נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אירח הערב (שני) אירוע מיוחד לציון 82 שנים למאורעות "ליל הבדולח" בבית הנשיא. במסגרת האירוע, הואר גם השנה בית הכנסת שבבית הנשיא לצד בתי כנסת בכל רחבי הארץ, לציון ליל הפרעות. באירוע נשאו דברים נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן, מנכ"ל "יד ושם" אבנר שלו, הרב ישראל מאיר לאו ויו״ר מצעד החיים שמואל רוזנמן.
נשיא המדינה אמר כי "וירוס האנטישמיות, הגזענות ושנאת האחר, עמיד יותר מווירוס הקורונה, אבל גם לו יכול וחייב להיות חיסון: בחינוך, בהסברה, בלימוד, בלקיחת אחריות – עלינו, מנהיגי העולם, מוטלת המשימה והאחריות לעמול במעבדות החברתיות שלנו ולתקוף בנחישות ללא פשרות כל גילוי של אנטישמיות, גזענות ושנאת האחר."
נשיא גרמניה דיבר על כך שגם בימינו, האנטישמיות אינה מורידה את ראשה: ״אני מתבייש שיהודים אינם מרגישים בטוחים לחבוש כיפה ברחוב. אני מתבייש שמקומות תפילה יהודיים דורשים אבטחה. אני מתבייש שרק דלת עץ כבדה מנעה פיגוע רצחני בבית הכנסת בעיירה האלה ביום הכיפורים בשנה שעברה״.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
נשיא אוסטריה התייחס ללקיחת האחריות של מדינתו: ״אנחנו, שנולדנו לאחר השואה, מודים: אוסטריה חולקת באחריות. אוסטרים רבים, רבים מדי, היו מבין המבצעים. זוהי הכרה באחריותנו באומץ והחלטיות למנוע כל סוג של גזענות, אפליה ואנטישמיות בכל מקום שניתקל בהם.״
במסגרת האירוע, הוצגה בבית הנשיא היצירה "מגדלים באוויר" של האמנית שולי בורנשטיין וולף. ביצירה היא מבקשת להנציח את הסיפור האישי של אמה מליל הבדולח לצד הסיפור היהודי הקולקטיבי. בורנשטיין-וולף יוצרת עמודי טוטם מחלקי זכוכית וקריסטל בהם: אהילים, צלחות, אגרטלים וחפצים אחרים מזכוכית אותם היא מצרפת זה לזה לצורות המזכירות כלי יודאיקה מרהיבים. ה"פמוטים" שלה מתווכים את השבריריות של הזכוכית ממנה הם עשויים, אבל טומנים בחובם עוצמה של יופי, איחוי ותחייה.
רקע ל"ליל הבדולח": בלילה שבין התשעה לעשרה בנובמבר 1938 רעדה האדמה בגרמניה ובאוסטריה, תוך שעות ספורות עשרות יהודים נרצחו, מאות נוספים הוכו והושפלו. חנויות ובתי עסק של יהודים נשדדו ונהרסו. בתי-כנסת הוצתו, נחרבו עד היסוד. כמעט ולא נותר זכר לבתי הכנסת בגרמניה ובאוסטריה דאז. בצל הפרעות הללו, שלושים אלף גברים יהודים נשלחו למחנות ריכוז – בבוכנוולד, בדכאו ובזקסנהאוזן. הלילה השחור ההוא היה יריית הפתיחה, בתוכנית האכזרית הנאצית. את המינוח Kristallnacht טבעו הנאצים, כאשר ניסו לגמד את האירוע ולהציגו אך ורק כלילה שבו "נופצו כמה זכוכיות".
עדויות מליל הבדולח הובאו בסרטון שהוקרן באירוע במהלכו סיפר אורי בן ארי ז״ל, שחווה את ליל הבדולח בגרמניה: ״הגענו לבית הכנסת שבו אני הייתי בר מצווה. ועמדנו שם על שתי בלטות מול בית הכנסת, וראינו איך שהכיפה של בית הכנסת קורסת לתוך בית הכנסת ובית הכנסת בער ונאצים הוציאו מבית הכנסת את ספרי התורה ושרפו אותם בערימה ואני ואבא שלי עמדנו שם על שתי בלטות והסתכלנו על זה וכשנגמר אנחנו עזבנו,״ סיפר בן ארי ז״ל.
״אנחנו מבקשים לזכור את הקרבנות. אבל אנחנו מתעקשים גם לזכור ולהזכיר איך תעמולה קיצונית של שנאה, כשהיא מגיעה לשיא של ניכור, עלולה לנפץ את יסודותיה של החברה – יסודות של אנושיות ושל כבוד האדם – לאלפי רסיסים. לזרוע הרס, חורבן, לתת פתח להידרדרות אל תהומות אפלים שהם מעל לכל דמיון,״ אמר הנשיא בדבריו.
