מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה הציג היום (שלישי) סיכום ראשוני של נתוני שנת 2020, המשקפים את פעילות המינהל למען התעשייה והיצואנים בשנה המורכבת שעברו.
על פי הנתונים, צפוי היצוא הישראלי לעמוד בשנת 2020 על כ- 112 מיליארד דולר. נתון זה מהווה ירידה של קצת יותר מ 3% לעומת שיא היצוא של 116 מיליארד דולר שנרשם בשנת 2019, וגידול של כ-1% לעומת 2018. תחזית זו עבור היצוא הישראלי טובה משמעותית בהשוואה לרוב המדינות החברות ב OECD שצופה כי המדינות החברות יציגו ירידה שנתית ממוצעת ביצוא של כ- 11.7%. על אף הירידה הקטנה, יצוין כי משבר הקורונה פגע במגמת הגידול ביצוא הישראלי, שהיה אמור לעמוד, בהתאם ליעדי הממשלה טרום הקורונה, על כ-120 מיליארד דולרים בשנת 2020
בגזרת השירותים העסקיים, שירדו בשיעור של כ-4% בשנת 2020 לעומת אשתקד, המרכיב המשמעותי ביותר שהשפיע על הירידה ביצוא, בישראל ובכל העולם, הוא המשבר בתיירות. יצוא שירותי תיירות צנח בשיעור של כ-66% ב 2020 לעומת 2019. גם יצוא שירותי התחבורה ירדו משמעותית עקב סגירת השמיים באופן מלא או חלקי במהלך 2020 לצד הירידה בנפח הסחר העולמי.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יצוא השירותים העסקיים ככלל, ויצוא מגזרי ההייטק (ובעיקר תוכנה ומו"פ) בפרט, המשיכו במגמת הצמיחה הגבוהה שאפיינה את המגזר בשנים האחרונות. זהו מרכיב משמעותי שתרם רבות למיתון התוצאות השליליות. מגזרים אלו צפויים לסיים את השנה עם צמיחה דולרית של כ-20% לעומת שנת 2019.
עם זאת, יצוא כתוצאה ממכירת חברות הזנק (אקזיטים) ירד גם הוא בשיעור דו ספרתי (86%) עקב מיעוט עסקאות בשנת המשבר החולפת שפגעה בכלכלה העולמית.
ירידה משמעותית נרשמה ביצוא היהלומים, בהמשך למגמת השנתיים האחרונות – סקטור שהושפע רבות מהמשבר הכלכלי ומהמשבר בתובלה האווירית. בחודשיים האחרונים, נרשמה התאוששות בענף, בין היתר בשל היחסים החדשים עם מדינות האמירויות. במינהל סחר חוץ צופים כי יצוא הסחורות ללא יהלומים צפוי לרשום היקף דומה לזה שבשנת 2019 – הרבה מעבר לתחזיות עם תחילת המשבר.
סיבה נוספת לאופטימיות זהירה היא ההתאוששות ביצוא הסחורות בחודשים נובמבר ודצמבר, אשר הציגו צמיחה חיובית לעומת החודשים המקבילים אשתקד. מהנתונים על יצוא סחורות ללא יהלומים, ניתן לראות צמיחה ביצוא לשווקים החשובים ליצוא הישראלי דוגמת גרמניה, בלגיה, הולנד, וייטנאם, טאיוואן, יפן, קוריאה וצ'ילה. על פי תמהיל היצוא לפי אזור גיאוגרפי[2], האיחוד האירופי עדיין מהווה את יעד היצוא הגדול ביותר עם 34%, לאחריו צפון אמריקה עם 28% ולא הרחק במקום השלישי- אסיה עם 25%.
במינהל סחר חוץ מציינים כי למרות משבר הקורונה, המשיך מערך הנספחויות הכלכליות ב-50 מוקדי פעילות מסביב לעולם, לספק את מגוון השירותים לחברות היצואניות מישראל, לרבות: סיוע באיתור מפיצים, קניינים וסוכנים בשוקי היעד; מתן מענה ופתרון לחסמי סחר ורגולציה ; מתן מידע מקצועי על שוקי יעד וסקטורים נבחרים ; ארגון משלחות נכנסות ויוצאות; תאום פגישות בתערוכות; חיבור למשקיעים זרים וחיבור לגורמים ממשלתיים.
