ה"האקטון" של משרד הכלכלה יצא לדרך למציאת פתרונות עבור ענקיות התעשייה רפאל, נטפים ו-KLA

אתמול בבוקר (רביעי) החל HACK IIOT – ההאקטון ייחודי של המכון לייצור מתקדם עם למעלה מ-60 משתתפים הפועלים ב-11 צוותים המתמודדים על עיצוב פתרון ל-3 בעיות בתחומים שונים, שהוגדרו על ידי שלוש חברות תעשיתיות מובילות – רפאל, נטפים וKLA. ההאקטון יימשך שלושה ימים כאשר חצי הגמר והגמר מתוכננים ליום שישי (מחר) והצוותים הזוכים יזכו בפרסים כספיים.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "תחרות ההאקטון השנה סובבת סביב חדשנות וייצור מתקדם בתעשייה שמטרתה הגדלת הפריון בתעשייה, שהוא אחד מהמטרות החשובות ביותר בעת הזו בתעשייה. אני רוצה לברך את כל 11 הצוותים שהגיעו לשלב הסופי ולאחל להם הצלחה. אין לי ספק שהפרויקטים הזוכים, יתרמו תרומה משמעותית לייצור המתקדם בתעשייה כולה ולא רק בחברות המשתתפות בהאקטון"

עקב מגבלות הקורונה, מתקיים ההאקטון, בצורה וירטואלית כאשר מנטורים מקצועיים, מלווים את הצוותים השונים הפועלים ב"חדרים" וירטואליים. מקומה של הפיצה המסורתית בכול האקטון, לא נפקד ומינהלת ההאקון, שלחה משלוחי פיצה לרחבי הארץ, למשתתפים. ההאקטון מאפשר הצגת בעיות מורכבות לצוותים חיצוניים עם יכולת ראייה יצירתית, חדשנית ואינטרדיסציפלינרית ולהוביל לצמיחה ורווחיות בעולם עסקי דינאמי ומתפתח המחייבת חדשנות מתמדת ופורצת גבולות. הצוותים מגוונים ביותר בכול היבט שניתן לחשוב עליו, חלקם התארגנו בעצמם וחלקם "שודכו" על ידי המכון לייצור מתקדם: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, סטודנטים ומרצים ממכללת אורט בראודה, יועצים מומחים בנושא שרשרת אספקה, ערבים, יהודים, עולים חדשים וותיקים, צעירים בשנות העשרים ומתמודדים עם עשרות שנות ניסיון מקצועי, מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, מתמטיקאים, אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה, מומחי חווית משתמש, כימאים, מנהלים עסקיים. – פסיפס מגוון ביותר של החברה הישראלית על יכולותיה המקצועיות.

אחרי תהליך סינון נבחרו שלושה אתגרים, שעל פתרונן מתמודדים 11 צוותים בתחרות נושאת פרסים: רפאל – אתגר של שילוב בינה מלאכותית בקבלת החלטות לגבי תיעדוף רחפנים ללוגיסטיקה בשטחים אורבניים. נטפים – אופטימיזציה של מערך תאי ייבוש לחומר גלם (פלסטיק) במחלקת הזרקה – בקרת תהליך הייבוש, איסוף וניתוח הנתונים לקבלת תובנות והתראות. KLA – צמצום וניהול סיכון של הפיכת מלאי תשומות ייצור ל"מלאי מת" על ידי חיזוי בכלים מתקדמים, בשלב הזמנת הרכש, מהי רמת הסיכון שההזמנה תהפוך ל"מלאי מת", על מנת לאפשר תהליך קבלת החלטות מקיף ומשתלם יותר.

בדברי הפתיחה אמר עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה: "המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת ובמימון מינהל תעשיות במשרד הכלכלה מיועד לשפר את הפיריון לכושר התחרות של התעשייה היצרנית בישראל, באמצעות פעילות משולבת הנשענת על שלושה אדנים – תהליכי סיוע של אבחון וייעוץ למפעלים, מרכז יידע הכולל בתוכו מרכז הדגמה של טכנולוגיות ייצור מתקדם והפעלה של קהילה של אנשי מקצוע ובעלי עניין בייצור מתקדם. הצלחת המכון, קשורה בשיתופי פעולה מקצועיים, עם הגופים שנרתמו לתכנון, והפעלה של ההאקטון הייחודי – מכללת בראודה, חממתI4Vally , ו Moona".

המכון לייצור מתקדם, מיסודו של מנהל תעשיות במשרד הכלכלה, פועל לקידום כושר התחרות של התעשייה בישראל וליצירת תעשייה ישראלית משגשגת, יעילה וחדשנית, באמצעות יישום תהליכי ייצור מתקדמים. מטרתו הינה שיפור הפריון בתעשייה היצרנית בעזרת הטמעת טכנולוגיות מתקדמות. המכון לייצור מתקדם פועל בשלושה צירים; שירותי סיוע במסגרתם המכון מציע למפעלים אבחון מקצועי בראייה של יצור מתקדם לזיהוי ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפני המפעל במעבר להטמעת תפיסת ייצור מתקדם. עם סיום שלב האבחון, פועל המוכן לחיבור בין המפעלים לספקי פתרונות מתקדמים לייצור מתקדם ומסייע בליווי וסבסוד הטמעת הפתרונות במכון. ציר נוסף הוא מרכז הידע של המכון לייצור מתקדם, מאגד תחתיו את כל מרכיבי המידע והמחקר העדכניים ביותר, הקיימים בתעשייה המתקדמת בארץ ובעולם. הוא כולל, בין היתר, חיבור לחברות טכנולוגיה תעשייתית, קשרי אקדמיה ומכוני מחקר וכן קהילה רחבה של אנשי מקצוע מעולם הייצור המתקדם. במסגרת מרכז הידע צפוי להיות מופעל מרכז הדגמה והתנסות בו ניתן יהיה להתנסות באופן בלתי אמצעי בטכנולוגיות מתקדמות של ייצור מתקדם. הציר השלישי הוא הפעלה קהילה של ייצור מתקדם המיועדת לתמוך במטרה של שיפור הפריון בתעשייה היצרנית בעזרת הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, על ידי חיבור בין כל בעלי העניין הרלוונטיים בישראל – תעשיינים ובעלי תפקידים בתעשייה, חברות טכנולוגיות מתקדמות וסטרטאפים, יועצים, אנשי אקדמיה וממשלה להגברה משמעותית הן של הביקוש לטכנולוגיות ותפיסות ניהול של ייצור מתקדם והן של ההיצע המקצועי והטכנולוגי.