נשיא המדינה הוסיף כי "בחודש ינואר האחרון עמדנו כאן, בירושלים, יחד. עשרות מלכים, מנהיגים, ראשי מדינות, והבטחנו לזכור. לזכור ולקחת אחריות. אחריות לפעול, ולא לעמוד מנגד, מול אנטישמיות וגזענות, מול כוחות רדיקאליים שמפיצים כאוס וחורבן, שנאה ופחד. בחודשים שחלפו מאז העולם כולו מתמודד עם מגפת הקורונה הקטלנית. אפילו ההתמודדות מול המגיפה החדשה, שדורשת סולידאריות, ושילוב ידיים, לא הצליחה להדביר את המגיפה הישנה, מגפת האנטישמיות. וירוס האנטישמיות, הגזענות ושנאת האחר, עמיד יותר מווירוס הקורונה. הוא משנה צורה, מסתווה, ומאיים להתפרץ מכל סדק. אבל גם לו – יכול וחייב להיות חיסון. בחינוך, בהסברה, בלימוד, בלקיחת אחריות. כמו המדענים במעבדות ובמכוני המחקר, עלינו, מנהיגי העולם, מוטלת המשימה והאחריות – לעמול במעבדות החברתיות שלנו, ולתקוף בנחישות, ללא פשרות, כל גילוי של אנטישמיות, של גזענות ושל שנאת האחר."
"עלינו מוטלת החובה לזכור. לזכור ולהבטיח – לעולם לא עוד. זה בידיים שלנו, זו המשמרת שלנו," חתם הנשיא את דבריו.
נשיא גרמניה העלה על נס את התקווה כמקור כח ואף אמר את המילה ״תקווה״ בעברית והרחיב: "פוגרומי נובמבר לא מסמלים את תחילת רדיפת היהודים הגרמניים – הם חזו את הפשעים הבלתי נתפסים של השואה, שבוצעו על ידי בני עמי כמה שנים לאחר מכן – ומהווים אזהרה חמורה לזמננו. כיום חיי היהודים משגשגים שוב בגרמניה, אבל אני מתבייש שהם אינם מרגישים בטוחים לחבוש כיפה ברחוב. אני מתבייש שמקומות תפילה יהודיים דורשים אבטחה. אני מתבייש שרק דלת עץ כבדה מנעה פיגוע רצחני בבית הכנסת בעיירה האלה ביום הכיפורים בשנה שעברה. אנחנו חייבים לפעול.
עוד הוסיף נשיא גרמניה ואמר: "הערב אני רוצה לחדש את ההבטחה שהבטחתי ב"יד ושם": אנחנו נוסיף להילחם באנטישמיות. אנחנו מגנים על חיי היהודים. אנחנו עומדים כתף אל כתף לצד מדינת ישראל. אני חש ענווה כשאני עד לקשרי הידידות האיתנים שמדינותינו חישלו עם השנים וגאה לקרוא לנשיא ריבלין, חבר. תודה לך, רובי היקר, על האמון שלך ועל הזמנתך להשתתף בטקס הערב. נס הידידות בין גרמניה-ישראל ימשיך לשגשג אם נעמוד יחד ונוסיף לזכור את לקחי העבר. זיכרון נושא את זרעי התקווה לעתיד טוב יותר. כן. אנחנו יכולים למצוא תקווה, גם בזמן שאנו זוכרים את הלילות והימים החשוכים של נובמבר 1938".
נשיא אוסטריה נשא דברים על הצורך לשלב זרועות במאבק באנטישמיות ואמר בעברית: "לזכור ולא לשכוח". הנשיא המשיך ואמר כי "הפוגרום בליל ה-9 בנובמבר 1938 היה שיא אכזרי ראשון של אלימות אנטי-יהודית גוברת. האידיאולוגיה הגזענית של הנאצים הגיעה לעוצמה חדשה ומרתיעה. יהודים אוסטרים, אזרחינו נשדדו מהזכויות והחירויות הבסיסיות ביותר שלהם. כיום, אוסטרים זוכרים את הפשעים הללו בחרטה ובושה. אנחנו, שנולדנו לאחר השואה, מודים: אוסטריה חולקת באחריות. אוסטרים רבים, רבים מדי, היו מבין המבצעים. זוהי הכרה באחריותנו באומץ והחלטיות למנוע כל סוג של גזענות, אפליה ואנטישמיות בכל מקום שניתקל בהם. זו חובתנו לא רק להגן על יהודי אוסטריה, אלא לוודא שחיי היהודים ישגשגו שוב באירופה, ישראל, ובכל מקום אחר."
יו"ר "יד ושם", אבנר שלו אמר כי ״מאורעות פוגרום ליל הבדולח, המחישו את החרפת המדיניות המאורגנת של המשטר הנאצי בסוף 1938. מדיניות שנועדה לרדוף, להדחיק, להשפיל ולרושש את כלל היהודים ברייך השלישי. האיבה האנטישמית האלימה שהוצתה ולובתה ב-11-9 בנובמבר 1938 ברחבי גרמניה ואוסטריה כילתה כל אשליה שניתן 'להסתדר' עם הנאצים. אנו זוכרים את הקרבנות ומגבירים את מחויבותנו לחיזוק הזהות, התרבות והאמונה היהודית שהנאצים חתרו למחוק."
הרב ישראל מאיר לאו הודה לנשיאים על העלאת היום החשוב הזה על נס והדגיש כי משמעותו טמונה בכך שבמאורעות ליל הבדולח הגרמנים הבינו ״שהלב של העם היהודי טמון בבית הכנסת. שאם אתה רוצה לדכא את מורל העם היהודי, להשפיל אותו, יותר מאשר לפגוע במנהיגי הקהילה, עלייך לפגוע בבתי הכנסת המזהים אותו עם ההוויה הלאומית שלו.״
