"הנתונים מלמדים שיש ממש קנס אימהות, ברגע שהתינוק נולד השכר הולך ויורד"

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (שלישי) דיון מהיר בנושא "ההעלאה המתוכננת של גיל הפרישה לנשים" – הצעתן של חברות הכנסת תמר זנדברג, תהלה פרידמן, אורלי פרומן, מרב מיכאלי וסונדוס סאלח לעניין הכוונה להכליל בחוק ההסדרים הקרוב רפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים, והפגיעה הצפויה כתוצאה מכך באוכלוסיות נשים מוחלשות.

במהלך הדיון עלתה תמיכה מקיר לקיר לקידום המהלך של העלאת גיל הפרישה לנשים, לצד הבטחת רווחת נשים העובדות במקצועות שוחקים, שהעלאת גיל הפרישה צפויה לפגוע בהן, וכן תוך ייעול מערכת החינוך לגיל הרך, על מנת למנוע פגיעה בהתקדמות המקצועית של נשים בתחילת דרכן.

השרה לשוויון חברתי, מירב כהן הציגה את עמדתה במהלך הדיון: "בחודשים האחרונים עשינו סבב של פגישות ודיונים ארוכים מאד עם כל ארגוני הנשים המובלים ובנינו מתווה שאנחנו מאמינות שאם יתממש יכול להיות הזדמנות. ההצעה עומדת על שתי רגליים: אחת, לסייע לאותם נשים במקצועות שוחקים, שנפלטו משוק התעסוקה. הרגל השנייה בעצם מדברת על זה שאנחנו רוצות להגיע לרגע הזה של גיל הפרישה חזקות יותר."

השרה הדגישה: "אנחנו מבקשות לעשות רפורמה אחת של העלאת גיל הפרישה ולכרוך אותה עם רפורמה אחרת של החינוך לגיל הרך. הנתונים מלמדים שיש ממש קנס אימהות. ברגע שהתינוק נולד השכר הולך ויורד וחוזר לעלות בגיל 3. מהלך נוסף שיכול לסייע לנשים להשתלב הוא חופשת לידה גם לאבות. כיום אישה שמגיעה לראיון עבודה נחשבת עובדת מסוכנת. יותר ואם נחלק את הנטל בין גבר ואישה בצורה שיווניות יותר שינוי כללי המשחק כך שנשים יצליחו טוב יותר".

יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא ונענה בחיוב מהשרה לעניין שיתוף פעולה בין הוועדה למשרדה: "ראינו שעמדת חברי הוועדה, כלומר עמדת כל הסיעות בכנסת, שצריך להעלות את גיל הפרישה ולתת תנאים לנשים שתפגענה. אני תומך לחלוטין לגבי הנושא של גיל הרך שהוא חלק מהתוכנית הזו, הוא לא יכול להופיע בחוק שהצגנו כבר לפני שנים, אבל אנחנו תומכים בו. ננסה להביא את החוק, אנחנו לא רוצים עימות, להיפך אנחנו רוצים הסכמות, הכנו חוק שמכסה את הכול."

יו"ר הוועדה הוסיף: " זו הזדמנות שאת נמצאת ואנחנו נמצאים, אנחנו חושבים שצריך להעלאות את גיל הפרישה, ולתת תנאים לנשים האלה שתיפגענה, האוצר יודעים בדיוק מה הבעיות, דיברנו על כל הסעיפים האלה, עכשיו זו רק שאלה של החלטה. הדיון הוא רק אם נותנים לנשים האלה שבמקצועות שוחקים סכום כזה או סכום אחר. המהלך יעלה הרבה כסף, אבל אח"כ מדינת ישראל מקבלת הרבה כסף למשך עשרות רבות של שנים, כולל קרנות הפנסיה שירוויחו, והרווח הוא עצום".

בהמשך פנה יו"ר הוועדה לנציג משרד האוצר, והציע כי הוועדה תגיש הצעת חוק פרטית, לצד הצעת חוק של המשרד לשיויון חברתי, כאשר כל התקדמות בחקיקה תעשה רק בשת"פ ובהסכמת האוצר: "אם לא יעבור הליך חקיקה כל שהוא, לא נתקדם לשום מקום. אנחנו במצב פוליטי קשה ומורכב. העלות לדבריכם 2 מיליארד ש"ח, לדעתנו הרבה – הרבה פחות. היה לכם 4 שנים לקיים דיון, זה ייקח עוד שנה ואני לא יודע איפה נהייה אז. לכן אני רוצה תשובה, האם אתם מסכימים שנעביר את ההצעה הזו בקריאה טרומית ונקיים דיון מקצועי?".

יובל טלר, רכז פיננסים באגף תקציבים השיב: "התבקשנו ע"י השר לבחון ולהציג בפניו את הדברים ולנסות לאבחן מי האוכלוסיות המושפעות, כדי לאפשר פתרון מותאם יותר עבורם, גם באופן ייעודי לתקופתה הקורונה. אנחנו בשולחן עגול בו אנחנו מתייעצים, השר עצמו ביקש לשמוע חלק גדול מהדעות, בחלקן עלה גם נושא הפיצוי. אנחנו יודעים להתקדם גם בלי הצעה שמונחת על השולחן".

ח"כ גפני סיכם: "משרד האוצר יודע, שהעלאת גיל פרישה לנשים תחייב אותו בהוצאה כספית עכשיו, הוא יודע שזה רווח עצום לשנים, אבל עושים חשבון אני צריך להוציא במשמרת שלי הרבה כסף, לכן הוא מנסה לדחות את ההחלטה, זה היה בפעם הקודמת, וזה גם עכשיו. הרי לא יהיה אחד או אחת מחברי הכנסת שיצביעו בעד דבר כזה ללא התחשבות בנשים החלשות. המשרד לא יוכל להתקדם בלי הוועדה ולהיפך, הפסדנו הרבה מאוד כסף בשל הדחייה הזו, אני קורא לכם להיענות להצעה".