הנשיא ריבלין: משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו היום (רביעי) את דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" לשנת 2020, המציג את השפעת הקורונה על המצוקה הכלכלית והעוני בישראל. את הדו"ח הגיש לנשיא המדינה, נשיא ומייסד ארגון "לתת" ז'יל דרמון.

נשיא המדינה התייחס לדו"ח ואמר: "דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020, הוא דו"ח קשה, כואב, מהקשים שעמדו לנגד עיני. הדו"ח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי רחב ועמוק. לצד הפגיעה הממשית במעמד הביניים, מתברר שהאוכלוסיות הכי הפגיעות, סובלות בצורה הקשה ביותר בזמן המשבר הנוכחי."

עוד אמר הנשיא ריבלין: "בשונה מדוחות אחרים, הדו"ח של ארגון לתת משקף את הפן האנושי של העוני, ונותן במה לאנשים עצמם. בדו"ח של ארגון לתת, אנחנו יודעים שיש מאחורי כל מספר, שם, אדם, אבא, אימא, ילד, ילדה, חיילת משוחררת, סטודנט צעיר, שהם ללא גב כלכלי, ללא תמיכה, בחשש מתמיד, חלקם רעבים. הדו"ח חושף, בצורה פשוטה ובהירה, את משבר האמון והשבר הפנימי שאנו חווים בימים אלה בינינו לבין עצמנו, ברמה החברתית והלאומית."

הנשיא ציין כי "הנתונים מצביעים על חוסר אמון של הציבור הישראלי במוסדות המדינה ובממשלת ישראל וביכולת שלה לטפל במשבר ולתת מענה לאתגרים הנובעים ממנו, וזאת לצד הסתמכות גוברת והולכת על עמותות, אירגוני מגזר שלישי, פילנתרופיה, שנזקקים למלא את מקומה של המדינה, בתקופה קשה זו. האחריות עלינו, אנחנו מביטים נכוחה במציאות וחייבים להביא את השינוי. בתכניות רווחה, בביטחון תזונתי, בעשיה למען כלל השכבות בחברה הישראלית כאן ועכשיו. זה מבחן שחובה עלינו לעמוד בו. תודה לכם אנשי "לתת" על האחריות שלקחתם על עצמכם בשיקוף מציאות החיים בישראל. ותודה לכם ולעמותות השותפות על המענה שאתם מעניקים לאלפי אזרחים מדי יום."

מייסד ונשיא "לתת", ז'יל דרמון, אמר: "הזינוק בשיעורי העוני מאמת את התחזיות הכלכליות הפסימיות ביותר של תחילת המשבר, ומדגיש את חולשות ה-אקו סיסטם בישראל. הקורונה הפרה את האיזון הכלכלי העדין ודחפה עשרות אלפי משפחות חדשות למצוקה כלכלית ועוני, אבל המדינה היא זו שבעצם יצרה את התנאים לשבריריות זו, בכך שסירבה בעבר להשקיע באופן משמעותי באותן המשפחות לבניית איתנות חברתית."

נשיא "לתת" הוסיף כי "הסבירות לחיסון נגד COVID-19 בשנה הקרובה, מאפשרת לנו לראות את האור בקצה המנהרה. אבל ברגע שהמגבלות יסתיימו והצמיחה תתחדש, יהיה צורך להתחיל בעבודה ארוכה ואיטית בבנייה מחדש של המרקם החברתי שלנו, שנפגע קשות. זו גם הזדמנות היסטורית לתקן כישלון מבני בחברה הישראלית, ולשקם את הפערים שהונצחו בה לאורך השנים. רק כך, לא נאבד אנושיות בעולם החדש, ונוכל להשיב רמה מינימלית של לכידות חברתית. במקרה של המשך חברה ישראלית משוסעת ואי שוויונית, אני לא בטוח שיש למדינת ישראל עתיד אמיתי."

