בחודשים האחרונים התעצמו זרמי המט"ח הנכנסים למשק הישראלי, על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה שמבצעים המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים באג"ח של ממשלת ישראל, גם כתוצאה מצירוף ישראל למדד האג"ח הגלובלי WGBI.
גורמים אלו תרמו לייסוף משמעותי בשער השקל, שהושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם, אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. על רקע זה, ועל מנת למתן את ההשפעה השלילית של ייסוף השקל על הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בזמן משבר הקורונה, הגביר בנק ישראל את היקף ההתערבות בשוק המט"ח ורכש בשנת 2020 סך של כ-21 מיליארד דולר.
הוועדה המוניטרית מעריכה שעל מנת לתמוך בהשגת יעדי בנק ישראל ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה, ובפרט כדי לתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא, יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב בשנת 2021.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בתום סדרת דיונים שנערכו בימים האחרונים, ועל מנת להגביר את הוודאות לגבי מעורבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח בשנה הקרובה, החליטה היום (חמישי) הוועדה המוניטרית על שינוי במדיניות בשוק המט"ח.
הוועדה מודיעה, שבשנת 2021 הבנק ירכוש בשוק המט"ח סכום של 30 מיליארד דולר. סכום זה גדול באופן משמעותי מהתערבות הבנק בעבר ומהערכות הבנק לגבי העודף הצפוי בחשבון השוטף בשנה זו כך שהרכישות ימתנו גם כוחות לייסוף הנובעים מגורמים פיננסיים. הרכישות יימשכו כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית.
לקראת סוף שנת 2021 יודיע הבנק על מדיניות ההתערבות בשנת 2022, בהתאם להתפתחויות בכלכלה הריאלית ובשוק העבודה בפרט, בשווקים הפיננסיים, ובמגמת האינפלציה, ובהתייחס להערכות לגבי תוואי היציאה של המשק ממשבר הקורונה כפי שיתגבשו באותה עת.
