בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגנית הנשיא השופטת ב' טולקובסקי) בהפ"ב 47070-07-20 מיום 26.10.2020, במסגרתו נדחתה בקשת המבקשת סיון קוזניאץ לביטול חלקי של פסק בוררות שניתן על ידי הבורר עו"ד רוני גולן (להלן: הבורר) ואושר הפסק.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב
עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה
עו"ד נועם קוריס – Legal-Articles
קרב הגננות החל, כאשר המבקשת והמשיבה רחל יחיא דוידיאן ניהלו גן ילדים בעיר נס ציונה במתכונת של שותפות לא רשומה. סכסוך ביניהן הוביל להגשת תביעה לפירוק השותפות על ידי המבקשת נגד המשיבה ובעקבותיה תביעה שכנגד על ידי המשיבה נגד המבקשת (ת.א 2435-01-18). ביום 8.2.2018 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו הוסכם כי השותפות תפורק והמועד הקובע לפירוקה הוא באותו יום. כן נקבעו הוראות מפורטות בעניין פירוק השותפות וביצוע התחשבנות בין הצדדים. סלע המחלוקת הוא סעיף ז' להסכם הפשרה, בו נקבע כדלקמן:
"הצדדים מסכימים כי תינתן זכות בדיקה באשר לחשבונותיהם המשותפים ואישיים באשר להעברות כספים הנוגעות לפעילות הגנים בלבד וזאת החל מיום 1.1.2017. ככל שתהיה מחלוקת בעניין זה יועברו החשבונות במלואם לבאי כוח הצדדים אשר יבדקו אותם באופן דיסקרטי וככל שיתברר כי אכן רלוונטית העברה כזו או אחרת היא תועבר לידיעת הצד שכנגד. ככל שיתברר כי העברת הכספים לחשבון פרטי כזה או אחר בשנה זו עולה על סך של 50,000 ש"ח, תורחב הזכות לשנה נוספת, כלומר החל מיום 1.1.2016 וכן הלאה לכל שנה בכפוף לתנאי האמור. הצדדים מסכימים לשמור על סודיות וחיסיון מוחלט באשר למידע העולה ממסמכים אלה".
נוכח טענות מצידה לאי קיום הסדר הפשרה, הגישה המבקשת שתי בקשות לבית המשפט על פי פקודת ביזיון בית משפט. האחרונה נדונה ביום 14.6.2018 במסגרתה הושגה הסכמה בדבר מינוי הבורר ובהתאם ניתנה החלטה על ידי בית המשפט (סג"נ י' שפסר) כי הבורר ממונה "כנאמן הצדדים וכבורר מוסכם מכריע וסופי ביניהם ביחס ליתרת ההתחשבנויות בין הצדדים, הן בינם לבין עצמם והן אל מול הרשויות השונות הנדרשות. אין באמור לעיל כדי לסיים את ההתחשבנות הקבועה בסעיף ז' בפסק הדין מיום 8.2.2018, ככל שתעלה כזאת, תוצאת הבדיקה שתיעשה בחשבונות".
בתום הליך בוררות ממושך, ביום 7.6.2020 ניתן פסק הבוררות. נקבע בפסק הבורר, בין היתר, כי המשיבה, אשר נדרשה לאפשר בדיקה של חשבון הבנק הפרטי שלה, בהתאם להסכמת הצדדים לפני בית המשפט, עשתה ככל יכולתה למנוע בדיקה כאמור ואף הגישה תדפיסי בנק מזויפים. הבורר קבע כי הזיוף נועד על מנת להסתיר הכנסות מהשותפות מפני המבקשת וכי הסכום שהסתירה המשיבה עומד על סך של 29,480 ש"ח. נוכח העובדה שסכום זה נמוך מהסכום שנקבע על ידי הצדדים להרחבת הבדיקה לשנת 2016, זכות ההתחשבנות בין הצדדים מסתיימת בפסק הבוררות ולמבקשת אין זכות לבדוק גם את היקף העברות הכספים על ידי המשיבה בשנת 2016. על כן, הורה הבורר כי המשיבה תשיב למבקשת מחצית מהסכום – סך של 14,740 ש"ח.