היקף הפעילויות של הנספחויות הכלכליות מסביב לעולם, גדל משמעותית בשיעור של כ-11% בהשוואה ל 2019 והסתכם בכ-1228 פעילויות קידום יצוא בסה"כ. כמו כן, רשם מינהל סחר חוץ גידול של כ-36% בהיקף הפניות מצד חברות ישראליות בהשוואה ל 2019. אלו הסתכמו ב- 4090 פניות בסה"כ ב 2020.
בשנת 2020 נכנסו לתוקף ההסכמים לכינון אזור סחר חופשי עם קולומביה, פנמה, אוקראינה ובריטניה. כמו כן, הסתיים המו"מ לכינון הסכם סחר חופשי בין ישראל ודרום קוריאה, אושרר עדכון להסכם סחר חופשי עם קרואטיה ועודכן הסכם אזור סחר חופשי עם מדינות אפט"א (EFTA), הכולל הרחבה של ההסכם למוצרי מזון וחקלאות נוספים.
במינהל סחר חוץ מציינים כי ההסכמים לאזור סחר חופשי מכסים כיום 66% מהייצוא וכי סך הסחר בסחורות של ישראל עם גושי סחר עמן מתקיים הסכם סחר חופשי, עומד על כ–82 מיליארד דולר (2019). הסכמי אזור סחר חופשי מהווים פלטפורמה לפתיחת השווקים של המדינות השותפות להסכם ומביאים, בין השאר, להפחתת מכסים הדדית, חיזוק התחרותיות של היצואנים הישראליים, הורדת יוקר המחייה בארץ, הגברת הסחר בשירותים, עידוד ומשיכת השקעות זרות, עיגון מנגנוני יישוב סכסוכים בין מדינות ועוד.
אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר: "שנת 2020 עמדה בסימן ההאטה הכלכלית הגלובלית, שהשפיעה מאוד על היצוא הישראלי. עם זאת, בעוד שהתחזיות בתחילת המשבר, סברו כי צפויה נסיגה דו ספרתית ביצוא הישראלי, בפועל חווה היצוא קיטון בשיעור של כ-3.2% 'בלבד'. בשנה האחרונה, מינהל סחר חוץ העמיד מגוון רחב של כלי סיוע לטובת היצואנים בהתמודדותם עם משבר וירוס הקורונה. בין אלו, ניתן למנות את חמ"ל הסיוע ליצואנים, שהצליח להתיר חסמי סחר רבים עבור היצואנים ולספק מידע על הנעשה בשווקים בעולם ובזמן אמת; הפעלת מכרז טיסות מטען עם רשת ביטחון ממשלתית – שהבטיח רציפות תפקודית באמצעות הפעלת קווי תובלה אווירית ליעדים קריטיים ליצוא הישראלי; התאמת פעילות הנספחויות הכלכליות, הפרושות ב-50 מוקדי פעילות בעולם, לקידום יצוא ישראלי במודל עבודה מקוון, עם למעלה מ-1200 אירועים עסקיים וירטואליים ברחבי העולם; והגדלה ניכרת של התמיכה הניתנת במסגרת קרנות הסיוע שמפעיל מינהל סחר חוץ."
כהן הוסיף וציין כי מערך הנספחויות הכלכליות ביצע זאת "תוך עבודה במציאות מאתגרת של סגרים ומגבלות תנועה, עבודה מהבית, פערי ציוד ותקשורת אצל רבים מקרב העובדים המקומיים הזרים מסביב לגלובוס ותוך כדי מתן מענה רציף לצרכי גורמי החירום במשרד הבריאות, המשל"ט ומשרד הביטחון. הנספחים הכלכליים וצוותיהם במדינות השירות, ידעו לייצר את החיבורים הנדרשים לחברות פארמה, יצרני ציוד רפואי וציוד מיגון אישי, עסקו בהסרת חסמי יבוא ורגולציה, מיפו ספקים חיוניים וכיו"ב והמשיכו לקדם את היצוא הישראלי, תוך הגדלת ראש ועמידה בתנאי לחץ וחוסר וודאות חסרי תקדים."
"בשורה התחתונה" סיכם כהן ואמר "התחזיות הקודרות לא התממשו והיצוא הישראלי ירד, אך פחות מהצפוי. ולא מעט מהקרדיט לכך טמון בעשייה האינטנסיבית של מינהל סחר חוץ ומערך הנספחויות הכלכליות מסביב לעולם".
