ח"כ מרגי: אנחנו מתגאים במדינת סטארט-אפ, אבל האינטרנט הוא עגלה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), החלה היום (ראשון) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועד לטפל בחסמים לפריסת רשת סיבים אופטיים. להצעה מוזגה עם הצעת חוק פרטית דומה, שהגישו ח"כ צבי האוזר יחד עם יו"ר הוועדה מרגי וחברי כנסת נוספים. בפתח הדיון אמר היו"ר מרגי כי "אנחנו מתגאים בכך שהמדינה היא מדינת סטארט אפ, בעוד שהאינטרנט הוא עגלה". הוא הבהיר כי המיזם הוא למעשה פשרה, אך אמר כי לא יסכים למצב של העדפת אזור אחד בפריפריה על פני אזור אחר.

שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל, הודה כי בתחום האינטרנט ישראל נמצאת בפיגור של עשור, ובעידן הקורונה יש חשיבות מיוחדת לכך. הוא הזכיר כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השווה לפני עשור את האינטרנט בישראל לטרקטור סובייטי ואמר: "הוא הבטיח לתקן תוך שנתיים וזה לא קרה". השר הנדל הסביר כי החקיקה נועדה לשנות את הרגולציה שנכשלה, ואמר: "כשמדליקים סיבים הדבר מדליק הזדמנויות רבות. האינטרנט המהיר הוא לתפארת אזרחי ישראל".

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין: אמרה כי בישראל ההערכה היא שהיעדר פריסת תשתית אינטרנט מתקדמת גורמת להפסד של 13 מיליארד שקל בשנה. לדבריה, "השינויים שהביאה איתה הקורונה כאן כדי להישאר, וזה מחייב תשתית מתאימה. הרכבת המהירה ביותר של הכלכלה הישראלית זה הפס הרחב וזה מה שיביא לביטול המרחקים בין הפריפריה למרכז".

היו"ר מרגי התייחס לזמן שניתן לבזק לקבל החלטה היכן היא פורסת את התשתית שלה, ואמר כי כל עוד בזק לא תגיש תכנית לא ניתן להתחיל את התהליך. שר התקשורת הנדל התייחס לכך ואמר: "נגביל את זה ונצטרך לקבוע את פרק הזמן הזה פה בוועדה".

סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז דרור, אמר כי בזק מחזיקה בערך בחצי משוק התקשורת, ולכן תממן כמחצית מכספי הקרן עבור הפריסה באזורים עליהם היא מוותרת. "ויתרנו על חובת הפריסה האוניברסלית של בזק, אבל לא ויתרנו על החובה שלנו להגיע עם סיב אופטי לכל בית", אמר. עוד הוא הסביר כי כל חברה תעביר לקרן 0.5% מההכנסות שלה, ובשוק שבו יש כ-19 מיליארד שקל הכנסות בשנה מדובר על 80-100 מיליון שקל בשנה.

היו"ר מרגי ביקש הערכה של עלות הפריסה באזורים בהם בזק תודיע שהיא לא פורסת תשתית, והשר הנדל הודה כי יש אי ודאות מסוימת שכן לא ניתן עדיין לדעת איפה בזק לא תפרוס. רז דרור הוסיף כי המשרד מעריך שהקרן תיתן מענה ראוי לפריסה בפריפריה, אך ניתן יהיה לעשות היערכות מחודשת אם לא.

עוד ביקש היו"ר מרגי לדעת מי קובע את סדרי העדיפות לשימוש בכספי הקרן, והשר הנדל השיב: "בעיני נבחרי הציבור צריכים להיות אחרונים וזה צריך להיות כלי לצמצום פערים". ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי הוא לא יכול לסמוך על המדינה בפריסת תשתיות ביישובים ערבים, שכן מבחינת תשתיות ביוב, תחבורה ותקשורת היישובים הערבים מפגרים ב-20-30 שנה לעומת היישובים היהודים. "אני לא רוצה שהם יקבלו סיב בעוד 10 שנים או שיהיו אחרונים בתור", אמר ח"כ שחאדה ודרש לוח זמנים מפורט.

סמנכ"ל בזק, ארז חסדאי, הבטיח כי היקפי הפריסה שבזק תתחייב לעמוד בה יהיו משמעותיים, אך הוסיף כי הרגולציה החדשה מחלישה את בזק ומונעת ממנה את האפשרות לקחת חלק בשימוש בכספי הקרן. לטענתו מדובר בטעות, שכן צריך לחזק את בזק שנושאת בנטל.

היו"ר מרגי הקשה על חסדאי ושאל האם בזק יכולה לדעת מתי תודיע על תכנית הפריסה שלה. חסדאי השיב כי החברה עושה עבודה בעניין הזה. היו"ר מרגי התעקש ושאל כמה זמן תצטרך החברה להשלמת העבודה וחסדאי העריך כי היא תסתיים בשנה האזרחית הקרובה.

ח"כ עידן רול (יש עתיד – תל"ם) אמר כי אין ספק שהפריסה חייבת לקרות, אך הוא עדיין לא מבין את החישוב – תוך כמה שנים תסתיים הפריסה בפריפריה וכמה זה יעלה. הוא הוסיף כי זו בעיה לשחרר את בזק מחובותיה האוניברסליות על בסיס תכנית לא ודאית.

ח"כ שחאדה (הרשימה המשותפת) ציין כי "קשה לעכל את זה שאין הערכה". היו"ר מרגי אמר כי הדבר יקבל התייחסות במהלך הדיונים בסעיפי הצעת החוק. השר הנדל ציין: "לכולנו אינטרס משותף שהאינטרנט המהיר ייפרס כמה שיותר מהר. האינטרנט לא מפריד בין דת גזע ומין ובין מגזרים, ואין כוונה שיהיה מגזר אחד שיועדף על פני אחר".

כאמור, בתום הדיון מוזגה הצעת החוק הפרטית עם ההצעה הממשלתית והיו"ר מרגי הודיע כי הדיונים בסעיפי ההצעה יימשך ביום ראשון הבא.