ועדת הכנסת אישרה היום (חמישי) לקריאה ראשונה את תיקון הזכות לשוויון בהצעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המכונה "חוק השוויון", של יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) וחברי כנסת נוספים.
הנוסח שאושר הוא: "כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע ומין, או מכל טעם דומה אחר".
בעד אישור הצעת החוק הצביעו ארבעה: חברי הכנסת גינזבורג ועינב קאבלה מכחול לבן, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח מיש עתיד וחבר הכנסת אחמד טיבי מהרשימה המשותפת. נגד ההצעה הצביעו שניים: חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה וחבר הכנסת יוסף טייב מש"ס.
הצעת החוק עוברת למליאה לאישור בקריאה ראשונה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ גינזבורג ציין כי אם הכנסת לא תספיק לאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית, הרי שלפחות אישורו בקריאה ראשונה יקנה לו "דין רציפות" בכנסת הבאה, וניתן יהיה להמשיך בתהליכי החקיקה מהמקום בו הופסקו. ח"כ גינזבורג הוסיף: "החוק הזה בא לעגן את המובן מאליו. כולם דורשים שוויון, ואנחנו חפצים שכל אזרח במדינה יהיה שווה. זאת זכות בסיסית בכל מדינה דמוקרטית".
במהלך הדיון פרץ ויכוח נוקב בין ח"כ גינזבורג וח"כ מריח לבין ח"כ פינדרוס וח"כ טייב:
ח"כ פינדרוס אמר: "אם מי שקובע מה שוויון זו מועצת גדולי התורה, אז אני בעד". ח"כ גינזבורג השיב: "מי שקובע במדינה הדמוקרטית הזאת, זאת הכנסת. מועצת גדולי התורה היא לא הריבון".
ח"כ פינדרוס תקף: "4 חוקים מתוך 6 בנושא שוויון שנפסלו הם בענייני חרדים. זה על פי השקפת עולמם של השופטים. אני בז למוסד הזה".
ח"כ גינזבורג לא נותר חייב: "אתה עושה דמוניזציה. לי יש ביקורת רבה על בית המשפט, אבל אני לא מערר על הסמכות שלו, אלא רק על פסיקותיו. גם אתם, כשזה נוח לכם".
ח"כ מריח התערבה: "אתם לוקחים את זה למקומות לא נכונים. ראבאק, מדברים על שוויון. אם 72 שנה מקום המדינה עדיין נאבקים כמיעוטים על ערך כל בסיסי, ואתם עדיין מתקשים להבין את ההיגיון, אני כבר לא יודעת מה עוד אפשר להגיד. זו גזענות מודחקת".
לשאלתו של ח"כ פינדרוס, כיצד עשוי חוק זה לשנות את פסיקות בית המשפט, השיב ראש התכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר עמיר פוקס: "להצהרה הזאת יש משמעות. היא מחנכת, היא מתווה, היא תעזור להילחם בגזענות ובהדרה".
סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, עו"ד אהרן גרבר, אמר בתגובה: "זו לא סתם הצהרה. יש משמעות משפטית לעגן משהו בחוק יסוד. זה נותן עליונות. לתת לבתי המשפט עוד כוח? זה לא ישפר את אמון הציבור בהם. לא זאת הדרך".
