיקה בשידור.
כרבע מהתלונות (27%) הוגדרו ככאלה שטופלו לגופן. ההכרעה "טופל לגופו" היא הנפוצה ביותר של הנציבות. משמעותה היא כי בתיווך הנציבות הושגה הבנה בין הפונה למורשה לשידור ביחס ליישוב התלונה שלא בדרך של הכרעה חד צדדית. זוהי הגישה שמובילה הנציבות בשנים האחרונות, שעיקרה חיבור ותיווך בין הצדדים תוך כבוד והגינות.
לבד מתלונות הציבור המשיכה הנציבות להוביל שורה של יוזמות ופרויקטים להנגשתה אל כלל הציבור בדגש על אוכלוסיות מוחלשות ומודרות מתוך מטרה לשמש כזרוע הארוכה שלהן מול הגורמים המשדרים. בין הפרויקטים: גישור, שיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים, תרגום טופסי הפנייה לשפות נוספות והתאמתן לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, הרצאות בפני תלמידי מוסדות חינוך על צפייה ביקורתית בתכנים, שילוב סטודנטים מתמחים בעבודת הנציבות והשתתפות בימי עיון וכנסים אקדמיים.
שר התקשורת יועז הנדל, אמר: "אני מודה לנציב פניות הציבור של הרשות השנייה על הגשת הדו"ח. העלייה בהיקף תלונות הציבור משנה לשנה מחייבת את כלי התקשורת לעשות מאמץ אמיתי לספק תוכן ראוי. הציבור מצפה לקבל תקשורת חופשית, מאוזנת ומגוונת, והיעד לא יושג ללא ביקורת הן ציבורית והן פנימית. הרייטינג הוא אחד מהקריטריונים ביצירת תוכן אבל לא החשוב שבהם. לגופים המשדרים, אנשי התקשורת והמדיה יש השפעה ואחריות עצומה על החברה בישראל ועל היכולת לייצר סדר יום. לכן מוטלת עליהם האחריות לדיווח אובייקטיבי, לתוכן ראוי ומכבד ולקידום שיח ענייני. התקשורת תפקידה לבקר אותנו הפוליטיקאים ולהיות כלב השמירה של הדמוקרטיה. תפקיד חשוב זה מחייב יושרה ובעיקר ביקורת פנימית ובלתי תלויה״.
יוליה שמאלוב ברקוביץ', יושבת ראש הרשות השנייה, ציינה: ״זהו זמן לחשבון נפש. העלייה הדרמטית בהיקף התלונות שקיבלנו בשנה שעברה משקפת עלייה במתיחות ובאווירה היצרית ששררה בחברה הישראלית, במה שהייתה גם "שנת הבחירות" הארוכה ביותר שידענו. אני מודאגת מהתבטאויות לא אחראיות של כמה אנשי חדשות ואקטואליה, שלא השכילו להנמיך את הלהבות ולעיתים להפך. אנו ברשות השנייה קשובים לרחשי הציבור, וסבורים שזכותו ליהנות משידורים נקיים ככל הניתן, ממלכתיים וחסרי פניות, שלא יפגעו ברגשותיו. אני מצפה מכלל גופי השידור להפנים ולזכור זאת".
ניר שויקי המנכ״ל בפועל של הרשות השנייה, הוסיף: "זו הייתה שנת שיא שלילי, עם כמות תלונות גדולה מאי פעם של הציבור נגד התכנים המשודרים בטלוויזיה וברדיו, ולצערי ראינו גם שמרביתן הגדול של התלונות היו מוצדקות. טוב שהציבור ער לתפקידה של הרשות השנייה ויודע לשמור על זכויותיו, להתלונן ולקבל משוב וטיפול באמצעותנו. ועל אף שהשיח הציבורי נותר סוער ולעיתים בוטה, אני מקווה שבשנת 2020, שבה החשיפה לחלק מכלי התקשורת עלתה משמעותית מסיבות ידועות, נראה ממצאים מעודדים יותר על התנהלותם".
נציב פניות הציבור, דוד רגב, אמר: "בשנת 2019 חל מפנה בתלונות הציבור כנגד הגורמים המשדרים ולראשונה רוב תלונות הציבור שהתקבלו היו כנגד תכנים חדשותיים. הציבור הביע את מחאתו בעיקר כנגד אמירות בוטות ולא ראויות של שדרנים ופרשנים ועל הגורמים המשדרים לתת על כך את הדעת ולהקפיד לשמור במסגרת חופש הביטוי על שמם הטוב וכבודם של המרואיינים ושל הצופים. נציבות פניות הציבור הייתה קשובה לצופים והעבירה את מחאתם הנרחבת תוך שהיא פועלת מול הגורמים המשדרים למצוא פתרונות מוסכמים למניעת אמירות לא ראויות. היקף התלונות שהגיע בשנת 2019 לשיאו מעיד על האמון הרב שנותן הציבור בנציבות הפניות כגורם המטפל בפניותיו בהגינות ומשמש כזרוע הארוכה שלו אל מול הגורמים המשדרים".
