ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר, החלה היום (שלישי) לדון בהצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת קרן ברק ובהצעת החוק הממשלתית למניעת אלימות כלכלית, לקריאות שנייה ושלישית. הצעת החוק נועדה לתת מענה לבן זוג שננקטת כלפיו "אלימות כלכלית" בתוך מערכת היחסים הזוגית.
לפי הצעת החוק בית המשפט יהיה רשאי לתת צו למניעת אלימות כלכלית המורה על הפסקת האלימות הכלכלית. עוד מוצע לקבוע שנקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית אשר יהיה ניתן לתבוע בגינה בנזיקין, ובכך החוק המוצע ייתן מענה נוסף למי שננקטה כלפיו אלימות כלכלית.
ההוראות המוצעות בחוק זה יחולו על בתי דין דתיים לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון, וכן בית משפט לעניני משפחה ובית משפט שלום.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
השרה לשוויון חברתי מירב כהן, אמרה: "רק אתמול נרצחו שתי נשים ואלימות כלכלית באה הרבה פעמים עם אלימות פיזית ויש להתמודד עם שתיהן". היא הקריאה מספר עדויות "שיבהירו עד כמה החוק בו אנו דנים הוא עניין של חיים או מוות" ואמרה: "המסר שצריך לצאת מהוועדה לכל אותן נשים, אנחנו כאן, אנחנו הגב שלכן תרימו את הראש, אנחנו כאן בשבילכן".
עוד אמרה השרה כהן: "אלו המצוקות של נשים בישראל והמסר שצריך לצאת מכאן הוא שהטלת אימה והפעלת שליטה וכפייה על נשים זה לא דבר נורמטיבי. אם גבר מונע מאישתו לצאת לעבוד אנחנו צריכים לעזור לה. הצעת החוק מתייחסת לניצול במערכות יחסים בתוך המשפחה לא רק בין בני זוג, אלא למשל ילדים שמנצלים את הוריהם כלכלית. נעשה הוראת שעה ל-4 שנים ובחלוף הזמן נלמד את הלקחים, זו הצעה מדתית".
ח"כ בצלאל סמוטריץ התפרץ שוב ושוב לדבריה בטענה שדבריה מתייחסים רק לנשים.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), אמר: "זו סוגיה שיש לדון בה בכובד ראש ולא מהרגש בלבד. אסור שיהיה מצב שבעל המאה הוא בעל הדעה אך יכולים לקרות דברים הפוכים. אף אחד לא מקל ראש ויש למנוע את הדבר הזה והשאלה היא מה הדרך למנוע ועד כמה רחב למנוע. אין מונופול לאף אחד על הדאגה בדברים הללו".
עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים, אמרה: "יש לוודא שלא תהיה זליגה של מקרים שאנחנו לא רוצים להכניס לחוק. אנחנו לא רוצים להתערב בבחירת משפחות איך להתנהג כל עוד מדובר בהתנהגות נורמטיבית, לא רוצים להתערב ביחסי ממון, אנחנו רוצים להתערב במקומות בהם מופעלת אלימות פיזית וכלכלית. מדובר בהפעלת אימה, בשליטה שיוצרת אימה כלפי בן זוג או בן משפחה אחר. דוגמאות של הסתרת מידע ומניעת אפשרות לפנות לבנק, שליטה על בחירת קורנפלקס וכל פעולה שהיא כמו כל אלימות אחרת. הצורך לא בא רק כדי לקבוע שיש אלימות כלכלית אלא שיש צורך בהתאמה של הכלים שברשות בימ"ש לעולם הכלכלי."
עוד אמרה עו"ד כהן: "אני קוראת לוועדה לבדוק אם גידרנו מספיק טוב את גבולות הגזרה, מצד אחד שלא נפספס מקרים ושנשים יוכלו להתמודד עם האלימות הכלכלית כלפיהן ומצד שני, לבדוק את הגידור ולכן קבענו: פעולה מתמשכת ולא חד פעמית, אלימות שיש בה הפעלת כפייה אימה או שליטה בחיי האדם. מצבים כמו יחסי ממון, נושאי מזונות, הגם שהם קשורים בהתנהלות הכלכלית לא נכנסים. אנחנו רוצים שלא ייעשה שימוש בכלי הזה להתנגחות בין בני זוג. בגלל הזהירות הצענו את הצעת החוק כהוראת שעה במהלכה נוודא שהמקרים המתאימים מגיעים לבימ"ש".
