מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי מידת ההיענות באוכלוסייה לקבלת חיסונים והנהגת לוח חיסונים מדינתי רחב יותר, מצויים במתאם טוב עם שיעורי התמותה מתוך כלל הנדבקים מקורונה.
המשמעות: שככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה נמוכים יותר.
עורכי המחקר, ראש החוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת, הפרופ' יזהר בן שלמה, וראש המרכז הגלילי לחקר בריאות דיגיטלית במכללה האקדמית צפת, הפרופ' מאלכ יוסף, שחקרו את הנושא מצאו שככל שלוח החיסונים הנהוג במדינה מסוימת רחב יותר וככל שההיענות לחיסון גבוהה יותר, כך נמוך יותר שיעור המתים מתוך הנדבקים המוכחים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
על פי הנתונים במדינות שבהן שיעור החיסונים בילדות מתקרב למאה אחוזים יש תמותה נמוכה מוירוס הקורונה, בעוד שבמדינות שבהן שיעור הכיסוי החיסוני הוא 92%-93% כבר רואים תמותה גבוהה מהוירוס.
במחקר נמצא כי רמת הרפואה באותן המדינות אינה משחקת תפקיד.
כך לדוגמא, במחקר בלטו מדינות עם רמת רפואה גבוהה, מדינות עשירות והמוגדרות על ידי קרן המטבע הבינלאומית וספר העובדות העולמי של הסי.איי.איי כמדינות מפותחות, כדוגמת: ארה"ב, ספרד ואיטליה, אך עם שיעורי חיסון מעט יותר נמוכים – עם שיעורי התמותה מוירוס הקורונה שבין 6% ל-14%.
זאת בעוד שבמחקר נמצא כי במדינות בעלות רמת רפואה נמוכה הרבה יותר, מדינות שהן פחות עשירות, ושאינן מוגדרות על ידי קרן המטבע הבינלאומית וספר העובדות העולמי של הסי.איי.איי כמדינות מפותחות, כדוגמת: אוזבקיסטאן, תאילנד ואזרבייג'אן, אך עם שיעורי חיסון הנושקים ל-100% – עם שיעורי תמותה מוירוס הקורונה הנמוכים מ-2%.
על פי הממצאים במחקר החדש שנערך במכללה האקדמית צפת, ב-52 מתוך 57 מן המדינות שבהן שיעור ההתחסנות לדיפתריה היה מתחת ל-96%, שיעור התמותה מוירוס הקורונה עומד על מעל 2% מוירוס הקורונה.
על פי הממצאים מתוך 57 המדינות הנ"ל, כל 45 המדינות עם התחסנות של פחות מ-93.6% להפטיטיס B, הן עם יותר מ-2% תמותה מוירוס הקורונה.
לסיכום, על פי המחקר, למרות ששיעורי ההתחסנות בכל העולם הם יחסית גבוהים, ככל ששיעורי ההתחסנות קרובים יותר ל-100%, כך ה"הגנה" מתמותה מוירוס הקורונה מיטבית.
המחקר מצא כי במדינות, שבהן שיעור החיסונים בגילאי הילדות מתקרב ל-100%, יש תמותה נמוכה מהוירוס.
זאת, בעוד שבמדינות שבהן שיעור הכיסוי החיסוני הוא כבר בין 92% ל-93%, כבר רואים תמותה גבוהה מהוירוס.
אגב כך, על פי נתוני המחקר בישראל, שבה שיעור ההתחסנות נושק למאה אחוזים ועומד על 99%, שיעור התמותה מתוך הנדבקים הוא 0.7% בלבד.
עורך המחקר, פרופ' יזהר בן שלמה, הוסיף כי מחקרו עולה בקנה אחד, מחזק ומצטרף לממצאים האחרונים שהתקבלו מדיווחים רפואיים במקסיקו ולממצא החישובי המצביע דמיון חלקי במבנה וירוסי האדמת והחצבת למבנה של וירוס הקורונה.
המחקר החדש, המצטרף לממצאים האחרונים שהתקבלו, נוגדים את ההנחה המדעית שהייתה נהוגה עד לאחרונה, לפיה בין וירוסים אין "חיסון צולב", כלומר: אם חוסנת לכמה אחרים אתה יותר מוגן מווירוס שלא פגשת.
פרופ' בן שלמה הוסיף: "גם הממצא שלנו, שככל שלוח החיסונים המדינתי יותר רחב, ההגנה יותר טובה, ולהיפך, מחזקים את הטענה הזאת. בניתוח עומק של הגל הראשון בבני ברק נמצא לאחרונה, שילדים עד גיל שנה נדבקו בקורונה והדביקו כמו מבוגרים, בעוד שילדים משנה עד עשר נדבקו והדביקו הרבה פחות. הממצא שלנו מציע, שההסבר נעוץ בכך שילדים שטרם חוסנו בחיסוני השנה הראשונה נדבקו בשיעורים גבוהים, ואלה שחוסנו היו יותר מוגנים מהדבקה".
שני החוקרים בדקו את שיעורי התמותה מתוך כלל החולים המאומתים באמצעות שימוש בשיטות של למידת מכונה בתשעים מדינות, שבהן נמצאו לפחות 2,000 נדבקים בוירוס הקורונה.
שאלת המחקר, שנשאלה במחקר, הייתה: האם ההתחסנות של האוכלוסייה על פי לוח החיסונים ושיעור ההתחסנות קובעים את רמת התמותה ממגיפת הקורונה.
החוקרים הפעילו למידת מכונה על שני בסיסי מידע של ארגון הבריאות העולמי: האחד מפרט את לוח החיסון המדינתי ב-194 מדינות ומידת ההיענות לחיסונים של האוכלוסייה באותה המדינה, והשני הוא דיווחי התמותה באחוזים מתוך סך הנדבקים המאותרים במגיפת הקורונה.
הממצא המרכזי היוצא מתוך המחקר הוא, שכחמישה חיסונים: הפטיטיס B, חזרת, אדמת, חצבת ופוליו, הניתנים בשנת החיים הראשונה של האדם הם החשובים ביותר להגנה על הציבור.
פרופ' יזהר בן שלמה אמר לסיכום: "גם אם נמצא חיסון למגיפה הנוכחית, ההבנה שמתקיים חיסון רוחבי עשויה להועיל במגיפות הבאות".