על חלק זה של פסק הבוררות הגישה המבקשת בקשה לביטול לבית המשפט המחוזי, בטענה כי הבורר חרג מסמכותו ועל כן מתקיימת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(3) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק). עוד נטען כי מתקיימות עילות הביטול הקבועות בסעיפים 24(9), בהיות תוכנו של הפסק נוגד את תקנת הציבור ו-24(10) הואיל וקיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
בית המשפט קבע בפסק דינו כי הבורר מונה כבורר מוסכם להכרעה סופית ביחס להתחשבנות, בכפוף לאמור בסעיף ז' לפסק הדין מיום 8.2.2018, ככל שבדיקת ההתחשבנות תעלה כי העברת כספים לחשבון פרטי זה או אחר עולה על 50,000 ש"ח. במקרה כזה, תורחב זכות בדיקת החשבונות לשנת 2016. בית המשפט דחה את טענות המבקשת כי לא ניתן לבצע התחשבנות על בסיס מסמכים מזויפים וכי לאחר שהתגלה כי המשיבה המציאה מסמכים מזויפים לבורר אין עוד סמכות לדון בהתחשבנות בין הצדדים. גם טענות המבקשת ביחס לסעיפים 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות נדחו.
המבקשת שבה וטענה בפני בית המשפט העליון, כי הבורר לא היה מוסמך לסיים את ההתחשבנות בין הצדדים ועל כן קמה עילת ביטול מכוח סעיף 24(3) לחוק. כמו כן, שגה בית המשפט בקבעו כי לא מתקיימות עילות הביטול הקבועות בסעיפים 24(9) ו-24(10) לחוק. לשיטת המבקשת, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מהווה עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור.
לאחר עיון בפסק הבוררות, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובטענות המבקשת, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה או מקום בו נדרש הדבר משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 7070/20 אשכולות אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' מועצה אזורית הר חברון, פסקה 5 (3.12.2020); רע"א 6173/20 ברלין נ' עמותת אוהל לאה, פסקה 7 (1.12.2020)). הלכה זו כוחה יפה בפרט כאשר מתבקשת רשות ערעור על פסקי דין שעניינם ביטול או אישור פסק בוררות (ראו: רע"א 7848/20 אפרידר יוזמה והשקעות בע"מ נ' עזבון המנוחה מזל יזדי, פסקה 6 (3.12.2020)). הבקשה דנא אינה מעלה כל שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים. בית המשפט העליון לא סבר כי יש ממש בטענות עיוות הדין שעלתה המבקשת. בסופו של יום, הבורר קבע כי נוכח העובדה שהסכום אותו גרפה המשיבה לכיסה נמוך מ-50,000 ש"ח, אין מקום להמשיך ולבדוק גם את החשבונות של שנת 2016. קביעה זו עולה בקנה אחד עם שנקבע בסעיף ז' להסכם הפשרה. הא ותו לא.
עוד הוסיף בית המשפט העליון, כי גם הסכום שבמחלוקת, מבלי להמעיט כהוא זה ממשמעותו עבור המבקשת, מטה את הכף אל עבר דחיית הבקשה. כפי שנפסק זה מכבר, "מן הראוי להקנות משקל לסופיות הדיון, ולהקפיד שההוצאות המוקדשות לניהול ההליך בכללותו יהיו מידתיות ביחס לשווי הסכסוך" (רע"א 1133/14 IATA INTERNATIONAL AIR TRANSPORT נ' שוורץ, פסקה 5 (24.4.2014); רע"א 2376/16 קביאטובסקי נ' לפ, פסקה ז' (10.5.2016) וההפניות שם). בענייננו, דומה כי בתום הליך בבית המשפט המחוזי, הליך בוררות ממושך שהסתיים בפסק בוררות מפורט ומנומק ופסק דין של בית המשפט המחוזי בבקשת הביטול, הגיעה העת לסיים את הסכסוך בין הצדדים.
הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט העליון. משלא נתבקשה תשובה, לא ניתן צו להוצאות.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
