וועדת העליה והקליטה קיימה היום (רביעי) ישיבה נוספת בעניין הייצוג של יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות. כידוע, החוק מחייב ייצוג הולם של בני הקהילה בשירות הציבורי כמספרם היחסי באוכלוסייה. בוועדה, המבצעת מעקב אחר יישום החוק, התברר במהלך השנים כי בצד משרדים ורשויות שכבר יישמו את החוק, חלקם מתרשלים – וברבים מהם מועסקים יוצאי אתיופיה ברמות שכר נמוכות ובדירוג נמוך.
בדיווח השנתי בעניין, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), כי ברור שיש לבצע שינויים בחוק הייצוג ההולם, ולחייב העסקה לפי מספר תושבים במקום המגורים ואיכות המשרות. "הבעיה לא בתדירות הדיווח אלא באיכות הדיווח ובסוף התהליך – לראות העסקה איכותית של יוצאי העדה". ביטן הקים צוות מקצועי שיפעל לגיבוש שינויי החקיקה האלו.
סגן השר לביטחון-הפנים גדי יברקן (הליכוד) האשים כי חוק ייצוג ההולם מהווה מחסום בפני השתלבות בעבודה. יש צורך לשנות את החוק, כי אין אבטלה בקרב האתיופים אך אין העסקה איכותית". לדברי מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) "החוק הוא תנאי מינימום אך יש צורך לשנותו כדי שבני הקהילה יועסקו בדרגים בכירים וניהוליים ולא יעבדו במחלקות הניקיון".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ד"ר אילה אליהו, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הדגישה כי ניכרת חוסר התאמה בין חלק מהנתונים שדיווח משרד הפנים לבין נתונים שהועברו ישירות מרשויות מקומיות מסוימות, ונראה שהפערים נובעים בין השאר מהגדרה לא אחידה של המונח "עובדי הרשויות המקומיות". הניסיונות לקבל הבהרה לפערים בנתונים ממשרד הפנים לא נענו עד למועד הדיון.
אליהו ציינה כי ממשרד הפנים התקבלו שני דיווחים עם הנתונים על ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות לשנת 2018. שני הדיווחים היו שונים בסוג המידע שהוצג בהם, ולפיכך הוצגו שניהם. בדיווח הראשון נמסר מידע מפורט על 153 רשויות, בפילוח על פי רשות. בדיווח השני נמסר מידע על 188 רשויות, ללא פירוט הרשויות, בפילוח על פי דירוג העובדים. על פי הדיווח הראשון, ב-153 הרשויות המקומיות שדיווחו היו סה"כ 47,160 עובדים, ומתוכם 670 עובדים יוצאי אתיופיה, שהם 1.42% מהעובדים. שיעור זה נמוך משיעורם של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית (1.7%) אם בוחנים את נתוני הרשויות המקומיות שדיווחו ללא הרשויות הערביות יש סה"כ 42,558 עובדי רשויות מקומיות, ומתוכם 670 עובדים יוצאי אתיופיה, שהם 1.57% מהעובדים. כלומר גם בניכוי הרשויות הערביות, שיעור יוצאי אתיופיה בעובדי הרשויות המקומיות נמוך במידת מה משיעורם באוכלוסייה.
לדברי אליהו ניכרים פערים גדולים בין הרשויות: רק 23 רשויות מקומיות (19% מ-119 הרשויות שדיווחו, ללא הרשויות הערביות) עמדו ביעד הייצוג ליוצאי אתיופיה, ואילו 96 רשויות לא עמדו ביעד, כאשר ב-72 רשויות (61%) לא היו כלל עובדים יוצאי אתיופיה. כמעט בכל הרשויות שבהן אין כלל ייצוג לעובדים יוצאי אתיופיה, שיעור התושבים יוצאי אתיופיה הוא אכן 0%. עם-זאת, יש רשויות עם שיעור גבוה יחסית של עובדים יוצאי אתיופיה, למרות שאין כלל תושבים יוצאי העדה, כל למשל בקרני שומרון, חוף השרון, פרדסיה וקצרין.
ראש עיריית מודיעין, ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס השיב כי בני העדה מועסקים ברשויות מקומיות רבות, וניכרים פערים בנתונים בין נתוני משרד הפנים לבין העסקה בפועל ברשויות. צריך להוריד מהתחשיב את הרשויות המקומיות הערביות שאין צורך לחייב אותן בייצוג הולם. טלל דולב, ראש מטה שילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, הוסיפה כי "למרות ההתקדמות, קיים חוסר ייצוג בדרגות הניהוליות", וגם גלית וידרמן, מנהלת האגף לבקרת ההון האנושי ברשויות במשרד הפנים הדגישה כי הנתונים לא משקפים את המציאות, כיוון שלא כל הרשויות מקפידות לדווח, והסכימה בצורך לבצע שינויי חקיקה.
