נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין העביר היום (שני) שיעור אזרחות מקוון לתלמידי ישראל על הדמוקרטיה הישראלית, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ושוחח עם נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן שתציג את מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון לשנת 2020.
הצגת הדו"ח התקיימה השנה באופן מקוון, ושודרה לתלמידי ישראל במסגרת שיעור אזרחות, והוזמנו להשתתף בו מורים לאזרחות, מחנכים ותלמידי תיכון מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים. התלמידים שהשתתפו בשיעור קיבלו לידיהם את הנתונים ואף ענו על סקר עמדות, בסיומו יכלו לבחון את מיקומם ביחס לעמדות הציבור. בשיעור שוחח הנשיא עם בכירי המכון על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית, והדרכים לחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית על רקע המשבר הפוליטי- חברתי- כלכלי- בריאותי; כמו כן עסק השיעור בחשיבות שמירת הערכים והמוסדות הדמוקרטיים גם בזמני מתח ומחלוקת, והיכולת לנהל שיח בנושאים מורכבים עם בעלי דעות שונות.
הנשיא אמר: "אין ספק שעברה, ועוד עוברת עלינו, שנה לא קלה. לפני ימים מספר, צפינו בזעזוע בתמונות מגבעת הקפיטול, בארה"ב, ידידתנו הגדולה, ואייקון של דמוקרטיה איתנה. מדד הדמוקרטיה העולמי נמצא בשפל שלא נראה כמותו מאז ימי מלחמת העולם השנייה. חוסר האמון, הקיטוב, התיעוב, היכולת שלנו להחזיק חזק במה שעדיין קושר אותנו אחד לשני, לתת אמון במוסדות הדמוקרטיים, נשחק והולך. נכון, זו בוודאי לא רק בעיה ישראלית, מהמשבר הזה סובלות כל הדמוקרטיות. אבל למדינת ישראל אין את העורף הביטחוני, הכלכלי והתרבותי, שיש למדינות אחרות. עבורנו, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שהוגש כאן לפני כשבוע, קיטוב וחוסר אמון במוסדות המדינה, זה אתגר אסטרטגי."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הנשיא ריבלין המשיך: "השנתיים האחרונות, שהיו כמו מערכת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסדות השלטון והחוק. יש מי שבוחר לחבוט במשטרה, ויש מי שבוחר להטיל רפש על מערכת המשפט, יש מי שכועס עליי כנשיא המדינה. אבל בתחתית הרשימה, במדגם שאתם מציגים כאן היום, מדגם שבוחן את אמון הציבור במוסדות המדינה, נמצאות דווקא הכנסת והמפלגות. זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שהממשלה נופלת והכנסת מפזרת את עצמה וקוראת לעם בישראל לפקוד את הקלפיות. דומה שבמלחמת ההתשה שמנהלים נבחרי הציבור עם הציבור, אין מנצחים. יש רק שחיקה וייאוש. ואכן, מהדוח שלכם עולה שכמעט חמישים אחוז מאזרחי ישראל סבורים שלא חשוב למי יצביעו הפעם, המצב לא ישתנה."
עוד אמר הנשיא ריבלין: "אין ספק בליבי שכל המועמדים לכנסת מונעים מתוך הרצון לשרת את הציבור בישראל. אבל כאשר פעם אחר פעם אלה מנסים לשכנע אותנו שהמנגנונים שלנו רקובים, שתומכי המחנה הנגדי נוכלים, או אפילו בוגדים חלילה, האשמה מתועבת שמוטב שתיעלם מהשיח הציבורי, הם שוחקים את האמון שלנו בעצמנו, את האמונה שלנו בכך שבכוחנו לעבוד זה עם זה, ולחיות יחד. הרטוריקה הזאת, השיח הזה, הם הרסניים ביותר בתקופה שבה אנו מצויים, תקופה שדורשת רמה גבוהה ביותר של סולידאריות חברתית, ואמון חסר פשרות בנבחרי הציבור ובמנגנוני השלטון."
הנשיא קרא: "אני קורא מכאן למנהיגי הציבור – לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים. אסור לנו שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קדימון לאשר יתרחש ברחובות ירושלים בחודשים הקרובים – בצל הנחיות החירום, בצל מערכת הבחירות הרביעית, בצל ההפגנות מול מעון ראש הממשלה, בצל המשפט הפלילי המתנהל נגד ראש ממשלת ישראל. אם נוסיף לעסוק בפלגנות, בעימותים, בהנצחת השבר ביננו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מוסיפים לדשדש בבוץ הפוליטי שמונע מהחברה הישראלית להתקדם הלאה. שיקום אמון הציבור בכנסת, במפלגות ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד בראש מעייניהם של נבחרי הציבור – לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מרץ הקרוב, אלא החל ממחר בבוקר. אין פתרונות קסם. אנחנו חייבים להתחיל תהליך ארוך, של בניין."
