ליצניות רפואיות נכנסו לראשונה ביום שני האחרון לתוך מחלקת קורונה. שלוש ליצניות רפואיות במרכז הרפואי פדה-פוריה משתתפות במיזם והן בין הראשונות בארץ ובעולם .
שושי אופיר היא ד"ר חארטה, ליצנית רפואית מקבוצת רופאי חלום, מסבירה "הגל השני הביא עמו הרבה יותר מטופלים והרבה מהם במצב קשה… המטופלים שחולים בקורונה, בנוסף למצבם הפיזי הקשה, מרגישים מעט כמו מצורעים, איש אינו רוצה להתקרב אליהם ומי שמגיע לבוש בחליפת מגן מכף רגל ועד ראש, נמצא לידם זמן מינימום הכרחי לביצוע המשימה ויוצא. בנוסף, הם מרגישים תחושת אשמה על זה שנדבקו וחשש גדול שמא הדביקו אחרים. התפקיד שלנו איתם עוסק גם בהעלאת הדימוי העצמי שלהם, בהפחתת תחושת האשמה ובמתן התחושה שהם רצויים, אהובים וחשובים לנו".
טל שטיין, הליצנית ד"ר טיל, אמרה אחרי המפגש הראשון, " יכולנו להרגיש את האנרגיה המתחדשת, הרגשתי שאנחנו כמו גורם שמקשר אותם עם העולם החיצון. המפגש של אחד על אחד, עם אמא מאושרת שקיבלה מסר אהבה מהבן שנמצא מחוץ למחלקה, כל אחד מהמטופלים רצה לשתף אותנו בחוויות שלו, שאלו אותנו אם נחזור שוב… "
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לפני שנכנסו לתוך המחלקה הליצניות עברו הדרכה מפורטת ע"י אילנה אהרון, מפקחת אפידמיולוגית ביחידה למניעת זיהומים. לאחר שהתמגנו מכף רגל ועד הראש הן הוסיפו על הסרבלים הלבנים מדבקות וקישוטים כדי שהחולים יוכלו לזהות אותן כליצניות , אפילו האף האדום נוסף מעל המסכה "אנחנו מנסות ליצור מהתלבושת הממוגנת וחסרת הזהות, משהו נחמד מצחיק, ויותר אישי, אנושי".
יש לציין כי כבר בגל הראשון המרכז הרפואי פדה-פוריה היה הראשון ששילב ליצנים רפואיים בטיפול בחולי קורונה, אלא שאז הפעילות היתה מוגבלת לעמדת האחיות והליצנים תיקשרו עם החולים כשהחלון האטום מפריד ביניהם. שושי אופיר סיכמה, " התוכנית שלנו היא להיכנס כל יום למחלקה. כשאנחנו עם המטופלים אנחנו יוצרות חיבור וקירבה ע"י שירה, צחוק, ריקוד, אוזן קשבת ופטפוט ברוח שטות… היה מרגש מאד לראות חיוכים ושמחה גדולה אצל המטופלים".
ד"ר ארז און, מנהל המרכז הרפואי אמר, "אין לנו ספק שלליצנים הרפואיים יש תרומה מאד משמעותית לשיפור האווירה ומצב הרוח של החולים. המפגשים היומיים איתם יסייעו לשמירה על אנרגיות חיוביות ואופטימיות. זה חשוב במיוחד בסיטואציה יוצאת הדופן של מחלקות הקורונה בהן החולים נמצאים במשך ימים ואף שבועות במצב של נתק פיזי ורגשי מהמשפחה ובמידה מסוימת גם מהצוות הממוגן".
