מהשלכות שנת הקורונה: מספר הפניות בנוגע לאלימות נגד ילדים – הוכפל

אלמוג אמר 31 בינואר 2021 - בשעה: 11:17

140 4 דקות לקרוא

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו היום (ראשון) בפעם האחרונה בכהונתו, את השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2020" ובו הושם דגש על השפעות הקורונה על ילדי ישראל. באירוע השתתפו מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדרמן ונציג הנוער שחר ברכה.

זהו השנתון ה-29 היוצא לאור, המציג תמונת מצב כוללת על ילדים ובני נוער בישראל. השנתון מכיל נתונים מתחומי חיים שונים דוגמת: עוני, חינוך, תעסוקת ילדים וכלכלה, מגמות שינוי בגודל ובמבנה המשפחה הישראלית ורבים נוספים.

עדיין לא נרשמתם? לחצו כאן והצטרפו לרשת החברתית החדשה של ישראל

"נתוני השנה הם תוצאה של חיים בזמן מגפה. נתונים שמראים לנו, שחור על גבי לבן, שעלינו לדאוג עוד יותר מתמיד לילדים שנמצאים במצבי סיכון. אבל גם שאנחנו צריכים לדאוג עכשיו, בעקבות המגפה, לכל הילדות והילדים שלנו", פתח הנשיא את דבריו וציין כיצד באה לידי ביטוי מציאות החיים עם מגפה: ״עבור מחצית מהילדים והילדות שלנו בית הספר לא מהווה מקום משמעותי בחייהם. הוא מראה לנו שבמציאות של סדר יום משובש – הילדים, ובעיקר הילדות שלנו, חשופים הרבה יותר לפגיעות והטרדות ברשת. מי שאין לו חיבור לאינטרנט, מי שאין לו מחשב בבית – נשאר מאחור. ואנחנו מדברים על יותר משליש מהתלמידים היהודיים ויותר ממחצית מהתלמידים הערביים. אלה, אחוזים גבוהים, גבוהים מדי. נתונים מפחידים. הפער בין הילדים והילדות שלנו הולך וגדל."

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

"החברה הישראלית היא חברה מרובת פערים," אמר הנשיא והדגיש: "אך אסור לנו לחיות בשלום עם הידיעה שדור הילדים והילדות הזה, יגדל בחברה שבה, באופן שקוף כל כך, ומעוות כל כך, העובדה שילדה היא יהודייה או ערביה, שילד הוא חילוני, דתי או חרדי, היא זאת שתקבע את רמת ההשכלה שיזכו לה, ואת רמת החיים שיחיו בה. זוהי עת חירום ועלינו לנקוט במאמצי חירום, חובה עלינו לשים לב. זו איננה רק הלמידה. זה החיים בקהילה, בחברה. זה השהות בקרב מבוגרים מיטיבים, דמויות לחיקוי. זו המציאות שבה ילדינו הופקרו למסכים."

"החיסונים אומנם הביאו עמם תקווה שאפשר להתחיל ולהסתכל קדימה, מעבר למשבר הבריאותי. אבל השלכותיה של המגפה, בדיוק כפי שמראה השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד, רחבות הרבה יותר", אמר הנשיא וציין כי "החברה הישראלית זקוקה לתוכנית שיקום ולתקופת שיקום חברתית-כלכלית. לצערנו, אנחנו בפתחה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. אבל אנחנו האזרחים חייבים לעשות הכול, הכול, כדי להבהיר לנבחרי ונבחרות הציבור שלנו שאחרי הבחירות חובה עליהם להתגייס להבטחת הווה טוב לכולנו ועתיד טוב יותר לילדינו. כל ילדינו. שום דבר חוץ מזה איננו מקובל."

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדרמן, אמרה: "בעוד שהמחלה הקשה פסחה במרבית המקרים על ילדים ונוער, לא כך הם פני הדברים בכל הקשור ל"מחלה" החברתית-רגשית. היא נגפה בילדים ובנוער ללא רחם. הנתונים מדליקים נורה אדומה בוהקת. דווקא בתקופה שבה סיר הלחץ בבתים רבים מבעבע והמצוקות וגורמי הסיכון מקצינים, נראה שקיים קושי אדיר לזהות ולאתר ילדים בסיכון, בכלל, וילדים נפגעי עבירות מין והזנחה בפרט . ואכן, מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות מין בתוך המשפחה ירד, כמו גם מספר הדיווחים למוקד הסיוע של הרווחה בקשר לחשד לפגיעה מינית ובקשר להזנחה. אפשר להעריך במידה רבה של בטחון שהדבר לא נובע מירידה במצבי הסיכון כי אם בשל חשיפה פחותה לעין מחוץ למשפחה ובשל העובדה שילדים נמצאים פחות במרחב הציבורי ופחות במגע עם גורמי חינוך ובריאות בקהילה, כתוצאה מהסגרים הממושכים והמגבלות. המשמעות היא שככל הנראה ישנם אלפי ילדים בסיכון גבוה, שאיש לא רואה ואיש לא שומע. הקורונה פגעה בילדים והנזקים והסיכונים מחייבים פעולה מיידית."

מהדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד עולה בין השאר שבחודשים מרץ-אוקטובר 2020 הוכפל מספר הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה מ- 609 ל- 1,225 בעניין חשד לאלימות כלפי ילדים ביחס לתקופה המקבילה ב-2019. בנוסף, במהלך התקופה הגיעו 122,336 פניות אל היועצות של שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי), היועצות דיווחו כי הקשיים העיקריים הם בדידות (63%), קשיים לימודיים (67%), חרדות (58%), מצוקה רגשית (56%) וקשיים במשפחה (53%).