אם תשאלו את רב האנשים, הם יגידו לכם שמדבקות הם המצאה מודרנית, אבל האמת היא שמדבקות ככל הנראה קיימות עוד מימי מצריים העתיקה. מה זה בסופו של דבר מדבקה? קחו איזשהי פיסה שטוחה של חומר כלשהו, כתבו, ציירו או הדפיסו עליה, כסו את צידה השני של הפיסה בדבק מסוג כלשהו – ויש לכם מדבקה. אלו בדיוק היו המדבקות הראשונות, אלו במצאו במצריים העתיקה שכנראה הודבקו על מבנים לפרסם מחירי מוצרים, מנהג הקיים עד היום, ועד היום מדבקות עושות את העבודה הטובה ביותר. היום מיקום המדבקה עבר ממדבקה לחנות למדבקה למוצר – אבל זה עיקר השינוי.
קפיצת הדרך הראשונה של המדבקות – סר רונלד היל
סר רונלד היל נולד בשלהי 1795 בווסצ'סטר אנגליה והיה בחייו ממציא, מחנך ואדם שעסק בשינויים חברתיים. אחד הדברים שהציקו לו במיוחד היה הדואר בבריטניה. שערו במוחכם דואר ללא מדבקות, כלומר – ללא בולים. אז איך בעצם הדואר עבד? השיטה של הדואר הייתה פשוטה – אם מישהו רצה לשלוח מכתב הוא כתב אותו, רשם לאיפה הוא מיועד ונתן לפקידי הדואר. אלו היו מביאים את המכתב, בשלב כלשהו, ונפגשים עם האדם אליו המכתב יועד, לא לפני שקראו אותו, לעתים צנזרו אותו או מכרו את הסודות שהיו כתובים בו ליריבים פוליטיים או עסקיים. ביחד הם היו סופרים את מספר הדפים שנכתבו, משקללים את המרחק שעל המכתב היה לעבור עד שהגיע לידיו של הנמען והדוור היה חושב ולמעשה מחליט, גם בהתאם לרמת הלבוש או מקום המגורים של הנמען – בכמה לחייב.
היו כמה בעיות בשיטה זו. ראשית – למה שהנמען ישלם? בהחלט קרו מקרים בהם הנמען החליט שהוא מוותר על המכתבים שנשלחו אליו כי המחיר היה יקר מדי. שנית, כיוון ששיטת החיוב הייתה מאד גמישה המחירים היו מאד גבוהים. קבלת מכתב ממוצע עלתה מעל ל-4 פני, בערך של היום מדובר בכ-4 לירות שטרלינג. המחירים לא רק שהיו גבוהים הם גם היו גמישים – כל אחד חייב איך שהתחשק לו, הצנזורה והריגול פשטו – והשחיתות חגגה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מה שסר רונלד היל ואחרים טענו הוא שעצם זה שהדואר לא מתפקד כראוי ואינו זמין גם במחירים שפויים יותר מקשה מאד ואף מהווה חסם לכלכלה. הם טענו כי במידה וימצא פתרון לבעיה – הסוחרים יוכלו לבצע מסחר יעיל יותר, התקשורת תפיק מכך רווחים. סר רונלד ישב וכתב מניפסט שהתפרסם בשנת 1838. במניפסט הוא כתב שצריך לעשות מספר דברים: ראשית, לדאוג לכך שמי שישלם על שליחת המכתב יהיה השולח ולא הנמען, שנית לקבוע מחיר קבוע שנמדד על פי משקל וניתן לשלם אותו מראש, ושלישית להוריד את מחירי המשלוח לפני, לפחות לכל מכתב ששוקל עד חצי אונקיה.
במקביל למניפסט סר רונלד היל עמל והמציא למעשה את המדבקה המודרנית הראשונה – הבול. הבול שהודבק על המעטפה היווה הוכחת תשלום מוקדם על המשלוח. שנתיים לאחר כתיבת המניפסט יצאה מהפכת הפני לדרך. כל מכתב, לא משנה כמה מרחק הוא עבר כל עוד הוא נשאר בתחומי בריטניה ואירלנד – עלה פני (במגבלות המשקל) והתשלום עבר אל כותב המכתב. האם השיטה הצליחה? תוך שנה מספר המכתבים באנגלית הוכפל ויותר.
ה"מדבקה" הראשונה – בול של פני אחד שיצא בשנת 1840 במאי עם דיוקנה של המלכה ויקטוריה שחגגה באותה השנה יומולדת 21
קפיצת הדרך השניה – ריי סטנטון (סטן) אייברי
בולים הם מדבקות מהדור החדש שבהם המשטח המודבק כבר כולל דבק בצידו השני ורק צריך ללחלח אותו, אז באמצעות ליקוק, כדי להפעיל את הדבק ולהדביק את המדבקה. אבל המדבקות שאנחנו מזהים היום כמדבקות אינן דורשות ליקוק או הרטבה – הן נדבקות בעצמן באמצעות לחיצה.
