יו"ר הכנסת ה- 11, שלמה הלל, הובא למנוחות: "שליח ציבור במלוא מובן המילה"

טקס ההלוויה הממלכתי של יושב ראש הכנסת ה-11, שלמה הלל ז"ל, תם לפני זמן קצר (רביעי) בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. אנשי משמר הכנסת נשאו את הארון לחלקת הקבר. בנו של המנוח, ארי, רעייתו ובנותיו הלכו אחר הארון. רמ"ח הרבנות הצבאית, אל"מ הרב שרון צברי, קרא פרק תהילים והבן ארי אמר קדיש.

בדברי ההספד אמר יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין: "שלמה הלל, איש רב הפעלים ועתיר העשייה איננו. כנסת ישראל והעם כולו אבלים על לכתו של אדם יוצא דופן, שליח ציבור במלוא מובן המילה, אשר חייו היו קודש להגשמת החזון הציוני של תקומת העם היהודי בארצו. שלמה הלל הפך שותף מלא להנהגת המדינה בראשית ימיה, כחלק מדור המייסדים להם אנו חבים את תקומת המדינה ורבים מהישגיה. מעטים האנשים אשר עשו למען עמם כל כך הרבה, ולאורך כל כך הרבה שנים. שלמה היקר, אני מודה לך בשם הכנסת ובשם כלל אזרחי ישראל, על עשייתך המפוארת והענפה לאורך השנים, למען יהדות ארצות ערב, עיראק ואיראן, למען יהדות אתיופיה, למען יחסי החוץ של ישראל, למען ההתיישבות, למען בניין הארץ – למען מדינת ישראל".

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, נפרד בשם ממשלת ישראל: "שלמה הותיר חותם בדברים ששינו מציאות והשפיעו על חייהם של אזרחים רבים. הוא הוכיח שניתן ללכת נגד הזרם. הוא היווה השראה למאות אלפי ילדים שגדלו במעברות. ממנו למדנו לפרוץ את גבולות השבטים. כמה עצוב שיום כזה, שהיה יכול לקבץ אלפי אנשים מכל קצוות העולם לחלוק לו את הכבוד האחרון שרוחשים לו, נעשה באופן מצומצם מחמת הנגיף. אבל ייתכן שאם היו שואלים אותך, שלמה, ככה היית בוחר את הלוויה. איש עניו וצנוע. ככה היית וככה אתה בלכתך. יהי זכרך ברוך".

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, ספדה: "עצב וכאב רבים כל כך עוטפים אותנו עם לכתך, שלמה. עוד אבן מאבני הפינה של מדינת ישראל נלקחת מאיתנו, והבניין הזה עומד בזכות התרומה שלך ושל שותפיך. רק ביום חמישי האחרון התרגשנו כל כך כששלמה צירף את שמו לרשימת הכנסת ה-24. אי אפשר היה לפספס את עמוד השדרה שלו; תמיד היה ברור לו מה הוא עושה. תמיד יישאר מופת".

יו"ר המועצה לשימור אתרי מורשת, אורי אור, אמר: "זכיתי לעבוד במחיצתו של איש ענק, צנוע ורב הישג ופעלים, אהוד על כולם ועניו. טביעות אצבעותיו ניכרות בכל מקום".

בנו של הלל ז"ל, ארי, ספד: "אבי החיל על יהודי אתיופיה את חוק השבות. באותם שנים חיה באתיופיה ילדה קטנה בשם נתמר. בזכות החלטה זו עלתה לארץ. לימים הכרתי אותה והתחתנו. למעשה, מבלי שתיאר לעצמו, אבי חתם על החלטה שתאפשר את עליית יהודי אתיופיה בלי שיכול היה לנחש שהחלטה זו תהפוך אותו לסבא גאה ומאושר. האין זה פלאי? בימים קשים אלה, עלינו ללמוד את הלקח: אחדות ושילוב בין כל חלקי העם. שלמה הלל היה אבא נפלא וסבא נפלא. נתגעגע כל כך".

בתום דברי הפרידה נשא החזן הצבאי הראשי, סא"ל שי אברמסון, תפילת "אל מלא רחמים".

יו"ר הכנסת ח"כ לוין הניח את זר הכנסת. השר פרץ הניח את זר ממשלת ישראל וזר המשפחה הונח על ידי ארי הלל.