כצעד ראשון, אנו צריכים להמשיך בבניין מנגנונים דמוקרטיים שקופים, יעילים, שטובת המדינה ואזרחיה – ורק הם – עומדים לנגד עיניהם. כפי שנהגתי בבחירות הקודמות, גם בבחירות הקרובות, תהליך הגשת ההמלצות לנשיא, יהיה חשוף ונגיש לעין כל. אני בטוח שגם וועדת הבחירות, תפגין שקיפות, הוגנות, ומחויבות לאמת, כפי שהפגינה במהלך כל סבבי הבחירות האחרונים. אם נרבה בשקיפות, ונגייס את הכוחות החזקים ביותר, כבר עכשיו, כדי לחזק את היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, אין לי ספק שנוכל לאתגר הזה. העם בישראל בוודאי יוכל לאתגר הזה.
לסיום אמר הנשיא: "בסיום דברי אני רוצה לשוב ולפנות אליכם בני הנוער. אתם העתיד של מדינת ישראל. יבוא יום ואתם דור ה"טיק טוק" וה"אינסטגרם", תנהיגו את ישראל, כשיגיע היום הזה תזכרו, שאיש מבוגר, שהיה פעם נשיא המדינה, אמר לכם שדמוקרטיה זה לא דבר מובן מאליו. אל תקחו את הדמוקרטיה שלנו כדבר מובן מאליו. תהיו ערים לחולשותיה אבל תעריכו את יתרונותיה. תאבקו למענה. תשפרו אותה. תעשו אותה טובה יותר."
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה התייחס במפגש לנתונים העולים מהמדד, ואמר: "נתוני מדד הדמוקרטיה השנה נותנים ביטוי לעומק המשבר החברתי ולתחושות הקשות בציבור, ומהווים תמרור אזהרה בוהק למקבלי ההחלטות. המשבר חשף ואף תרם להעמקת השסעים בחברה הישראלית. אם בשעת משבר בטחוני, התרגלנו לתגובות שהתאפיינו בחיזוק הסולידריות והערבות ההדדית, הרי שמשבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית שלנו. התמשכות המשבר והתחושה בציבור שהוא לא מנוהל כראוי, הובילו מתחושות של התגייסות ואמון מסוים במוסדות השלטון – לשחיקה וניכור. הצניחה באמון ברשויות השלטון צפויה להישאר עמנו גם עם שוך הקמפיינים. אל מול האתגרים הכבדים שלפנינו, על כלל השחקנים שבזירה הפוליטית והציבורית מוטלת האחריות לגלות מנהיגות, שתכליתה לאחד וללכד מחדש את החברה הישראלית על מרכיביה השונים. מה שעומד על הפרק הוא עצם היכולת להוביל בהצלחה את ישראל משפל לצמיחה כלכלית ומשיסוי והסתה להכלה ולחיים משותפים."
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה: "אנו רואים כי תופעות שליליות מבחינת התפקוד הדמוקרטי הולכות ומעמיקות. שחיקת האמון במוסדות השלטון ובממלאי התפקידים, שהיא כה חיונית בעת ההתמודדות עם משבר כמו משבר הקורונה, מואצת, וכך גם תהליך השחיקה בהערכת איכות החיים בישראל. עם זאת, בעיצומו של משבר הבריאות החמור ביותר שידעה ישראלי, בולט לחיוב האמון הגבוה של הציבור במערכת הבריאות."
אלו עיקרי הנתונים כפי שהם מובאים במדד והועברו לפרסום על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בתצורתם זו:
השפעת המשבר על היחסים בחברה הישראלית:
על רקע משבר הקורונה, בחנו את השפעת הדברים על מערכות היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממערכות יחסים אלה יש החמרה בהכרת הנזק בין שתי המדידות. היחלשות בהערכת הסולידריות החברתית: שיעור המעריכים כי בישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמדה באוקטובר על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה בחצי מערכי השיא של כל השנים שנמדדו ביוני האחרון (33%).
המצב הכללי:
צניחה בתיאור מצבה של ישראל: בשעה שאשתקד מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, עדיין כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו בחודש אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון).
מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.
57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה – עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו.
כמו כן, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.
השוואת נתוני יוני ואוקטובר:
אמון הציבור במוסדות המדינה
מוסדות המדינה שומרים על סדר דומה של מדרג אחוזי האמון של הציבור אך הנתונים מצביעים על צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בחלק מהמוסדות חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020.
בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת האמון, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008. כמו בכל שנה גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה״ל אך הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ל-56% באוקטובר. ירידה משמעותית חלה גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) ואחריה התקשורת (32%) באוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת – שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני) – והמפלגות – שהאמון ירד ל-14% באוקטובר (מ-17% ביוני).
אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%) צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר.
חלק ממדינת ישראל ובעיותיה: 84.5% מהציבור היהודי בישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 44% בלבד מהציבור הערבי.
גם השנה, בדומה לשנים קודמות רוב הציבור הישראלי (58%) מעריכים כי הנהגת המדינה היא מושחתת,. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).
