"הייתי באותו בונקר שראו ב'שעת נעילה', הסדרה הזאת מנערת המון אבק"

בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת המשנה לטיפול וסיוע לנפגעי הלם קרב בנושא טראומת מלחמת יום הכיפורים לקחו חלק לוחמים המתמודדים עם פוסט טראומה, בני משפחה וארגונים מייצגים של לוחמים שלחמו בקרב. כמו כן השתתפו בדיון ירון זילברמן, במאי הסדרה "שעת נעילה" המשודרת בימים אלה בכאן 11' וכן השחקנים אמרי ביטון (אלוש) ועומר פרלמן (כספי).

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אופיר סופר (ימינה): "מלחמת יום הכיפורים היא המשבר הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. אנחנו מדברים כאן על גיבורים שנלחמו אז ונלחמים עד היום, באופן שדומה לריצת מרתון עם קטיעת רגל שאינה נראית לעין. התכנית 'שעת נעילה' עוררה שיח בנושא, אני שומע זאת בקרב רבים מבוגרי המלחמה ובעיקר בסביבת נפגעי הפוסט טראומה".

מנחם אנסבכר, מפקד מוצב תל סאקי במלחמה שכתב את הספר "רסיס ממגש הכסף": "אני לא גיבור. אני בחור ירושלמי שגדל בצופים, הייתי צנחן ונלחמתי בקרבות הבלימה ברמת הגולן. הייתי באותו בונקר שראו אתמול ב'שעת נעילה'- תל סאקי. הבוקר התקשר אליי אחד החיילים. הסדרה הזאת מנערת המון אבק ומעלה לאנשים דברים שהצליחו עד היום לטייח ולסגור והסדקים מופיעים".

במאי הסדרה ירון זילברמן פנה למנחם אנסבכר: "עבורי ועבור כל מי שהשתתף בפרויקט הזה אתה גיבור ענק. הייתה לי הזכות הגדולה לשמוע ממך את הסיפור שלך, היית נועז ונדיב לשתף אותי ואני פעלתי בהשארת השיחה איתך ועם כמה מחבריך. רוח הדברים והנשמה הן הדבר החשוב ביותר. ניסיתי כמה שיותר להרגיש אותך ואת מה שחווית ולהשריש את החוויה הזאת לשחקנים שנכנסו לנעלי הדמויות".

ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד- תל"ם) הוסיפה: " יש דור צעיר שלא יודע ולא מכיר את המלחמה הזאת והסדרה מעלה אותה שוב לתודעה. מדובר בסדרה שהיא חובה לכל המטפלים , אנשי אגף השיקום ואנשי משרד הביטחון שאמורים לתת שירות לכל האנשים היקרים האלה. יש ניסיון מצטבר לטיפול בפוסט טראומה, ואני מצפה שאת האירועים האלה שאתם בדם ליבכם מספרים לנו לא נשמע יותר. מי שצריך לטפל ולתת לכם ולבני משפחכם מענה היא ממשלת ישראל ששלחה אתכם למלחמה".

אורי ארהנפלד, נכה צה"ל, אמר : "אני מטפל בהמון אנשים , לא פעם הם מגיעים לאשפוז. מאשפזים אותם בבתי חולים פסיכיאטרים עם חולי נפש, דוחפים להם תרופות פסיכיאטריות והם יוצאים משם על ארבע להמשך חייהם .לגבי ההכרה בהם, לנו לקח 25 שנים עד שקיבלנו הכרה , ואנחנו מביאים את הילדים שלנו שגם יקבלו טיפול אומרים לנו שזה עד גיל 31 ואחרי זה טיפול בקהילה. אני לא מכיר משפחה של פצוע פוסט טראומה שהילדים שלו לא זקוקים לעזרה".

משה בן לולו, שלחם במלחמת יום כיפור, סיפר: " המפקד אמר לי לנטוש את הטנק הבוער בכדי להציל את חבריי, הבטחתי להם שאני לא אשאיר אותם שבוים. שרוף בשטח בסיני, אני תולש את העור מהגוף שלי ושום טנק לא עוצר לי חמש שעות , לאחר מכן אושפזתי בבית חולים הדסה בירושלים, לאחר 54 וועדות רפואיות קיבלתי 75 אחוזי נכות". בסוף דבריו שיץף בן לולו בשיר שביתו כתבה על החוויה כילדה של אבא שחווה פוסט טראומה מאז המלחמה " אני חיה את שנת 73 מאז שנולדתי. השעון במובנים מסוימים עצר במשפחה שלמה שעוד לא הוקמה".

השחקן אמרי ביטון, אמר: "אני לחמתי במלחמת לבנון השנייה ונהרגו לי חברים. אני לא הבנתי שאני בפוסט טראומה עד שלא פגשתי לוחמים הלומי קרב כחלק מהתחקיר לסדרה, אז הבנתי שאני מרגיש את אותם תסמינים שהם מתארים- הזעות, חריקות שיניים וחוסר שליטה בסיטואציות מסוימות. במשך 13 שנה לא ידעתי והפסדתי זמן רב ודברים שבהם יכולתי לטפל. הדבר הכי חשוב הוא לחפש ולהגיע לכמה שיותר נפגעים. רבים מהם לא ייגשו לבד לקבל טיפול וכל יום שעובר אנחנו מפספסים אותם ואת המשפחות שלהם".

השחקן עומר פרלמן, כוכב הסדרה "שעת נעילה", אמר: "יש קונספציה שהפגיעה בגוף היא הרואית והפגיעה בנפש היא לא. אני רואה את זה גם בביקורות על הסדרה – למה אנחנו מציגים את החיילים כמבולבלים ומבוהלים. אנחנו מנסים לשבור את אותה קונספציה. אנחנו מציגים את האנושיות, המורכבות של החיילים כבני אדם והם גיבורים לא פחות. בושה ואשמה הייתה נחלתם של לוחמים מ-1973 וגם מ-2006 ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה, יש לנו אחריות וחובה לתקן את זה ולתת להם את הכוח להתמודד".