ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' אישרה היום (שני) את תקנות החומרים המסוכנים שהכין המשרד להגנת הסביבה, שמשמעותן מעבר משימוש בגז המזגנים המוכר, לגזים שאינם פוגעים בשכבת האוזון.
מדינת ישראל מחויבת להפחית את השימוש בגז המזגנים המוכר מסוג HCFCs, על פי פרוטוקול מונטריאול הבינלאומי ותיקון קיגאלי משנת 2016. למרות מחויבות זו, זה שנתיים מתעכבות התקנות שאמורות להפחית בהדרגה את יבוא הגז, באופן שעד שנת 2024 תפחת צריכת הגז הפוגע באוזון ב-10%, ואז תמשיך הפחתה בשימוש בו בהדרגה.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': בהעברת התקנות האלו אנחנו עושים היום צעד חשוב במאבק במשבר האקלים. למרבה הצער, בגלל סדר עדיפויות עקום, מדינת ישראל בפיגור של שנים רבות אחרי העולם בהפחתת פליטות גזי החממה, בין השאר כתוצאה מגזי הקירור. לכן חשוב שאנחנו דנים היום בתקנות שמהוות אישרור התחייבות שלנו במסגרת אמנת קיגאלי שעד כה לא קרה אתה שום דבר, בכך ישראל תצטרף סוף סוף לעשרות רבות של מדינות שכבר עשו את זה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
גיל פרויקטור, המשרד להגנת הסביבה,ציין: "חיכינו שנתיים לדיון הזה. למה זה חשוב כל כך? פרוטוקול מונטריאול שנכתב לפני למעלה מ-20 שנה נועד להגן על שכבת האוזון. תיקון קיגאלי עוסק בהפחתה עד הפסקה של שימוש בגז הפוגע באוזון. לגז שבשימוש במזגנים ובמקררים תעשייתיים יש פוטנציאל התחממות פי 2000 יותר מההתחממות שנוצרת מco2. 110 מדינות כבר אישררו את התיקון והן מחויבות להפחית את השימוש בגז המזיק בהדרגה".
הסיבה העיקרית לעיכובים ולהתנגדות לתקנות היא שהגז החדש, שאמור להחליף את הגז הפוגע באוזון הינו דליק, ויש חשש שהמתקינים לא עברו הכשרה כיצד לעשות בו שימוש בטוח.
יובל בריק, התאחדות קבלני מיזוג אוויר, אמר: "יש קשר בין התקנות לבין המסוכנות. כניסת קררים מסוכנים מאד מדאיג אותנו. יש 25,000 איש שאמורים לעבור הסמכות. גם במערכות המותקנות יש דליפות. כח האדם לא מוכשר לטפל בגז החדש. 51% מהדליפות זה בגלל התקנה לקויה. אנו חוששים גם מכניסת גזים מזויפים. אין אכיפה. אם יש תקנות שמגבילות ייבוא, יש מוטיבציה להכניס קררים מזויפים".
יו"ר הוועדה, ח"כ יחימוביץ', שאלה: "מה אתה מציע? בגלל החשש מזיופים לא נאשר תקנות, ותמשיכו להתקין גז שפוגע באוזון? תשלחו את האנשים להכשרות. כשלא תהיה לכם ברירה, תלכו לקורסים".
אביהו לוי, מכון התקנים, השיב: "נערכנו לשינוי במועד שייקבע. הנושא נמצא על שולחן הממונה על התקינה. ביקשנו שנה להכשיר מעבדה. מדובר על גז נפיץ. אם יאפשרו לייבא רק על פי הצהרת יבואן, בלי צורך לתקף אותה על ידי מעבדה בלתי תלויה, אז מכון התקנים ושאר המעבדות המתחרות הפרטיות, המוטיבציה הכלכלית להקים מעבדה כזו תפחת".
בעז ברזילי, נציג איגוד לשכות המסחר, ציין: "מרבית המדינות המפותחות מתחילות במעבר, אבל אנחנו לא רוצים להגיע למצב שחסר גז או חלקי חילוף. ה-10% הפחתה בצריכת הגז מחושבת על בסיס הצריכה בשנים 2011-2013. אבל בשבע השנים האחרונות צריכת המזגנים עלתה לאין שיעור, כך שבפועל ההפחתה המדוברת תהיה הרבה יותר מ-10%. אנו מאד חוששים, בגלל העיכוב בחוק אסדרת המקצוע".
דני וקנין, מטעם חברת תדיראן, אמר: "כיצרן ויבואן מוביל, הגדלת השימוש בקרר החדש, בלי יכולת לייצר כי אין תקן זו בעיה. הכל קשור בהכל. הכי קל זה להגביל. אתם עומדים בתקנות הבינלאומיות ופוגעים בתעשייה. יש חברות שמאז 2011 מייצרות 300%, כך שהפחתנו דה פקטו 40% לפחות".
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ', סיכמה: "זו ההתחייבות הבינלאומית וישראל צריכה לעמוד בה. רק אם נתקין תקנות הדברים יתחילו להתקדם. מכיוון שאני מבינה שהמערכות זקוקות לזמן התארגנות, נאריך את לוח הזמנים, ונקבע שהתקנות ייכנסו לתוקף ב-1.7.2022. כאמור הוועדה אישרה את התקנות.
