יובל סיון – מורה שעוד לא הכרתם

כל הורה יגיד לכם שתחום החינוך הוא אחד התחומים החשובים והבוערים ביותר בישראל. כאשר הורה שולח את ילדו לבית הספר, הוא רוצה לדעת שהילד מקבל ידע, חינוך וערכים. בית הספר תלוי רבות במנהיג, כלומר המנהל שלו. ועל כך יכול להעיד יובל סיון, שלתדהמת רבים, הפך למנהל בית ספר "הצומח" בגיל 31 בלבד, דבר שזיכה אותו בתואר אחד ממנהלי בית הספר הצעירים ביותר שהיו אי פעם. הרוח הצעירה של יובל והידע האקדמי שלו תרמו רבות לבית הספר ובעיקר לתלמידים.

דרכו האקדמית של יובל סיון

בראשית דרכו עשה יובל סיון תואר ראשון בהיסטוריה כללית מטען אוניברסיטת בן גוריון בנגב. את התואר הוא סיים בהצטיינות יתרה, אך זה לא הספיק לו, והוא עבר לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך במכללה האקדמית בית ברל. גם את התואר הזה הוא סיים בהצטיינות, כצפוי. מעבר לכך, יובל הוציא גם תעודת הוראה והחל את דרכו החינוכית. הוא עבד בתור מורה, מחנך כיתה, רכז מקצועי וחברתי וגם מבין בכירי חברי הנהלה בתיכון "אביב" אשר ברעננה. חשוב לציין שיובל סיים את התארים בגיל צעיר מאוד, ואחר כך טיפס בסולם הדרגות עד שהפך למנהל בגיל 31. יובל אינו חושש מאתגרים הניצבים בפני הדרך ואינו פוחד מתהיות כמו "מה יגידו?". הוא מאמין בדרך שלו ורוצה להוביל את תלמידיו לדרך בטוחה וטובה.

כוח האמונה

אז איך כל זה התחיל? איך הפך יובל מנער רגיל למנהל בית ספר בגיל כה צעיר? ובכן, אחד הדברים שהדריכו תמיד את יובל היו האמונה. יובל סיון לעולם לא הפסיק להאמין בעצמו ובסובבים אותו, גם אחרי קשיים ואתגרים שהעמידו את האמונה שלו במבחן. ההיפך, אלה רק חיזקו יותר את הנחישות שלו ואת הרצון שלו להמשיך ולהתמיד בדרכו. יובל היה רגיל להציב לעצמו מטרות ולאתגר את עצמו בכל מיני אתגרים, עד שהוא היה משיג את המטרה שלו ועובר למטרה הבאה.

לאורך כל הדרך יובל לא הפסיק ליצור חלומות משלו ולהגשים אותם, ואת הדרך הזו הוא רוצה להנחיל גם לתלמידים. יותר מכל הוא רוצה שהתלמידים שלו – ילדים ובני נוער –  יעזו לחלום רחוק עד כמה שאפשר וילכו עד הסוף עם החלומות שלהם. כי לדעת יובל כל מה שהתלמידים צריכים הוא מבוגר שיאמין בהם עד הסוף וינתב אותם לקראת השגת מטרותיהם. השאר – היסטוריה.

שואלים את יובל סיון: איך מלמדים בתקופת הזום?

הקורונה הביאה איתה מהפכה חדשה למערכת החינוך, במקום כיתות מאוכלסות, משחקי כדור בהפסקות הגדולות או מריבות על המקומות הטובים ביותר באולם ההצגות, התלמידים נאלצים להסתגר בבית וללמוד בזום מול מחשב. המציאות הזו הפכה את הקערה על פיה, והיא מדגימה עד כמה אין לנו באמת שליטה על כל מה שקורה בעולם. אבל גם כשאנו מרגישים שאנו עומדים לאבד שליטה, תמיד יש מה לעשות. לפי יובל סיון, בייחוד בתקופה הזו המורים נדרשים לגלות יצירתיות ואת הרוח הצעירה הטמונה בכל אחד מהם. אז נכון שהזום הוא מערכת קרה ומנותקת, אבל גם דרכה אפשר לגלות יצרתיות ולחשוב מחוץ לקופסה. איך עושים זאת? קבלו כמה טיפים מעת יובל סיון:

1. מתחילים עם הרקע

נשמע בנאלי? פשוט? אבל זה עובד. לא זו בלבד שתסתירו את הבלגן בבית שהשאירו הילדים שלכם, אלא גם תשעשעו את התלמידים שלכם. שנו את הרקע בכל כמה דקות כדי לשעשע את התלמידים והקפידו לבחור ברקעים מצחיקים. תוכלו גם לשתף את התלמידים בקביעת הרקע ולתת להם להחליט איזה רקע ישמש אתכם (בגבול הטעם הטוב, כמובן).

1. תפתחו את הבוקר עם אקטואליה

גם בכיתה הפרונטלית ישנם מורים שאוהבים לפתוח את הבוקר באקטואליה ובדברים שונים שהתרחשו במדינה. שאלו את התלמידים על ידיעות מעניינות שהם שמעו ממש לאחרונה, דונו איתם בהם והעניקו להם ידיעות נוספות שהם לא שמעו עליהם. בדרך זו התלמידים יחכימו הרבה יותר ממקודם.

1. ערכו משחקים מאתגרים

המשחקים מעוררים את התלמידים, יוצרים עניין ומאתגרים אותם גם בזום. שאלות ידע וטריוויה מעניינות שהן לא בבחינת "בוחן" ישמרו על ערנותם וסקרנותם של התלמידים לאורך זמן. השאלות יכולות לעסוק במגוון רחב של תחומים כמו טבע, בעלי חיים, היסטוריה, קולנוע ועוד.

1. כמובן, אתם צריכים גם ללמד בין לבין

עם כל הפעילויות היצירתיות שאתם יכולים לערוך בתחילת השיעור, אתם צריכים גם ללמד בזום. מכיוון שקשה להתרכז בזום לאורך זמן, בייחוד אם מדובר בתלמידים צעירים, כדאי לשלב כמה שיותר פעילויות ועבודות כיתה. כך שהתלמידים יוכלו לבצע את המטלות אונליין ואחר כך לשתף את כל הכיתה בתשובות שלהם.

1. תכננו כמה וריאציות של שיעורים

אתם מכירים את הכיתה שלכם טוב יותר מכל מורה אחר ויודעים מה עובד בה ומה לא. אך בזום העניינים יכולים להיות קצת שונים. על כן, מומלץ לתכנן מערכי שיעורים בכמה וריאציות. כך תוכלו לדעת למה התלמידים מתחברים יותר ולמה פחות.

1. דעו מה קורה עם כל תלמיד ותלמיד

לצד השיחות בזום עם כל הכיתה, חשוב לדעת מה קורה עם התלמיד באופן אישי, ולכן כדאי לקיים גם שיחות פרטניות מדי תקופה. אפשר לערב גם את ההורים בשיחות האלה כדי להבין טוב יותר את המצב של התלמיד ולראות איך אפשר לעזור לו.

1. אל תשכחו לעודד

בואו נודה בזה, איש אינו אוהב את תקופת הסגר. כל הילדים מחכים כבר לפגוש את החברים שלהם ולהמשיך ולהתנהל כבימים ימימה. ולכן, במהלך שיעורי הזום אל תשכחו לעודד את התלמידים ולהדגיש שמדובר במצב זמני שנועד לשמור על הבריאות שלנו ולהגן עלינו. לא יעבור זמן, והם יוכלו שוב לצאת ולשחק עם החברים באוויר הפתוח.