ח"כ קרן ברק (הליכוד), הוסיפה: "שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה. מדובר בחוק ממשלתי, שעבר ועדת שרים לחקיקה פה אחד, ובקריאה ראשונה. עוד מעט תראו איך מנגחים את הממשלה אבל כל חברי הממשלה והקואליציה הצביעו בעד. אלימות כלכלית היא טרור לכל דבר. מדובר בשפה מגדרית כי המקלטים ב-99% מאוכלסים בנשים הסובלות מאלימות. אנחנו מדברים בבוקר בו נרצחו אתמול שתי נשים והאלימות במשפחה קפצה מתחילת הקורונה בעשרות אחוזים. צריך לעצור את הממדים המטורפים של האלימות. נחשפתי לנשים שעוברות את הטרור הזה ברמה יומיומית לעיתים דווקא בעשירונים העליונים, זה חוצה מגזרים וזה כמעט תמיד מלווה באלימות מינית ופיזית. אין ענין להיכנס לסכסוכים משפחתיים. נוציא את זה מהחוק אבל אנחנו בעולם מערבי, בו נשים בתוך המשפחה ולא ניתן לומר שניתן להתעלל בהן מאחורי 4 קירות".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת), אמר: "מדובר על הטלת אימה כפיה או הפעלת שליטה והשאלה אם אלימות כלכלית לא נכנסת בהגדרה תחת אלימות נפשית. אלימות על פי ההגדרה אמורה להיות עבירה פלילית בחוק העונשין שם התעללות נפשית מוגדרת כעבירה פלילית. אם אלימות נפשית, קל וחומר אלימות פיזית ומינית מוגדרות כעבירות פליליות, מדוע לא נכון יהיה בהסתייגויות ולא באופן גורף, לפחות חלקית במשורה להגדיר חלק מהאלימות הכלכלית כעבירה פלילית?"
ח"כ בצלאל סמוטריץ (ימינה) תקף: "היתרון של השמאל הפרוגרסיבי המטורלל הוא שהוא מסוגל להכניס את הטיעונים ולקדם את התפיסות בצורה מתוחכמת, במילים משפטיות והמזל הוא שהשרה והגב' כהן בקשי הוציאו את המרצע מהשק. אין דבר שפוגע יותר במאבק באלימות נוראה נגד נשים כמו יצירת משוואה הזויה בין המקרים של אתמול להיום. הדמגוגיה וחוסר ההבחנה הברורה מזיקים למאבק. כשכל דבר הוא טרור, אז טרור הוא לא דבר כ"כ נורא. אין ספק שיש יחסים לא בריאים בין בני זוג. זה יכול להיות גבר ששולט כלכלית ויכולה להיות אישה שמכניסה את המשפחה לחובות ואוי ואבוי אם לא תוכל לקנות. זה עוד כלי במלחמה בין המינים בסכסוכים הזויים שמטריפים את המשפחה והזוגיות ומכניסים את בית המשפט פנימה למערכות הללו."
עוד אמר ח"כ סמוטריץ': "ברור שלאחר פירוק התא המשפחתי יצוצו טענות ולך תוכיח שאין לך אחות. נניח שיש בעיה, למה הפתרון הוא תמיד בימ"ש? יש חינוך, הסברה, מערכות תומכות. המערכת המשפטית עושה דה לגיטימציה לכל המערכות הללו. מהר מאוד זה יהפוך כלי לשופטים השמאלנים הנאורים שיבואו לחנך את "החשוכים הפטריאכלים" כמוני. החוק הזה לוקח מושגים פלואידים שכמה שלא ננסה להגדיר אותם תמיד הם יהיו יחסיים ומי שיפרשם יהיו שופטים שהם שוורים מועדים שאנחנו יודעים את תפיסתם על יחסי משפחה. זה יפרק משפחות והחוק הזה צריך לרדת מהשולחן".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם), אמר: "שכשמישהו בא לתחנת משטרה להתלונן ויספר סיפור הכי קשה שיהיה, אם לא יאמר "הוא/היא דחפ/ה אותי", חוץ מאמפטיה לא יקבל כלום. יש אלימות כלכלית. טוענים שלא נכון שהמדינה תיכנס למערכת היחסים הזו, אבל המדינה נכנסת למקום בו היא רואה עוולות. זו הצעת חוק פורצת דרך ומשנה פרדיגמות שאלימות היא לא רק כוח פיזי. אנחנו צריכים לתת מזור למי שסובל. השינוי דרמטי. חשבתי שנכון ללכת צעד אחד יותר רחוק לעבירה פלילית אך השתכנעתי שזה לא נכון ללכת על זה כצעד ראשון כי יש פה פריצת דרך משמעותית".
ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן), אמרה: "החוק הוא חוק לחיזוק המשפחה. המטרה היא למנוע מצב בו אנשים חווים אימה ואלימות במסגרת המשפחה. שנים ארוכות כפיית יחסי מין בין בני זוג לא נחשבה אונס והיום ברוב מדינות העולם המערבי כן. יש לפנינו עדויות של פורום משפחות הנרצחים והנרצחות עם תיאורי פסקי דין על אלימות כלכלית. הצ"ח נועדה לתת לבימ"ש עוד כלי לסייע לבן זוג/ בן משפחה, אלו שכבר מגיעים לבקש עזרה".
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), ציין: "שר המשפטים והשרה כהן מנסים לקדם הצ"ח מסוכנת ומנותקת זה זאב בעור כבש. יש משמעת קואליציונית וזה ייקבר כאן קבורת חמור. יש להעניש על אלימות בכל חומרת הדין ואני תומך בכך אבל כאן, אחרי שהמשפטיזציה השתלטה על הדמוקרטיה ניסנקורן מעוניין להכניס אותה לתוך המשפחה. את החוק הגישה זהבה גלאון לראשונה. היא אמנם עזבה את הכנסת אבל חלקים גדולים".
עוד אמר ח"כ קרעי: "נשאבו לוואקום שהשאירה. על פניו זה נשמע תיקון ראוי אבל עיון בסעיפים מראה שהחוק נכנס פנימה ליחסים בין בני המשפחה, מדובר בטרלול משפטי שיהרוס משפחות וגרום להפיכת כל מערכת יחסים אוהבת משפחתית למערכת נוקשה ומשפטית, כשבימ"ש יקבע איך תתנהל המשפחה. החוק צריך להישלח למגרסה כי הוא מיותר, בימ"ש יכול לקבוע כבר היום את מה שנקבע. אם באמת חסרה בחוק "אלימות כלכלית" אפשר לרשום "אלימות לרבות אלימות כלכלית. אל תיתנו לשופטים לנהל לנו את המשפחה".
ח"כ אסנת הילה מארק (הליכוד) תיארה: "ניהלתי משרד עו"ד לענייני משפחה למעלה מעשור וראיתי עשרות סכסוכים במשפחה. החוק הזה הוא רעידת אדמה בעולם המשפט. הוא בא לשסות בתא המשפחתי, צר לי שיוזמת החוק מנסה לייצר בריתות על חשבון האידאולוגיה של הליכוד. המפסידים הגדולים הם בעיקר הילדים ולמרות זאת במקום לנסות להוריד את הלהבות מבקשים מנסחי החוק ללבות את האש ולהבעיר אותה. יש כלי מצוין בבימ"ש לענייני משפחה, שם הצדדים יכולים לפתוח סכסוך ורק אם לא מגיעים להבנה הם יכולים להתקוטט במסדרונות בימ"ש. המפלצת המשפטית החדשה, מאפשרת להגיש תביעה נזיקית בתוך המשפחה כולל סבים וסבתות, נכדים ואחים. אם אדרוש מבני לא לבזבז יותר כסף הוא יכול להתלונן עליי."
עוד אמרה ח"כ מארק: "מי שיקרא את הצ"ח ייזכר במשטרים מסוימים שעודדו להלשין על המשפחה ולפורר את התא המשפחתי. מטרת הצ"ח היא הסלמת היחסים המשפחתיים במקום טיפוחם. מוסד המשפחה והאוטונומיה שלה הם אבן יסוד בחברה הישראלית ואעשה כל שאוכל להשאיר את המצב ולא לסייע לכוחות הפרוגרסיביים להשיג את מבוקשם".
ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "הצ"ח מחייבת דיון עמוק כי היא משנה סדר. כיום נשים תחת הכותרת של שמירה על המוסד הזה חייבות לעבור אלימות בשקט. אלימות כלכלית היא לא רק נגד נשים אלא נגד קשישים, אחים, כשבכוח מכריחים נשים לוותר על חלקן בירושה. היו נשים שאמרו שנכפה עליהן לשים כל חודש את המשכורת במקום מסוים בבית כי לא לכבודו לקחת מהיד ואין להן שליטה על הכסף. אני יודעת איזה חלק יש לעוה"ד בליבוי הריב במשפחה ואיך הם מדריכים את בני הזוג לבצע אלימות כלכלית ולגזול מנשים. הצ"ח באה להגן על הנשים שסובלות ולהרתיע את הגברים. זה מה שמקפיץ את אלו שקפצו פה. מי שמפחד כל-כך מחוק צריך לבדוק עצמו למה הוא מפחד מחוק בצורה כזו. נשים מגלות לאחר סיום מערכת היחסים על החובות שבן הזוג הכניס אותן לכל חייהן. נשים בחברה הערבית נמצאות תחת איומי ארגוני פשע בגלל דברים כאלו".
