ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, אישרה היום (רביעי) פה אחד, את בקשת שר הביטחון להוסיף 15 תפקידים לרשימת התפקידים אשר יהיו פתוחים בפני נשים, בתנאי שהן מתנדבות לכך, ותוך התחייבות לשירות חובה ארוך יותר, זהה לשירות החובה של הגברים.
חוק שירות ביטחון, המעגן את ההוראות המסדירות את שירות החובה בצה"ל, קובע מספר הבדלים בין שירות חובה של נשים לבין זה של גברים. ההבדל המרכזי הוא במשך שירות החובה הנדרש מנשים, העומד על 24 חודשים, לעומת תקופה של 30 חודשים בה חייבים גברים.
לפי סעיף 16א(ג) לחוק, שתכליתו קידום שוויון ההזדמנויות לנשים בצה"ל, שר הביטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון, לקבוע בתקנות רשימת תפקידים אשר יהיו פתוחים בפני נשים, בתנאי שהן מתנדבות לכך, ותוך התחייבות לשירות חובה ארוך יותר, במשך הזהה לשירות חובה של גברים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
תקנות אלה הותקנו לראשונה בשנת 2001, ומאז תוקנו מספר פעמים ונוספו בהן תפקידים חדשים, בהם תפקידים רבים שאינם תפקידי לחימה ואף תפקידים שכבר היו פתוחים לנשים ללא קשר לאורך השירות (כגון תפקידים שונים בחיל המודיעין ובתחום הסייבר, כתבת צבאית, ועוד).
לגבי חלק מהתפקידים שנוספו בעבר והתפקידים המתבקשים כעת, הנימוק של צה"ל להארכת השירות הוא משך תקופת ההכשרה. לדברי צה"ל, בתפקידים מסוימים, אף שאין סיבות פיזיולוגיות שמונעות שיבוץ נשים, תקופת השירות הקצרה יותר מהווה חסם לשילוב נשים, שכן ההכשרה הארוכה לתפקיד מותירה פרק זמן קצר יותר לשירות אפקטיבי. בתפקידים אחרים, האפקטיביות המבצעית מגיעה רק לאחר תקופת שירות ממושכת בתפקיד, והדבר מהווה חסם לשיבוץ נשים מסיבות דומות, וכן מהווה חסם לקידום לתפקידים בכירים יותר.
כיום כוללות התקנות כ-70 תפקידים. בתקנות בהן דנה הוועדה היום מבקש שר הביטחון להוסיף 15 תפקידים נוספים שבהם ישרתו נשים תקופה של 30 חודשים.
צוות הייעוץ המשפטי לוועדה ציין בסקירה שהכינו לחברי הוועדה כי כבר כיום אחת מכל שש נשים (18%) משרתת 30 או 32 חודשים. במערכים מסוימים הדבר בולט במיוחד. כך, למשל, בעקבות הוספת התפקידים האחרונה בשנת 2016, כ-40% מהחיילות באגף המודיעין משרתות 30 או 32 חודשים.
תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, אמר לחברי הוועדה כי כיום 85% מהתפקידים בצבא פתוחים לנשים. עוד אמר תא"ל ודמני כי הרמטכ"ל מינה ועדה, בראשות מפקד זרועה היבשה, וקצב לה שנה לבחון שילוב נוסף של נשים במערכי הלחימה. "כמובן שהדברים האלה הם פונקציה של נתונים פיזיולוגיים שאנו בודקים אותם בצורה מאוד עמוקה, ולא נבדקו בשנים האחרונות. ממש בגיוס הקרוב, בחודש נובמבר, אנחנו ממשיכים את הפיילוט הקודם של שילוב נשים בשריון לביטחון שוטף ולא בשריון מתמרן", אמר תא"ל ודמני.
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון הייתה העובדה שחלק מהחיילות ששובצו בשנתיים האחרונות בתפקידים המובאים בתקנות, הוחתמו על מסמך התחייבות לשירות ממושך יותר, בכפוף לאישור התקנות. צוות הייעוץ המשפטי עמד בהרחבה על קושי זה בסקירתו: "בעת שחיילות אלה התגייסו, תקופת שירותן על פי חוק עמדה על 24 חודשים. החתמת החיילות בטרם המחוקק אישר את המקצועות מעוררת קושי רב ביותר שכן לכאורה יש בכך כדי לעקוף את החוק שקבעה הכנסת. חקיקה היא בראייה צופה פני עתיד, ולכן ברור שהתקנות יחולו על חיילות שיתגייסו לאחר כניסתן לתוקף, אך לעמדתנו, לגבי הנשים שכבר משרתות בתפקידים אלה, יש לקבל את הסכמתן להארכת השירות".
