הטיגריסים אמרו את דברם- רימבה וצ'ין צ'ין התעקשו ויחיו יחדיו בספארי

מהרגע שנודע למנהל האוסף הזואולוגי של הספארי ד"ר גלעד גולדשטיין שצריך לסייע לצ'ין צ'ין הטיגריסית שחיה באנגליה ולמצוא לה בית, הוא מיד הסכים להירתם ולהעביר אותה לספארי. צ'ין צ'ין אמס (שמה בשפה האינדונזית הוא טבעת זהב והיא קרויה על שם הטיגריסית הראשונה שניצודה בשמורה באינדונזיה והצליחה להימלט ממלכודת רגל בנסיבות טרגיות) גם היא עברה מסכת חיים לא פשוטה והיה ברור שעתידה להגיע לספארי טיגריסית שהחיים שלה מורכבים למדי ויש לכך השלכות.

רכז המין של הטיגריסים הסומטריים באירופה, אמר שהיא לא תוכל לחיות עם זכר באותה חצר, ועל כן לא הייתה כוונה לאחד בניהם. אבל הימים חלפו ולאט לאט הקשר הלך והתהדק.

שלי אלדד, מנהלת מחלקת הטורפים, מספרת: "מי שלבסוף בחר להתאחד, היו דווקא הם, הטיגריסים בעצמם. בשנה האחרונה שמנו לב להתעניינות המוגברת בין השניים, באיזשהו שלב לא יכולנו להתעלם מכך ולאחר מחשבות ותכנון מדויק תחת הקפדה של כל הצוות המקצועי שנכח באזור, הטיגריסים שלנו אוחדו ומאז… אידיליה."

"עכשיו", מספרת שלי, "הם כל היום משחקים, מתלטפים, צ'ין צ'ין אפילו נינוחה יותר וגם מוכנה להגיע לאימון שנועד לחזק את הקשר והאמון בין בעלי החיים למטפלים ובעת הצורך גם להעניק להם כך, טיפול רפואי בהליך פשוט שאינו כולל טשטוש והרדמה."

הטיגריסים הסומטריים נחשבים לתת המין הנכחד ביותר מהם נותרו בטבע רק כ-500 כאלה, צ'ין צ'ין ורימבה, הם ללא ספק שגרירים נהדרים של המין היפיפה הזה.גני חיות ברחבי העולם עושים מאמצים גדולים לספר את הסיפור שלהם ולהרחיב את ההבנה על הסיבות הגורמות למצב הקשה שבו הם נתונים בטבע. הסיבה העיקרית היא ציד מתוך רצון לפשוט את פרוותם ולהשתמש בחלקי גוף אחרים, המשמשים ברפואה העממית.

בתרבויות מסוימות ציד של טיגריס נחשב לספורט או דרך הפגנה של אומץ לב. הציד נמשך למרבה הצער עד היום וחלקי טיגריס נמכרים בשווקים השחורים בכסף רב. חלקי גוף שונים של הטיגריס משמשים להכנת תרופות שונות ומשונות מתרופה לפצעי בגרות ועד תרופות לכאבי שיניים.

כמו כן, הטיגריסים סובלים מהרס בתי הגידול שלהם ומבירוא היערות בהם הם חיים לשטחים קטנים יותר ויותר. השטחים הנותרים כל כך קטנים שאין בהם מספיק שטח לטריטוריה ואין מספיק מזון שיאפשר להם צייד.