צה"ל: עלייה במשתחררים מגיוס מטעמים נפשיים ומטעמי 'תורתו אומנתו'

זינוק בפטורים מהצבא לצעירים המעומדים לשירות ביטחון. כך עלה היון בדיון הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח שדנה היום (רביעי) בנושא עלייה בהענקת פטורים מטעמים נפשיים, ברקע דו"ח מבקר המדינה על מערך בריאות הנפש בצה"ל.

הנתונים שעלו בדיון מלמדים כי שיעור המשוחררים מהצבא בפרופיל 21 מתוך כלל המועמדים לשירות, רובם המכריע מטעמים נפשיים, עלה מ-7.9% ב2018 ל-11.9% (חזוי) ב-2020. לפי התחזית הוא יגיע ל-13% ב-2023. שיעור תורתו אומנותו הוא ב-16%, ועולה כל הזמן. בנסוף, 11% משתחררים תוך כדי השירות.

תא"ל אמיר ודמני, שגילה בדיון את המספרים שבשחרורים בסעיפים הנפשיים, אמר כי בסעיפים הנפשיים יש נתונים דומים בין חרדים לחילוניים, למעט פסיכוזה: 0.17% בין הלא-חרדים, 2.94% בין החרדים – פי 17 יותר חרדים משתחררים על התנהגות שהם מפגינים בפני הפסיכיאטר הצבאי או האזרחי. אלו לדברי ודמני, "חרדים שלא ביקשו פטור מטעם 'תורתו אומנותו' כפי הנראה מכך שלא נמצאים במוסדות תורניים. נחנו בקשר טוב עם איגוד בני הישיבות ויודע לומר שאכן הפטורים של תורתו אומנתו ניתנים רק למי שבאמת בישיבה. ולכן אלו האחרים צריכים פטורים אלו".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח (יש עתיד), אמר בדיון: "צבא העם קורס, והממשלה לא עושה כלום. הנתונים שעלו בוועדה על היקף הפטור משירות בצה"ל הם לא פחות ממחרידים. צבא העם קורס לנגד עינינו. היקפי הפטור הנפשי מתקרבים לשיעור "תורתו אומנותו" של החרדים, ושליש מהגברים המועמדים לגיוס פשוט לא יגיעו לשירות בצבא. והממשלה איפה? לא עושה דבר. בדיון עלה כי אחד מכל שמונה מועמדים לשירות ביטחון ממחזור 2020 ישתחרר מהצבא על סעיף גופני -חלק קטן, והרוב המכריע על סעיף נפשי.

עוד אמר ח"כ שלח: "המגמה היא עלייה תלולה: בשנתיים האחרונות עלה שיעור המשוחררים משירות על הסעיפים האלה בכמעט 50%. תוסיפו לזה 16% תורתו אומנותו ועוד קצת סיבות אחרות, והגענו לשליש בציבור היהודי שלא יתגייסו. ואגב, 11% מאלה שכן יתגייסו, לא ישלימו שירות מלא וישוחררו במהלך השירות. תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם באכ"א, היה ברור מאוד בדבריו בדיון: יש תעשייה של נותני פטורים נפשיים משירות בצבא. 1500 שקל, ואתם משוחררים. יש לגיטימציה חברתית עולה לא לשרת, ובמיוחד לא לשרת בתפקיד קרבי."

ח"כ שלח הדגיש: "אני עוסק בסדקים במודל צבא העם כבר עשרים שנה. חזיתי את מה שקורה עכשיו בספר שפרסמתי ב-2003, עסקתי בזה כעיתונאי וכח"כ. אבל הסמכות לעשות מעשה של ממש היא בידיים של שר הביטחון: ליצור מודלים אמיתים של שירות, שמתכתבים עם המציאות ולא מעלימים עין. לחוקק מה שצריך כדי להעלות את קרנו של השירות בכלל והשירות הקרבי בפרט, לשנות את הצבא בהתאם למציאות החדשה. מחוץ לפעולות של צה"ל עצמו, כמעט שום דבר לא נעשה. למה? לחצים פוליטיים, פחדנות, אתם תבחרו.
עוד כמה שנים, אמר גם תא"ל ודמני, יהיה מאוחר מדי".

תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, אמר בדיון: "הנתונים על פטור מגיוס נמצאים בעלייה קבועה המשקפת את היחס של היקף האוכלוסייה החרדית בכלל האוכלוסייה, כאשר הנתון המדאיג הוא העלייה בשיעור מתן הפטור הרפואי שבתוכו הפטור הנפשי. היקף הפטור הרפואי נפשי בשנת 2018 עמד על 7.9 אחוזים מכלל המלשב"ים, כאשר הנתון המקביל בשנת 2019 הינו 9 אחוזים ובשנת 2020 התחזית עומדת על 11.9 אחוזים. תוך שנתיים נצפתה עלייה של 4 אחוזים המהווה 2000 חיילים בשנתון שקיבלו פטור רפואי נפשי עוד לפני שכף רגלם דרכה בצבא. שיעור הפטור הגופני לא השתנה משמעותית, ובפועל חלה עליה מתונה מכ-1.9 אחוז ל-2.2 אחוז כך שניתן לראות שהשינוי הגדול הוא הפטור הנפשי.

ודמני אמר על הנתונים כי "זה נכון שיש בכל העולם ובפרט בישראל עלייה בהפרעות פסיכולוגיות של חרדה ודיכאון, יש שינוי בפרופיל של דור המתגייסים ויש מודעות גדולה לאבחון פסיכולוגי שבעבר לא היה שכיח, אבל יש לגיטימציה חברתית של אי גיוס לצה"ל. האתוס של השירות נשחק".

רמ"ח בריאות הנפש בצה"ל, אריאל בן יהודה, דיבר בדיון בהקשר לזמינות המערך עבור החיילים, ואמר כי "נכון להיום, חיילים פוגשים קב"ן תוך שבוע כשבוע ובהשוואה לעולם האזרחי הצבא נמצא במקום טוב הרבה יותר וכך צריך להיות. במהלך תקופת הקורונה הזמינות לא נפגעה ואף עלתה במידת מה כיוון שבוצע מעבר לטיפול מרחוק כבר בשלבים מוקדמים של המשבר. בצה"ל ישנם 250 עובדי ברה"ן כאשר רובם קצינים בסדיר וחלקם הקטן אזרחים. נקבע פרק זמן מקסימלי שעוגן בפקודות מקרפ"ר, הקובע שחייל יראה פסיכולוג תוך 4 שבועות. בפקודות מקרפ"ר לא מוגדר פרק זמן לעריכת בדיקת רופא מומחה פרט לפסיכולוג כאשר נקודת ייחוס זו שנקבעה מהווה תנאי שעומדים בו."

בן יהודה הוסיף: " נקודת המגע הראשונה עם החייל ברפואת הנפש אינה מפגש עם פסיכיאטר בניגוד לשיטה הנהוגה בקופות החולים וזאת בשל הייחודיות של האוכלוסייה בצבא שרובה בריאה וצעירה על כן נקודת המפגש הראשונה היא לא מול פסיכיאטר אלא מגיע רק בהמשך על פי הצורך. למרות שזמן ההמתנה לפסיכיאטר בצבא לא ארוך, קיים מחסור של פסיכיאטרים באופן כללי בישראל. כל הזמן מבוצע תחקור מעמיק בהקשר לפעולות רפואיות שבוצעו ואכן חלה ירדה ברמת האובדנות בצה"ל בזכות פעולות אלה ובזכות שיתוף פעולה המבוצע עם גורמים ויחידות אחרות בצבא".