תא"ל ודמני הסביר כי כל אחת מהחיילות שגויסה לתפקידים אלה וחתמה על מסמך התחייבות, עודכנה באופן אישי, ביום גיוסה במיטב, כי הדבר מותנה באישור הכנסת. לשאלות חברי הוועדה אמרי כי בתקופה שבין יולי 2020 ואוקטובר 2020, ישנן כבר 40 נשים אשר השתחררו למרות חתימה על התחייבות, לאור אי אישור התפקידים בתקנות.
ודמני אמר כי צה"ל והוועדה הגיעו להסכמה על כך שכ-50 הנשים אשר כבר משרתות בתפקידים אלה וחתמו על התחייבות, ואמורות להשתחרר עד 31/03/21, יקבלו זכות בחירה אם הן רוצות להאריך את משך השירות או לא, ולמשתחררות לאחר מכן יוארך שירות החובה עם כניסת התקנות לתוקף.
ח"כ אורנה ברביב (יש עתיד – תל"ם) אמרה: "אני כחברת כנסת רוצה להתנצל בפני הנשים הללו, אשר עברו דרך חתחתים מגיוסן. הן הוחתמו על הצהרה של ידעו אם תמומש או לא, חיכו מדצמבר 2018 שייגמר הכאוס הפוליטי, ועוד 5 חודשים מכינון הממשלה ועד ששר הביטחון הגיש את התקנות לוועדה, ומכאן לדיון היום".
עוד אמרה ח"כ ברביבאי: "ב-95, לפני 25 שנה, קובע בג"ץ בתיק אליס מילר לעשות מאמץ לפתוח את כל המקצועות בפני נשים, ועד עכשיו זה לא קרה. בשנת 2020 יכולים להגיד שהגיע הזמן לפתוח מאה אחוז מהמקצועות לנשים. המיון הוא כבר מיון אחיד, אז אם אפילו החסם הזה כבר הוסר, אני אדרוש בוועדת המשנה לכח אדם בראשותי הסבר מדוע אורך השירות לא זהה, או לחלופין נבדל לפי התפקיד ולא לפי המגדר".
ח"כ יאיר גולן (מרצ), ציין: "אנחנו במצב מוזר, ש-85% מהתפקידים פתוחים, ועדיין מתייחסים לפתיחת תפקידים נוספים כהחרגה. צריך לעשות היפוך שהכל יהיה פתוח והחריגים יובאו לכאן ואנו נבחן אם הם מחייבים הפרדה. אני מחבר את זה לשירות החובה בכלל – אם כזה אחוז נשים משרת כמו גברים, ועומדים בפני קיצור שירות נוסף, אולי הגיע הזמן להגיד שיש שירות אחיד בצה"ל, או לחלופין לפי המקצועות ולא לפי המגדר. זה חייב להגיע לכאן לדיון עקרוני על מנת שצה"ל יוכל להמשיך להיות צבא העם".
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, הוסיף: "אני גם מצטרף לדברים. ייתכן שצריך לעשות את היפוך המודל ויש להקדיש לנושא מורכב וכבד זה מספר דיונים. אני רוצה להגיד מילה טובה לאותן נשים מתנדבות, נכון לעכשיו, באותו הליך חריג, ומצד שני מילה טובה לצה"ל על שיפור סרגל המאמצים במטרה לנסות ולצמצם פערים, לפתוח מקצועות נוספים לנשים כל הזמן. יכול להיות שמודל הפתיחה צריך להיות מעודכן, אבל בכלים הקיימים היום בחוק, אני רוצה לתת למערכת ציון חיובי. אני מתרשם מהניסיונות והמאמץ לאפשר שירות משמעותי לגברים ונשים כמה שיותר, ומאמץ כל הזמן לטייב מערכת שבבסיסה היא עתירת בעיות וקונפליקטים. קל לציין ביקורת, ותפקידנו לבקר, אבל במקום שבו ניכר מאמץ וניכרת התקדמות, צריך גם להגיד מילה טובה".
בסיום הדיון עלה נוסח התקנות להצבעה, אליו הוסיפה הוועדה תיקון המסדיר את אפשרות הבחירה לאותן נשים המשרתות כבר בתפקידים אלה וצפויות להשתחרר עד 31/03/21. חברי הוועדה, כאמור, אישרו זאת פה אחד.