מדברי מנכ"ל "לתת", ערן וינטרוב, אמר: "הקורונה התפרצה כמגיפה בריאותית, אך התפתחה למגיפה כלכלית-חברתית חסרת תקדים. אנו מצויים במשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, אשר ייקח לחברה הישראלית שנים להתאושש ממנו. חייבים לעצור את הדימום בקרב האוכלוסיות העניות, ולבלום את הידרדרותם של מאות אלפי ישראלים ממצב של משבר זמני בעקבות אבדן תעסוקה לחיים בעוני, ממנו קשה עד בלתי אפשרי להתאושש. אם הממשלה לא תשכיל להשקיע עשרות מיליארדים באוכלוסיות הפגיעות ביותר, הקריסה תהיה בלתי נמנעת ואנו צפויים להתמוטטות החוסן החברתי ולשנים ארוכות של מיתון עמוק ופערים בלתי ניתנים לגישור."

תקציר הדוח כפי שנמסר ע"י "לתת":

· מימדי מצוקה כלכלית חסרי תקדים – 422,000 משקי בית חדשים נקלעו למצוקה כלכלית בעקבות הקורונה. שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית עלה ל-38.6% בזמן המשבר, בהשוואה ל-24.1% טרום המשבר (עליה של 14.5 נקודות האחוז).

· שיעורי העוני מזנקים – שיעור העוני בישראל זינק, בהערכה זהירה ושמרנית, מהיקף של חמישית מהמשפחות (20.1%, 582,000) לכמעט שליש (29.3%, 850,000), היינו הצטרפות של 268,000 משפחות למעגל העוני ועליה של 9.2 נקודות האחוז.

· התכווצות מעמד הביניים – הצטמצם בשישית (15.5%), כשליש ממעמד הביניים (29%) ירדו לפחות רמה במדרג הכלכלי.

· התרחבות היקפי אי הביטחון התזונתי – 656,000 (22.6%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, מתוכן 286,000 (9.9%) משפחות באי ביטחון תזונתי חמור (ארגון לתת, 2020). זאת, בהשוואה ל-513,000 (17.8%) ו-252,000 (8.8%) בהתאמה טרום התפרצות הקורונה (המוסד לביטוח לאומי, 2018). 143,000 משפחות התווספו לחיים באי ביטחון תזונתי, 34,000 משפחות נוספו לאלה החיות באי ביטחון תזונתי חמור.

· מגפה בריאותית שהתפתחה למשבר כלכלי-חברתי – 50.7% מהאוכלוסייה הכללית העידו על פגיעה כלכלית חמורה בעקבות המשבר, בהשוואה ל-19.6% בלבד שהעידו על פגיעה חמורה בתחום הבריאותי

· רק רבע מהאוכלוסייה במצב כלכלי טוב – רבע (23%) מהמשפחות בישראל מדווחות על מצב כלכלי טוב ומעלה בזמן המשבר, בהשוואה ל-45% טרם פרוץ המשבר. שיעור משקי הבית המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה, גדל פי שלושה

· צורך אדיר בסיוע – הצורך בסיוע זינק בשיעור של 70%. רבע (24%) מהאוכלוסייה הזדקקה לסיוע ולא קיבלה אותו

· העניים עניים יותר – 80% מהמשפחות העובדות שחיו בעוני טרום הקורונה, נפגעו תעסוקתית כתוצאה מהמשבר הכלכלי

· פגיעה אנושה בשכבות המוחלשות – 62% מנתמכי הסיוע מעידים שמצבם הכלכלי נפגע במידה רבה או רבה מאוד בעקבות המשבר, 55.6% מהנתמכים מעידים כי בזמן הקורונה התווסף להם חוב, כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית (29.8%)

· קשישים ללא כבוד – 86% מהקשישים נתמכי הסיוע חוו תחושת בדידות במהלך המשבר, 21.6% מהקשישים הנתמכים חששו בתקופת משבר הקורונה למות בביתם ושאיש לא ידע מכך

· אי שוויון הזדמנויות בחינוך – 73.9% מנתמכי הסיוע העידו שאין ברשותם מחשבים ללמידה מרחוק, ל-70% מהמשפחות הנתמכות אין אפשרות לרכוש ציוד בסיסי לבית הספר

· האחריות לטיפול בעוני – 79.1% מהציבור סבור שהממשלה היא האחראית לצמצום העוני, אך רק 21.3% מהציבור חושב שהיא אכן מטפלת בבעיה. 63.4% סבורים שהטיפול הממשלתי בזמן המשבר הקורונה תומך בצרכים של אוכלוסיות עניות