שר הביטחון, בני גנץ, נשא הערב (חמישי) דברים ששודרו בעצרת הזיכרון ליצחק רבין שהתקיימה בגן שמואל. "כיכר העיר מוארת, רבבות כל אוהביך. נהרו אל העצרת, נאספו לראות פניך", כך כתב יענק'לה רוטבליט על שעתו האחרונה של ראש הממשלה יצחק רבין זיכרו לברכה. "ליל הסתיו יורד על נגב, ערב בוכה מנגד. גם למעלה אין מילים פשוטות יותר". פתח את דבריו.
בהמשך נאומו אמר: "גם אחרי עשרים וחמש שנות אבל, עדיין אין מילים פשוטות לתאר את הכתם הזה, בהיסטוריה של מדינת ישראל. את השבר הנורא שהמיט עלינו מרצח, שמעשיו לא ייסלחו לעולם. השנים שחולפות, מקהות ומותירות לעתים את הזיכרון, את רבין כגיבור האירוע שבו נגדעו חייו. כאילו מהותו מתכנסת לאותו רצח. אני חש שבכך נעשה לו עוול מסוים, ועל כן אדבר על רבין המדינאי והמנהיג, ועל מורשתו שמלווה אותי מצעירותי ועד עצם היום הזה – בשירות הצבאי ובהנהגה. יצחק רבין היה מאחרוני המנהיגים של דור מייסדי המדינה. דור שבמו ידיו בנה והוריש לנו מדינה."
"בעיניי, בהיותי מפקד חטיבת יהודה ומפקד חטיבת הצנחנים בתקופת כהונתו כראש הממשלה, היה רבין דוגמה ומופת למנהיגות. עבורי ועבור רבים כמותי, הוא היה מודל לחיקוי: כאשר ביקש להוביל להסכמי שלום עם הפלסטינים ועם שאר שכנינו – הוא ראה בכך את טובתם של כל אזרחי ישראל. גם של אלה שהפגינו נגדו בזעם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
כאשר שינה את סדרי העדיפויות והשקיע סכומי עתק בחינוך – הוא ראה לנגד עיניו דורות רבים קדימה. ביקש לייצר שוויון הזדמנויות, גם עבור מי שמעולם לא הצביעו עבורו. כך גם כשלקח על עצמו לתקן את מערכת הבריאות והרווחה, אחרי שנים של הזנחה. הוא היה ראש הממשלה שמזוהה יותר מכל עם ביטחון, ובלי להסס, בחר להשקיע בחברה הערבית. הוא היה מצביא בצבא שידע להסתכל על כל המפה, וכך נהג גם באזרחות.
במשך כל שנות כהונתו, לא עשה דבר למען עצמו אלא רק למען עמו. על כך גם שילם בחייו. המורשת שהותיר לנו אחריו ענפה, וסימני כהונתו עדיין ניכרים במדינת ישראל, גם חצי יובל אחרי רציחתו: בהסכם השלום היציב עם ירדן. בתשתית מערכת הבריאות הציבורית – הגם שמאז ועד תקופתנו לא ממש טופלה ולא ממש טופחה, ויש מקום לעשות זאת. ברפורמות החינוכיות, שהיוו אבני יסוד לאלה שבאו אחריהן מאז."
"בימים אלה, של התמודדות עם אתגר שכמותו לא ידענו, בדמות מגיפה של פעם במאה שנה, נדרשת מאיתנו מנהיגות דומה. עלינו להסתכל על היום שאחרי החיסון, ולדאוג שלאזרחי ישראל יהיה גם חיסון כלכלי וחברתי. שנישאר מאוחדים כעם וכחברה, ולא קרועים מגזר-מגזר, שבט-שבט. נדרש מאיתנו להיאבק בקורונה הבריאותית, אבל גם בהשלכותיה הכלכליות והחברתיות שפוגעות ברקמה הישראלית. גם כשנקבל החלטות קשות – עלינו לקבל אותן מתוך תחושת שליחות וממלכתיות, עבור כלל אזרחי ישראל ומתוך ראייה שנים קדימה.
זוהי בעיני המורשת שהשאיר לנו רבין. כזו שמבינה שאזרחי ישראל זקוקים כעת יותר מכל לוודאות וביטחון.
"ביטחון", אמר רבין באחד המשפטים הזכורים ביותר שלו, "איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם ואולי אף קודם כל האדם – האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם התקווה של האדם". התקווה הזו, היא שמנחה אותנו בדרכנו. "