ח"כ מיכל וונש (כחול לבן), אמרה: "יש כל מיני סוגים של שימוש לרעה בכוח, זה לא עניין מגדרי אלא שינוי תודעה".
ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), הדגיש: "אין בני אור ובני חושך, יש פה תפיסות עולם, אלו שנגד החוק הם לא בעד אלימות ואלו שבעד החוק לא מנסים להרוס. על פי התומכים בחוק המדינה הופכת להיות מנהלת התא המשפחתי, ברגע שיכולים במשפחה להגיש תביעה זה נגד זה, לא על אלימות פיזית. הטלת אימה הוא מושג סובייקטיבי וקשה לדעת מבחוץ, האם כשבת הזוג ויתרה על הקריירה כדי שהבעל יהיה שגריר ואחרי 20 שנה החליטו להתגרש, לך תוכיח. ערך המשפחה הוא ערך יסוד. יש מקרי קיצון, הם לא מקרי הנורמה וצוין שעו"ד מנצלים את החוקים ללבות שנאה בין בני זוג, אז נותנים להם עוד כלי לחפור בו, אפשר להגיד לאישה "אולי הוא הטיל עלייך אימה כלכלית כשלא נתן לך לקנות בגדים ב-10,000 ש"ח או שאולי היא הטילה עליו אימה כשקנתה ב-10,000 ש"ח ורוששה אותו והוא לא הלך לכדורגל בשביל זה" כשהכל תלוי תפיסה של שופט, אנא אנו באים. אלימות נפשית היא כלי המאפשר כבר היום לטפל וצריך להיזהר להיכנס ליחידה האורגנית שהיא קודש הקודשים".
ח"כ עמית הלוי (הליכוד), אמר: "השאלה בפנינו היא מתי אנחנו מתערבים כמחוקקים. הבעייתיות היא בסגנון הסובייקטיבי כמו בהגדרת אימה, ההרחבה לבני משפחה אחרים והשרירותיות שתינתן לשופט, אל מול מנגנונים הקיימים כבר היום בחוק, של גישור. יש בעייתיות בהסתמכות על ראיות והאפשרות ההדדית לניצול לרעה והעובדה שעד היום ההנחיה של היועמ"ש מחייבת במקרים כאלו אישור פרקליט מחוז ואם בן זוג העיד בשקר לא תובעים אותו אלא בפרוצדורה מיוחדת מעיה על כך שייתכן ניצול הדדי. נקודת המוצא שלי היא שהתערבות מדינה צריכה להיות מאוד עדינה".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), אמרה: "רצח שתי הנשים אתמול הוא תזכורת כואבת לצורך בחוק הזה. מתחילת השנה רצחו 19 נשים ומאז תחילת הקורונה- 17 נשים נרצחו. מתוכן, 13 נשים ערביות. אנחנו נגד אלימות מכל סוג פיזית נפשית ויש את חוק העונשין ואת החוק למניעת אלימות במשפחה והוצאת צו הגנה והבעיה היא במשטרה ובממשלה שלא מספיק אוכפת. יש תכנית ממשלתית שאושרה ב-2017 ודבר ראשון לפני הכל היה צריך לשמוע למה הממשלה לא מיישמת אותה".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ), אמרה: "אני שומעת פה מהאגפים השמרניים מימין ומשמאל שאפשר להשתמש בחוק הקיים. אותן מילים של מניעת התערבות במה שקורה בתוך המשפחה בבית שימשו לפני 40-30 שנה נגד חקיקת חוקים להקמת מקלטים לנשים מוכות. נשים שפרצו דרך וקיבלו על כך פרס ישראל ותורתן מקובלת על כולנו. הרעיון הזה צריך להיות נר לרגלנו ולהוביל בחקיקה גם היום. רצח הוא סוף תהליך שממנו אין חזרה. החוליות בשרשרת אחורה עוברות באלימות כלכלית שעדיין לא מוכרת בחוק. החוק בא להתאים את הידע לחקיקה הישראלית. כדי להציל נשים אי אפשר להיתלות במושג קדושת המשפחה".
