הוועדה לזכויות הילד קיימה הבוקר (רביעי) דיון בנושא פגיעה בילדים בגדה המערבית. הדיון עסק בדו"ח "חיים חשופים" של הארגונים 'יש דין', 'רופאים לזכויות אדם' ו- ׳שוברים שתיקה' שפורסם לאחרונה ועסק בפרקטיקה של כניסת חיילים לבתי פלסטינים בגדה המערבית והשפעותיה על יושבי הבית ובפרט על קטינים.
הדו"ח התבסס על קרוב ל-200 עדויות של פלסטינים שהצבא נכנס לביתם. בין היתר עולה מהדו"ח כי 88% מהפלישות התבצעו בין חצות לחמש לפנות בוקר, ב-64% מהמקרים היה מדובר ביותר מכניסה אחת. 74% מהמשפחות העידו שבפלישה השתתפו 10 חיילים או יותר, 80% מהחיפושים בבית נערכו לא בנוכחות בני המשפחה שלרוב הוכנסו לחדר אחד או הופרדו ונסגרו בחדרים שונים. בכל המקרים שתועדו לא החזיקו החיילים בצו חיפוש רשמי. ממוצע זמן השהייה בבית במקרים שנבחנו עמד על כשעה ועשרים דקות.
בהתייחס לדו"ח אמר יו"ר הוועדה ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "לפלישה שרירותית אכזרית באמצע הלילה ללא שום הצדקה יש מאפיינים של טרור. מהדו"ח עולה תמונה קשה של פגיעה בילדים, שהם הקורבנות הגדולים ביותר של הכיבוש והמדיניות האכזרית הזאת. מקרים כאלה מזעזעים, זורעים תחושות קשות של בהלה והשפלה בקרב כל בני הבית ובעיקר בקרב קטינים. ילדים חיים ללא זכויות, חשופים להחלטות שרירותיות של חיילים שמשאירות במקרים רבים טראומות וצלקות נפשיות. הנושא מצריך בחינה מחודשת והתייחסות מפורשת של משרד המשפטים לעניין הפגיעה בילדים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ליאור עמיחי, מנכ"ל ארגון יש דין הציג את הדו"ח ואמר: "פלישה אמורה להיות אמצעי אחרון למקרים חריגים בלבד, אבל בגדה היום יש קרקע שמעודדת את התופעה ואת השימוש באלימות. לא צריך צו או חשד כלשהו, לפעמים זה רק לצורך איסוף מודיעין. אין הכשרה ראויה לחיילים ובפרט לא מדברים איתם על ההשלכות והמשמעויות עבור אוכלוסיות פגיעות ובהן ילדים. מאחר ואין צו הכוח לעשות את זה היא רק אלימות והדו"ח מראה שב- 25% מהפלישות היה שימוש באלימות או כוח פיסי, ב-25% מהפלישות הייתה פריצה או שבירה של דלת הבית, וב-30% מהפלישות שבהן נערך חיפוש בבית התרחשה השחתה של רכוש".
אבנר גבריהו, מנכ"ל שוברים שתיקה הוסיף: "מאז 1967 חיילים נשלחים כל לילה לפלוש לבתים של פלסטינים. העילות הן רבות וכמעט בלתי מוגבלות, גם הצורך לעצור למנוחה באמצע כפר או פשוט להפגין נוכחות. המשפחות שבתיהן נבחרים למיפוי- כמעט כולם מוגדרים כבלתי מעורבים, כזו שפה מכובסת לחפים מפשע. לא צריך צו ואם תשאל חייל או קצין המחשבה על ביקורת שיפוטית מגוחכת. אני עשיתי זאת כחייל בשטחים. אולי היום גם המפגינים בבלפור שנחשפו לשימוש בכוח מוגזם, לאלימות משטרתית ולפער העצום בין הודעות הדוברות שיוצאות מגורמים רשמיים לבין למה שהם חוו בפועל, יקראו ויתעניינו בדו". ואולי דווקא מהדמיון הזה נצליח לחולל תיקון."
בהתייחס לנתונים ועדויות שהוצגו אמר ח"כ אריאל קלנר (ליכוד): "כל הפעילות של צה"ל וישראל היא חלק מהמלחמה בטרור. אני מעדיף שכמה משפחות פלסטיניות יסבלו מאי נוחות מאשר שעשרות משפחות שלנו יבכו בהלוויות. כשיפסק הטרור והאוכלוסייה תפסיק לתמוך בו- יפסקו הכניסות לבתים. רוצים לדבר על התעללות? בואו נדבר על שטיפת המוח שעוברים הילדים ברשות כדי שיפכו לשהידים הבאים שיהרגו בני קופים וחזירים שצריך לשחוט אותם. כל ילד פלסטיני היה מעדיף לחיות תחת השלטון היהודי האכזרי ולא תחת השלטונות הערבים בסוריה או באיראן".
בתגובה לדברים אמרה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "אתם יושבים על אדמתו של עם אחר. ילדים נהרגים בשטחים כל יום. זה לא מאבק בטרור, זה כובש שרוצח עם אחר, אתה צריך להתבייש כי אתה כובש ובוגד בעם שלך כאשר אתה מתנהג בצורה כזו". חברי הכנסת המשיכו להתעמת עד שח"כ קלנר יצא מחדר הוועדה.
עסאם חאמד, יועמ"ש איו"ש במשרד הביטחון, פירט: "המציאות ביהודה ושומרון היא מציאות מורכבת, נעשות פעולות טרור נגד אזרחי ישראל ובאופן עובדתי קטינים פלסטינים מעורבים בהן. צה"ל מחויב להגן על חיי אזרחי המדינה ולכן חייב לפעול בכל האמצעים שהם בהתאם לחוק ולמשפט הבינלאומי שחל באזורים האלה. אין שום הוראה להוצאת צו חיפושי לפני מעצר או חיפוש בבית. הדברים לא מתנהלים באופן שרירותי אלא בהתאם לנהלים ולפקודות מסודרות בתוך צה"ל. יש בתי משפט צבאיים ואם יש תלונה ספציפית הכלי בדק בהתאם לנסיבות. בשנים האחרונות בוצעו כמה תיקוני חקיקה שנוגעים לקטינים, בהם הקמת בית משפט צבאי לנוער".
ח"כ אימאן חטיב יאסין (הרשימה המשותפת) אמרה: "ילדים שגדלים על פלישות ועל רדיפה יומיומית, איך אתה מצפה שיגדלו ויחשבו אחרת? אני מצפה מעם שנרדף ועבר טלאות שיהיה עם אנושי. גם אנחנו רוצים לחיות בכבוד. אם יש משהו טוב שיצא מהקורונה זה שעכשיו, כשהשוטרים נכנסו לבתים של חרדים והתנהגו באלימות כלפי מפגינים, אנשים כאן יבינו מה הפלסטינים חווים כל יום".
עו"ד צור פלק, יועמ"ש ארגון "עד כאן" אמר: "אני לא זוכר שהוועדה התכנסה כשזרקו עליי ועל ילדיי שני בקבוקי תבערה. חלק גדול מהעדויות שמופיעות בדו"ח התבססו על עותרים שנמצאו על ידי גורמי הביטחון כמעורבים בטרור ואם היו מבקשים צו מעצר כנגדם היו מקבלים אותו בלי בעיה. הארגונים האלה הם שליחים של האיחוד האירופי".