מי שאחראי לקפיצת המדרגה הזו הוא סטן אייברי שהקים בשנת 1935 את מפעל אייברי דניסון לייצור דבקים, תוויות ומדבקות לאחר שפיתח את השיטה לייצור מדבקות שנצמדות לבד, ללא צורך בהרטבה אלא על ידי הפעלת לחץ בלבד. כיום, החברה היא אחת מחברות ה- 500 Fortune – אחד החברות הריווחיות בעולם.
שימושים של מדבקות
השימושים הראשונים למדבקות היו שימושים מסחריים בעיקר: תוויות מחיר, דואר – לא רק בולים אלא גם מדבקות כתובות לדוגמה, תוויות על אריזות – למשל מדבקות שרוקחים מדביקים לציין את אופן לקיחת התרופה, מדבקות מחירים על מוצרים וכדומה. עם הזמן השימושים במדבקות התפתחו בתחילה לכיוון השיווקי ואחר כך להבעה אישית.
בפן השיווקי, חברות החלו לייצר מדבקות מגניבות עם שם החברה או הלוגו שלה. את המדבקות הללו הן היו דואגות לשים במיקום בולט עם נראות גבוהה על המוצרים שאותן שיווקו: מדבקות מגניבות לרכב, לדוגמה, חלקן הוכנו להדבקה בצידי חישוקי הגלגלים, מדבקות לאופנוע פרסמו את שמות ייצרני האופנועים, שמות של חברות שתמכו באופנוען בתחרויות וכדומה. מקור שיווקי בלתי אכזב נוסף עבור מדבקות לרכב היו אתרים תיירותיים שהיו מדביקים מדבקה לרכב לכל רכב שהיה חונה במגרשי החנייה שלהם או נכנס לאתר. לא רק כלי רכב ממונעים זכו למדבקות, גם מדבקות לסקייטבורד הפכו מצרך נדרש עבור החברות שייצרו אותן או האנשים שרכבו עליהם.
שימוש מקביל התפתח בפוליטיקה לקראת בחירות – פתאום החלו להופיע מדבקות שהודבקו על בגדי אנשים שהשתתפו בעצרות, הצביעו או תמכו במועמד כזה או אחר. מדבקות פוליטיות הופיעו לא רק על אנשים, הן הופיעו גם בתצורת מדבקות לרכב, שהודבקו על פגושי רכבים ולעתים אף על השמשה האחורית.
אוספי מדבקות והאחים פניני
בשנת 1970 אחים באיטליה בשם ג'וזפה ואלברטו פניני החליטו הנפיק מדבקות לכבוד תחרות FIFA שנערכה באותה השנה. הסיפור שלהם החל עשור קודם לכן כשהם קנו אוסף תוויות שהודבקו באמצעות דבק מחברה באיטליה שלא הצליחה למכור אותם. פניני שינו כיוון שיווקי, הם מכרו חבילות ובכל חבילה היו שתי מדבקות. תוך שנה האוסף הפך ללהיט והם מכרו כשלושה מיליון חבילות מדבקות, אחר לאחר מכן כבר הגיעו לעשרה מיליון ושנה אחר כך ל-29 מיליון חבילות. רק לשם השוואה, החברה ייצרה בשנת 2018 בתקופת אליפות העולם בין 8-10 חבילות מדבקות ליום.
ב-1970 הם כבר היו ידועים באוספי הכדורגלנים שלהם והיו מאד פופולריים בקרב ילדים ואספנים. מדבקות נדירות נמכרות בכסף רב בשוק ומשחקים בהם הוחלפו מדבקות הפכו נפוצים. החידוש היה שיתוף הפעולה עם FIFA ואלבומי המדבקות שהחל שיווקם במקביל למדבקות עצמן. אז פניני גם שינו את המדבקות מתוויות אותן היה צורך להדביק עם דבק למדבקות כפי שאנחנו מכירים אותן כיום, עם נייר מאחור שבהורדתו ניתן פשוט ישירות להדביק את המדבקה.
כיום החברה עוסקת בשיווק של אוספים רבים, לא רק בתחומי הספורט אך הם רחוקים מאד מלהיות היחידים. מאז שנת 1960 הצטרפו חברות רבות וטובות לתחום שיווק המדבקות ואלבומי המדבקות בהצלחה רבה.
מדבקות כיום מיועדות לילדים וגם למבוגרים. אם ילדים בעיקר מקשטים ומעדיפים מדבקות מעוצבות, מדבקות יפות, מדבקות פרחים או פשוט מדבקות למחברת המבוגרים משתמשים בפן התקשורתי שלהן ומדביקים מדבקות למקרר כדי לזכור ספקים ואירועים מסוימים, או מדבקות לרכב כדי להשמיע את קולם ולהביע דעה.
המאמר נכתב בשיתוף UniCow האתר המוביל בישראל למדבקות יפות.
