ועדת החוץ והביטחון אישרה את המשך השימוש בשב"כ במאמץ מול הקורונה

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, אישרה היום (שני) פה אחד, את החלטת הממשלה מיום 10.02.21 להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה מיום 11.02.21 ועד ליום 03.03.21. כזכור, חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים, אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי 2020. על פי החוק רשאית הממשלה להכריז בכל פעם על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדה החוץ והביטחון, אשר יכולה לאשרה, לא לאשרה, או לאשרה לתקופה קצרה יותר.

תום תוקף הוראה השעה נקבע בחוק ל-20.01.21. עם זאת, סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים." כלומר, מאחר שמועד תחילת כהונתה של הכנסת ה-24 הוא ב-06.04.21, על פי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, החוק יעמוד בתוקפו עד ליום 06.07.21 (3 חודשים מתחילת כהונתה של הכנסת ה-24).

צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, בראשות עו"ד מירי פרנקל-שור, כתב בסקירתו לחברי הוועדה כי: "ככל שההסדר הקיים ממשיך לחול מכוח ההארכה האוטומטית, לעמדתנו, שינוי הנסיבות יוצר חובה מוגברת על הממשלה לבחון ביתר זהירות את המשך ההצדקה להכרזה על הסמכת השב"כ, וכן חובה מוגברת על הממשלה לפעול ביתר שאת לקידום חלופות שיוכלו בהמשך להוביל להתייתרות הצורך בשימוש בשב"כ". עוד ביקש הייעוץ המשפטי להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לשתי סוגיות אשר עלו מסיכום ועדת השרים לנושא.

הסוגיה הראשונה: "עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות, ציינה בדיון כי 'כבר כעת, לאחר קבלת נתונים מהשב"כ אנו בודקים אם בין מי שבאו במגע עם חולה מאומת יש מחוסנים ואנו מבטלים את שליחת הודעת הכניסה לבידוד עבורם'. משמעות הדברים היא שאותו אדם לא מקבל הודעה על כך שנחשף לחולה מאומת, וגם לא על כך שנעשה עיבוד של מידע טכנולוגי שלו. לפי הוראות סעיף 8(א) לחוק הסמכת השב"כ, 'משרד הבריאות יודיע לאדם שנמצא כי היה במגע קרוב עם חולה במועד מסוים על הממצא האמור ועל החובה החלה עליו לפי דין בשל כך'… לעמדתנו, על משרד הבריאות חלה חובת יידוע לגבי מי שהיה במגע קרוב עם חולה גם אם חובת הבידוד לגביו מתייתרת בשל ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות החלות על מי שזכאי לתעודת מתחסן (קרי, מי שקיבל את שתי מנות החיסון וחלף לפחות שבוע ממועד מנת החיסון השנייה)".

הסוגיה השנייה: "כאמור, לפי ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות – מי שזכאי לתעודת מתחסן אינו חייב בבידוד אף אם בא במגע קרוב עם חולה מאומת. לפיכך, עם התקדמות מבצע החיסונים ובהנחה שמספר המחוסנים ימשיך ויעלה – נשאלת השאלה האם קיימת עדיין הצדקה לשימוש בכלי השב"כ – לעמדתנו, זוהי שאלה שיש לבחון, ביתר שאת, ככל שהמספר המחוסנים יעלה. ההנחה היא שככל שמספר המחוסנים יעלה, יותר אנשים יקבלו פטור מבידוד, דבר אשר יעמיד בבחינה את הצורך – או לחילופין את התייתרות הצורך – בהמשך איתור אנשים ששהו ליד חולים מאומתים באמצעי השב"כ".

ד"ר אריק האס, מהאגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, התבקש ע"י יו"ר הוועדה להציג את בקשת המשלה ואמר לחברי הוועדה: "אני לא חושב שהשתנה משהו מהפעם הקודמת. כמו שאמרנו במהלך הדרך הכלי המרכזי לקטיעת השרשראות הן החקירות האפידמיולוגיות אבל השב"כ זה כלי משלים שמצליח לאתר אחוז לא מבוטל של מגעים שהחקירה לא מצליחה להגיע אליהם – אם בשל שכחה, או אי שיתוף פעולה או כל מיני סיבות. אנו סבורים שצריך להמשיך, ודאי כאשר התחלואה עדיין ברמה גבוהה, גם אם במגמת ירידה בשבועיים האחרונים."

ח"כ אבי דיכטר אמר: "לפי הניתוח של משרד הבריאות, בחודשיים האחרונים נמענו 42 אלף חולים נוספים בזכות איכוני שב"כ, נמנעו 800 חולים קשים, ונחסכו 310 מתים, שהם 12% ממספר המתים שיכול היה להיות. אלה נתוני הבסיס שלפיהם אנחנו צריכים לבחון אם איכוני השב"כ עזרו או לא עזרו."

עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות, התייחסה לנושא אי שליחת ההודעות על מגע עם חולה מאומת למי שהתחסן, ואמרה כי הדבר מתיישב עם הגדרת המגע הקרוב בחוק, והסיכוי להידבק בשל המגע שיורד לאחר החיסון, ולכן המשרד אינו שולח את ההודעות. עו"ד ענת אסיף מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרה כי זו גם פרשנותם לדברים.

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, אמר כי מעבר לוויכוח על הפרשנות המשפטית על חובת שליחת ההודעות, ומעבר לכך שהודעה על כך שאדם בא במגע עם חולה אך איננו נדרש לבידוד יכולה דווקא להיות גורם שיעודד אנשים להתחסן, הנושא העיקרי כאן הוא האינטרס הציבורי בסוגיה הבריאותית, אשר נראה כי לא נבחנה עד תום, והוסיף:

"אם אני כאדם מחוסן, הייתי בא במגע עם חולה מאומת, סטטיסטית יש סיכוי של 95% שלא יהיו לי סימפטומים, שזה מצוין ומציל חיים ,אבל יכול להיות שאני נדבק, וחלילה אדביק את סבתי הגם שאין לי סימפטומים. אם היית יודע שאני חולה מאומת ואני אמור לבקר את סבתי בת ה-120 ביום שישי, הייתי דוחה את הפגישה בשבוע. זה מידע חיוני ומידע מצמצם הדבקה – שכבר קיים כל עוד האיכונים קיימים. יש לי אינטרס להפעיל שיקול דעת ולהחיל על עצמי ריסון וולונטרי".

"משרד הבריאות לא מודיע למחוסנים הזכאים לתעודת מחוסן שבאו במגע עם חולה מאומת בטענה שהם אינם מהווים סכנת הדבקה, למרות שטרם הוכח ודאית שהם אינם מדבקים. משרד הבריאות גונז את המידע הזה ומסתיר אותו מהציבור. יש חשש שאנשים מחוסנים יחלו בקורונה וידביקו אנשים שעדיין לא מחוסנים. יש לנו אפשרות להציל חיים על ידי שליחת מסרון. המדיניות הנוכחית היא פגיעה במי שיתחסן, על סף רשלנות פושעת. אני קורא למשרד הבריאות, לקיים היום דיון דחוף בנושא״. יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, העלה בסיום הדיון את החלטת הממשלה להצבעה וזו אושרה, כאמור, פה אחד.